"אתיופיה היא אחת הכלכלות הצומחות בעולם. תעשו איתנו יותר עסקים"

נציגים של הממשלה האתיופית מבקרים בימים אלה בישראל, בתזמון לא אידאלי. לפני כחודש נערך באתיופיה ניסיון הפיכה כושל שבמהלכו נרצחו הרמטכ"ל וכמה בכירי ממשל. כאן, ברחובות ישראל, עדיין לא שככה מחאתם של הישראלים יוצאי אתיופיה שפרצה לאחר ששוטר ירה למוות בסלומון טקה.

רטה אלמו נגה, שגריר אתיופיה בישראל, מאמין בכל לב שדווקא זה הזמן לחזק את השותפות הכלכלית בין אתיופיה לבין ישראל. הוא מדבר על כך שב"קהילת ביתא ישראל (יהדות אתיופיה), יש חברים משכילים ופעילים שיכולים למלא תפקיד משמעותי בקשר בין המדינות, והם כבר עובדים על זה. בנוסף לכך שהם יכולים לפעול באתיופיה כמקומיים ללא הגבלות על משקיעים זרים, הם גם דוברים את השפה ומבינים את התרבות. כשהם מגיעים לאתיופיה מתייחסים אליהם כאל חלק מהקהילה.

"במשך חמשת החודשים שאני בתפקיד כאן, רבים מהם באים אליי ומספרים לי שהם מעוניינים לעבוד ולהשקיע באתיופיה. אני רואה בהם אנשים שיש להם רגל אחת באתיופיה ורגל אחת בישראל. השורשים שלהם באתיופיה עדיין חזקים".

חלק מהאנשים שאתה מדבר עליהם הגיעו לכאן כתינוקות ואחרים נולדו בישראל.
"מי שמכיר את העבר שלו, יש לו בסיס חזק לבנות את העתיד, והעתיד עבורם טמון ביחסים כלכליים בין ישראל לאתיופיה".

חלק מהצעירים שאלמו מדבר עליהם נוכחים בפגישה שלנו. מדובר בחמישה אנשי עסקים צעירים ממוצא אתיופי שהקימו לפני זמן קצר את ג'רווי (JerWay). הם אלה שיזמו, יחד עם השגריר, את הבאת המשלחת.

שר החוץ של אתיופיה ושרים נוספים היו אמורים להגיע לכאן ולהשתתף בכנס רב-משתתפים. ברגע האחרון דרג המשתתפים במשלחת ירד לסגני שרים. אנשי ג'רווי טוענים כי מי שאחראי על כך הוא משרד החוץ הישראלי, שהערים לדבריהם קשיים ביורוקרטיים.

ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי "משרד החוץ הן במטה בירושלים והן דרך השגרירות באדיס אבבה עמדו בקשר שוטף עם שגרירות אתיופיה בישראל ומשרד החוץ האתיופי שארגנו את האירוע והמשלחת. אנחנו מקדמים בברכה משלחת זו שתתרום לקידום היחסים הכלכליים בין המדינות, בהתאם למדיניות שה"ח ישראל כ"ץ לקידום ההיבט הכלכלי בפעולות משרד החוץ. שינוי הרכב המשלחת הינו עניין אתיופי פנימי ואינו קשור כלל לצד הישראלי. נשמח לארח בישראל את שר החוץ האתיופי בכל עת כפי שהובהר לצד האתיופי.אנו מצרים על ביטול הכנס הכלכלי וממשיכים לטפל בפן הפורמלי של הביקור שיכלול בין היתר מפגש בין סגני השרים האתיופים לשרים ישראלים. אתיופיה הינה מדינת מפתח באפריקה, ואנו מייחסים לה תפקיד מרכזי במדיניות החזרה לאפריקה של ראש הממשלה בנימין נתניהו".

בלי קשר לדרג - המשלחת האתיופית תנסה לשדרג את יחסי הסחר בין המדינות שמסתכמים בימים אלה בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה.

איזה שותפות כלכלית יכולה להיות בין שתי המדינות?
אלמו: "אנחנו רואים הרבה פוטנציאל בישראל בתחומי החקלאות, הבריאות, החינוך, המדע והטכנולוגיה והחדשנות. בנוסף, אתיופיה מהווה פוטנציאל להשקעות, קודם כל בשל גודלה במונחי הכלכלה, האוכלוסייה והשטח וגם המיקום שלה באפריקה. אם מסתכלים על התמונה הגדולה, אפריקה מתפתחת, ואתיופיה מתפתחת. זו אחת הכלכלות הצומחות ביותר בעולם, עם שוק של 110 מיליון איש ועם מעמד ביניים צומח.

