בנק אוף אמריקה: הנגיד אמיר ירון "פחות ממוקד בהשפעות השקל החזק על ישראל מאשר קרנית פלוג"

"בנק ישראל פתח את הדלתות להתחזקות השקל" - כך כותב בנק אוף אמריקה, בסקירה שפרסם אתמול (ב') למשקיעים. הבנק האמריקאי מצטרף בכך להערכות שפרסמו שורת בנקים זרים ולפיהן שער הדולר מול השקל עומד לפרוץ את מחסום ה-3.5 שקלים לדולר. חלק מהבנקים, ובהם בנק אוף אמריקה, מציינים את מדיניות הריבית של בנק ישראל, הנתפסת כניצית בשווקים, כאחד הגורמים המניעים את גל ההתחזקות הנוכחי.

בנק אוף אמריקה מנמק את החלטתו לכנות את מדיניות בנק ישראל "ניצית" בניתוח פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטרית מ-8 ביולי. הבנק מציין לא רק את העובדה שאחד מחמשת חברי הוועדה תמך בהעלאת ריבית, אלא גם כי ארבעת חברי הוועדה האחרים, שתמכו בהשארת שער הריבית ללא שינוי, העריכו כי "התנאים להעלאת ריבית נוספת של 0.25 נקודות האחוז עשויים להבשיל בחודשים הקרובים".

"גישתו הניצית של בנק ישראל כלפי השקל משאירה את הדלת פתוחה להתחזקות נוספת של המטבע", כותבים בבנק אוף אמריקה, אך מוסיפים כי להערכתם הוועדה המוניטרית של הבנק תיאלץ "למתן את הטון" לגבי העלאות ריבית נוספות, זאת לאור נתוני האינפלציה האחרונים. הנימוק המרכזי התומך בהעלאת ריבית בחודשים האחרונים היה קצב האינפלציה השנתי, שהיה גבוה מ-1%, כלומר בתוך תחום יעד עליית המחירים של בנק ישראל.  אלא שמדד יוני, שפורסם שבוע אחרי החלטת הריבית, הוריד את הקצב ב-12 החודשים האחרונים ל-0.8%, לראשונה מאז יוני 2018.

בבנק אוף אמריקה משוכנעים שנתוני האינפלציה האחרונים הופכים את האפשרות של העלאת ריבית ללא-ריאלית אך באשר להתחזקות השקל הם קובעים כי "יש אינדיקציות מועטות לכך שבנק ישראל מתכוון לפעול נגד עוצמת המטבע", למשל באמצעות התערבות במסחר במט"ח.

בבנק אוף אמריקה מציינים כי "נראה שהוועדה המוניטרית בראשותו של ירון פחות ממוקדת בהשפעות שיש לשקל החזק על הכלכלה הישראלית". בבנק אומרים כי בנסיבות דומות בעבר הנגידה הקודמת ד"ר קרנית פלוג "הביעה דאגה" לגבי פגיעה אפשרית בייצוא והסחר. בנוסף מציינים בבנק אוף אמריקה כי בנק ישראל ממעט מאוד להתערב במסחר במט"ח ואף הפסיק את תוכנית רכישות המט"ח לנטרול השפעת הפקת גז מקומי.

עובדות אלה, לצד "אמירותיו התכופות של ירון על כך ששער החליפין צריך להיקבע על-ידי כוחות השוק", מובילות את בנק אוף אמריקה למסקנה כי "מחויבותו של בנק ישראל למנוע התחזקות של השקל - חלשה".

גורמים נוספים התומכים בהתחזקות השקל, על-פי בנק אוף אמריקה, הם צמצום פער הריביות בין ארה"ב לישראל והרחבת המדיניות המוניטרית בגוש האירו; העודף של ישראל במאזן התשלומים בגלל עוצמת סקטור ההייטק; תחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן לקראת סוף השנה. בבנק מציינים גם את פעילות הגופים המוסדיים, שהקטינו בכ-4.5 מיליארד דולר את אחזקותיהם במט"ח מתחילת השנה, ואת ההחלטה הצפויה בספטמבר להכניס את ישראל למדד האג"ח הממשלתי העולמי WGBI של חברת המדדים FTSE.

סיטי בנק: 3.46 שקל לדולר

הסקירה של בנק אוף אמריקה היא האחרונה בסדרת סקירות שפרסמו בימים האחרונים בנקים זרים הצופות התחזקות של השקל מעבר לשער של 3.5 שקלים לדולר. כך למשל בסיטי בנק העריכו בחמישי האחרון כי השקל צפוי להמשיך ולקבל רוח גבית, "כתוצאה מהפיצול בוועדה המוניטרית של בנק ישראל (בנוגע להחלטת הריבית) למרות השפל בסל המטבעות" - כלומר, העובדה שאחד מחברי הוועדה תמך בדיון האחרון בהעלאת הריבית מ-0.25% ל-0.5%. סוחר המט"ח של הבנק בישראל, טומי ג'רסביין, צופה ששער השקל יעמוד בטווח הבינוני על 3.46 שקלים לדולר.

בעדכון למשקיעים שפרסם באותו יום צפה הדויטשה בנק כי המגמה הנוכחית של התחזקות השקל תוביל לשער של 3.47 שקלים לדולר בעוד כמה שבועות. גם בסקירה שפרסם אקסל רודולף, אנליסט בכיר בקומרצבנק המתחרה, הוא צופה כי שער הדולר/שקל נע לכיוון 3.47-3.48 שקלים לדולר, ובדרך "ייפרץ מחסום ה-3.50 שקל הפסיכולוגי".

