מומחים לניירות ערך בעקבות הפסיקה על יוטרייד: "רף חדש וקונקרטי של אחריות כלפי ציבור המשקיעים"

מאז פרסום פסק הדין בפרשת יוטרייד, סוערות הרוחות ברשות ניירות ערך. באי-מניעת המשך גיוס הלקוחות לחברה לאחר שאסרה על כך ובאי-הזהרתה כראוי את לקוחות החברה בדבר פעילותה הבלתי חוקית של החברה, רשות ניירות הערך אחראית להפסדי חלק מלקוחות יוטרייד, היה להם "אשם תורם" לנזקם - כך לפי בית המשפט. הרשות - שהתמודדה בעבר ומתמודדת עם טענות דומות, שהיא אחראית להפסדי המשקיעים בתיקים שונים - מעולם לא ראתה את עצמה אחראית לכך. בנסיבות הללו, ערעורה על פסק הדין כבר כמעט כותב את עצמו.

על רקע הקריסה של חברת יוטרייד והטענות נגד התנהלות רשות ניירות ערך בפרשה, פנה "גלובס" לרשות כבר בתחילת הדרך בשאלה "איפה הייתם?". שאלנו אותה - "אם כבר במאי ביקשתם מיוטרייד לחדול מפעילות של ניהול תיקים ללא רישיון, וקיבלתם התחייבות שלא תעשה זאת - מדוע עד חודש דצמבר לא וידאתם שהחברה עומדת בהתחייבות שלה? מדוע אפשרתם לה להמשיך לגייס באין-מפריע עוד 44 משקיעים חדשים מחודש מאי, שהפקידו סכום של כ-3.5 מיליון דולר בחשבון של יוטרייד?". 

תגובתה הראשונית של הרשות לדברים הייתה: "הרשות אינה יכולה להתייחס לפעולות אכיפה ספציפיות. הרשות שבה ומפנה לאזהרות שפרסמה בדבר השקעות בגורמים לא מפוקחים, על הסיכונים הכרוכים בהן".

ואכן, הרשות פרסמה באתר האינטרנט שלה אזהרה לציבור שלא להשקיע בבתי השקעות לא מפוקחים - אך האם זה מספיק? האם זה מסיר ממנה את האחריות למנוע את אובדן כספם של משקיעים חדשים, לאחר שהיא כבר מודעת לבעייתיות של החברה, קיבלה עליה תלונות ואף ביקשה מהחברה לחדול מפעילותה האסורה לגיוס משקיעים? נראה כי הרשות חשבה שכן, אך בית המשפט המחוזי הבהיר לה כעת בצורה חד-משמעית שלא.

"השופטת לוקחת את האכיפה צעד ענק קדימה"

לדברי עו"ד אסף ברם, מומחה לניירות ערך ומרצה בתחום, "מדובר בפסיקה תקדימית, במובן זה שרשות ניירות ערך מעולם לא חויבה בעבר בפיצוי משקיעים בגין קריסת פלטפורמת השקעה. מבחינה משפטית פורמלית, הניתוח של השופטת את העובדות והמקרה, נכון לחלוטין; כי לרשות ניירות ערך, ולרשויות המדינה באופן כללי, יש חובת זהירות ביחס לסמכויות הפיקוח שלהן, שנועדו להגן על הציבור הרחב. החובה הזאת הופרה, כמו שהשופטת רונן קבעה. הן לא פיקחו מספיק טוב, ולא הפעילו כנדרש את הסמכויות שהחוק מעניק להן".

עוד מוסיף ברם כי "גם מבחינה מהותית הפסיקה מאוד נכונה. השופטת אומרת שבתחום המאוד רגיש הזה של אכיפה כלכלית ושל הגנה על כספי ציבור, יש למדינה אחריות לא רק לחוקק חוקים טובים ונכונים, כמו חוקי ניירות ערך, אלא יש לה גם אחריות ליישומם ולאכוף אותם. זו אמירה נכונה וחשובה לשוק.

המסר של פסק הדין הוא - הרתעת הרשויות מהתרשלות, אשר בעתיד יתורגם להרתעה כלפי המפירים את החוק. הרשות בעתיד כבר לא תהיה סלחנית. היא לא תאפשר לעצמה להיות סלחנית כלפי מפירים בזמן אמת, לא בדיעבד. היא צריכה לאתר הפרות בזמן אמת, ולפעול. זה מסר קריטי, כי הוא מגן על כספי ציבור ומצמצם את הפגיעה בציבור. השופטת לוקחת את האכיפה צעד ענק קדימה, וזה חשוב לשוק. הפסיקה מטילה נטל על הרשות לקיים את החוק ולאכוף אותו, ולא רק בדיעבד. לאמירה הזאת יש כוח".