"בתחום החינוך למשל, ב-20 השנה האחרונות עברנו ממדינה עם שלושה ארבעה מוסדות להשכלה גבוהה, למעל 45 מוסדות, ועם יותר מחצי מיליון בוגרי קולג' כל שנה, רובם במקצועות כגון הנדסה, רפואה ומדעי המחשב. כוח העבודה הפעיל מגיע ל-54 מיליון איש, והוא זול יחסית. בנוסף יש לנו הסכמי פטור ממס נרחבים עם ארצות-הברית, יפן, קנדה, טורקיה ועוד. אתיופיה חברה בשוק המשותף של אפריקה הדרומית, מה שמעניק לה גישה לשוק של 350 מיליון איש". בתוך כך, הכלכלה האתיופית צומחת בעשור האחרון בקצב של יותר מ-10% כל שנה.

משקיעים חוששים מחוסר יציבות ואתם חוויתם רק לפני כחודש ניסיון הפיכה.
"זה היה ניסיון כושל. אף פעם לא היה באתיופיה ניסיון הפיכה מוצלח. רמת היציבות באתיופיה היא אחת הגבוהות באפריקה. בשנה שעברה חווינו העברת שלטון דמוקרטית ומסודרת בין ראש הממשלה היילמריאם דסלן לבין ראש הממשלה הנוכחי, ד"ר אביי אחמד. כיום הממשלה עובדת על סדרה של רפורמות עמוקות כדי להביא שינוי הן בתחום הפוליטי והן בתחום הכלכלי".

"גידולי כותנה ושומשום ברמה גבוהה"

אתיופיה עלתה בשנים האחרונות על הרדאר של משקיעים מכל רחבי העולם. אלמו מספר שהמדינה מושכת כיום משקיעים מסין, מטורקיה, מהודו, מארצות-הברית, מגרמניה ועוד. גם ישראלים משקיעים במדינה, אבל לא מספיק לטעמו.

מה יכול למשוך את המשקיעים לאתיופיה? תשתית מפותחת של כבישים, כ-17 פארקי תעשייה עם כבישי גישה סלולים, עם חשמל ומים. בנוסף אתיופיה מחשבת ל"האב" פיננסי שמציע אנרגיה זולה, גידולי כותנה ושומשום ברמה גבוהה, הטבות מס למשקיעים מסוגים שונים".

80% מתושבי אתיופיה מתפרנסים מחקלאות, ומטבע הדברים רוב ההשקעות זורמות לשם. אלמו מאמין שהטכנולוגיה הישראלית יכולה לשפר את התפוקה של כל יחידת שטח וגם להביא שירותי בריאות טובים יותר לאזורים מרוחקים.

אתה מדבר על מדינה שנמצאת שנמצאת בתנופת התפתחות. זה מחלחל לחקלאים העניים באזורים כפריים?
"אני חושב שכן. יש למשל משקיע ישראלי שמשקיע בחווה לגידול אבוקדו. הוא מספק הכשרה לחקלאים קטנים באזור החווה שלו, וגם קונה מהסחורה שלהם לצורך ייצוא. גם בכותנה, יש חוות מסחריות של משקיעים, שהחקלאים הקטנים בסביבה יכולים להיעזר בציוד וגם בידע שהן מביאות".

מה אתה מצפה שיקרה בביקור המשלחת מאתיופיה כאן?
"אני מאמין שמעבר להצגת היתרונות של אתיופיה, עשויים להיווצר גם קשרים שיניבו פעילויות של ממש".

"המוות של סלומון טקה מזעזע"

השגריר האתיופי הגיע לפני כשבועיים לביקור בבית משפחתו של סלומון טקה. "המוות שלו מזעזע", הוא אומר, "אני מאמין שמדינת ישראל והממשלה ימצאו פתרון ראוי לבעיה, וגם שחברי הקהילה יטפלו בזה בצורה חכמה. אתם חברה של אנשים שהגיעו ממקומות שונים בעולם, תרבות מעורבת, כור היתוך. אני מאמין שהממשלה תנקוט אמצעים דרך מדיניות לפתור את הבעיה. הקהילה של יוצאי אתיופיה צריכה מנהיגות חזקה שתפתור את הדברים בצורה פרקטית וחכמה ובדרכי שלום".

הביקור שלך מהווה מחאה נגד המדיניות הישראלית?
"הגעתי אל המשפחה כדי לנחם אותם. יש לנו יחסים מאוד טובים עם קהילת ביתא ישראל, אבל זהו עניין בין הקהילה לבין ממשלת ישראל, ואנחנו לא מתערבים בכך. אני רק אומר שצריך להגיע לפתרון של שלום, וגם הקהילה צריכה לחתור לפתרון בדרכי שלום".