הפיצוי לא יעודד משקיעים לבצע השקעות מסוכנות תוך מחשבה שיש מי שיפצה אותם אם יפסידו?

ברם: "השופטת לא מסירה לחלוטין את האחריות מהמשקיעים עצמם. יש להתנהגות שלהם משמעות ומשקל, אבל יש מאסה שלמה של אנשים שלא יודעים למי יש רישיון ולמי אין לנהל השקעות, ובתחום הזה חיוב הרשות לפעול בזמן אמת הוא מאוד נכון וחשוב. 

"זו פסיקה מהמוצדקות ביותר. פסיקה אמיצה וחשובה. השופטת לא עושה מהפכה, היא אומרת את המובן מאליו: 'זה החוק, תקיימו אותו'. היא הולכת בתלם, אבל מעטים השופטים שיקבעו את זה".

וברם מסכם: "הפסיקה הזאת תציל כספי ציבור. יש לה ערך כלכלי עצום לעשור הקרוב. זו פסיקה שמחנכת את הרשות ואת השוק. יהיו פחות הפרות, והיא תועיל לציבור, וגם לרשות שתתחזק וההרתעה שלה תגבר".

"ניתן להשליך מפסק הדין גם על מקרים חמורים יותר"

עו"ד דן צוק, מומחה לשוק ההון ומייצג משקיעים בתביעות מול גופים פיננסיים, מוסיף כי "עוד בתחילת שנת 2015 בוצעה פנייה לרשות ניירות ערך כי הפעילות אינה חוקית ודורשת רישיון, ואף הוגשה באמצעותי תביעה ייצוגית תקדימית בעניין. לקח לרשות זמן רב כדי 'לעכל' את המידע, והיא פנתה לבית המשפט רק בסוף שנת 2015. לכן, הפסיקה נכונה וצודקת. מדובר במקרה ייחודי שבו היה ברור שעל הרשות לפעול מיד, היא לא עשתה כן, ובית המשפט הכיר בכך".

עוד לדברי צוק, ייתכן כי בעתיד הקרוב נראה פסיקות המחייבות את הרשות בפיצוי משקיעים במקרים נוספים. "אין זה המקרה היחיד שבו עולה שאלת אחריותה של הרשות. סביר להניח שגם במקרים דומים של קריסת חברות, שניהלו באמצעות אלגו-טריידינג (האחרונה לפני זמן קצר), הרשות הייתה מודעת להפרות החוק. בחלק המקרים אף בוצעו פניות לרשות בדרישה לפעול בשל הפרות חוק לכאורה וניהול תיקים ללא רישיון. מלבד בדק-בית שעל הרשות לבצע, במטרה לשנות את אופן הפעולה שלה בעתיד, נראה כי הרשות בבעיה לא פשוטה, שכן ניתן להשליך מפסק הדין גם על מקרים נוספים שלמיטב ידיעתי, אפילו חמורים יותר, שכן בהם הפרות החוק נמשכו זמן רב (מספר שנים) בלי שהרשות פעלה".

בשורה התחתונה, אומר עו"ד צוק, "בית המשפט הבהיר לרשות כי היא מחויבת לפעול בכל מקום שבו מבוצעות הפרות חוק שיטתיות ונגרם נזק למשקיעים, וכי הטענה כי הגוף 'אינו מפוקח' לא תעמוד יותר. להפך - דווקא בגלל שהגוף המפר את החוק אינו מפוקח, הרשות מחויבת לפעול".

גם עו"ד רועי סלוקי ממשרד עורכי הדין סלוקי קוסובר, המתמחה בליטיגציה פיננסית, סבור כי מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב דרמטיות. "בפסק הדין התקדימי, מסמן בית המשפט הכלכלי לרשות ניירות ערך רף חדש וקונקרטי של אחריות כלפי ציבור המשקיעים הרחב".

לדברי עו"ד סלוקי, "ככלל, רשות ניירות ערך פועלת לטובת המשקיעים ונגד גורמים המסכנים אותם, אולם לא תמיד עושה ועשתה כן ביעילות. כך, למשל, במשך השנים הארוכות שבהן פעלו זירות פורקס ואופציות בינאריות במתחם נטול רגולציה, בעוד הרשות פועלת להסדרה, ללא דחיפות מספקת. יש להניח כי פסק הדין יעניק לרשות מוטיבציה נוספת, להקפיד לפעול בצורה נחרצת ומהירה נגד גורמים שזוהו ככאלה הפועלים מחוץ לחוק ומסכנים את כספם של משקיעים".