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, ציין בסקירתו השבוע כי השקל המשיך להתחזק למרות מדד יוני - שהציג ירידה חדה מהצפוי של 0.6%. ירידה זו הקטינה את ההסתברות שבנק ישראל יעלה את הריבית במשק בישיבתו הקרובה בסוף אוגוסט. התפתחות זו אמורה הייתה על פניו לבלום את התחזקות השקל, אולם מאז פרסום המדד ב-15 ביולי הוא רק התחזק בשיעור של 1.15% מול סל המטבעות.

המטיילים יחסכו, היצואנים סובלים

בטווח הקצר התחזקות נוספת של השקל תהיה מנוגדת למגמה העונתית הרגילה של היחלשות השקל ביולי-ספטמבר, עקב יציאת ישראלים רבים לחופשות הקיץ בחו"ל. עבור הישראלים שיכולים להרשות לעצמם טיול ממושך ויקר יחסית, מגמה זו היא בשורה חיובית שיכולה לחסוך עד מאות שקלים, וכך גם עבור רוכשי מוצרי מחו"ל באינטרנט.

לעומת זאת, עבור היצואנים שערו הנוכחי של השקל מהווה פגיעה קשה ברווחיות וסכנה לאובדן עסקאות בתחרות מול יצרנים זרים. נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שקורא לבנק ישראל להתערב במסחר במט"ח, העריך באמצע יוני כי התחזקות השקל מתחילת השנה כבר הקטינה את יצוא הסחורות והשירותים מישראל ב-1.4 מיליארד דולר. המגמה שנרשמת מאז רק מחריפה את הקושי שממנו סובלים היצואנים.

מי שתרמו תרומה מרכזית להתחזקות השקל לאורך 2019 הם בתי ההשקעות וחברות הביטוח, המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח של הציבור. על-פי נתונים שוטפים שמפרסם בנק ישראל על תנועות המט"ח של המוסדיים, המעודכנים לחודש מאי, חלה מתחילת השנה ירידה מצטברת של כ-4.5 מיליארד דולר בהיקף הנכסים במט"ח שמחזיקים גופים אלה - וזאת בניגוד למגמת הגידול הקבועה בנכסי המוסדיים.

היקף הקיטון נטו בנכסי המוסדיים עמד על 1.7 מיליארד דולר בינואר, 1.2 מיליארד בפברואר, 0.7 במרץ ו-1.4 באפריל, ובמאי נרשם גידול מזערי של 0.2 מיליארד דולר בנכסי המט"ח. הקיטון בנכסי המט"ח נובע גם מעלייה בהיקף הגידור המט"חי, מעין חוזי ביטוח שהמוסדיים רוכשים כדי לקבע את השער הדולרי של ההשקעות שלהם במט"ח ולהגן עליהן מפני התחזקות של השקל.

לדברי מודי שפריר, השפעת ההתנהלות המט"חית של המוסדיים על השווקים רחבה בהרבה מעצם הרכישה והמכירה של המטבעות, בסכומים גדולים ככל שיהיו. הסיבה לכך היא ששחקנים רבים בשוק המט"ח, ובהם קרנות גידור, עוקבים אחר התנהלות המוסדיים, רואים בהם גורם המכתיב את המגמה - ופועלים באופן דומה זמן קצר לאחר מכן.

עוד הוא מציין כי מגמת מכירות הדולרים של המוסדיים והקטנת היקף החשיפה המט"חית (באמצעות גידור) הפוכה מזו שאפיינה את שנת 2018: במהלכה הגדילו המוסדיים את נכסי המט"ח שלהם בסכום נטו של כ-8 מיליארד דולר. בנובמבר אשתקד הגיעה עלות הגידור לרמת שיא של 3.15% לשנה ביחס לסכומים המגודרים, כתוצאה מהתרחבות פער הריביות בין הפד ובנק ישראל, ובין דצמבר 2017 לדצמבר 2018 התחזק הדולר בכ-7%. לעומת זאת, מתחילת השנה מורגשת ירידה בעלויות הגידור לסביבות ה-2% - והדולר נחלש מול השקל בשיעור של 5.6%. "בסוף 2018 הנחנו שהמוסדיים יתחילו לצמצם את החשיפה למט"ח ונטו יגדילו את הגידורים", אומר שפריר, "מי שאכן פעלו כך, עשו בחוכמה". 

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, ציין כי "מבחינת המשתנים הבסיסים לא חל שינוי בעוצמה שמצדיקה התחזקות השקל בסדר גודל שכזה", והוסיף כי "נוצר תמהיל שתומך בעלייה בפעילות הספקולטיבית, וזאת עד לסיגנל לשינוי התנהגות מצד המשקיעים המוסדיים ו/או בנק ישראל".

לדבריו, "מבחינת בנק ישראל, על רקע הירידה בקצב האינפלציה לאחר מדד יוני המפתיע ובהתחשב באי-הוודאות הגלובלית בעיקר סביב נושא הסחר, הרי שייסוף השקל פוגע גם ביצוא וגם מעכב את עליית האינפלציה. מרבית מהלכי הייסוף בסדר הגודל הנוכחי נתקלו בעבר בתגובה אגרסיבית מצד בנק ישראל, כסיגנל לחוסר נוחות עם רמת שער החליפין. להערכתנו, מכלול ההתפתחויות האחרונות העלה מאוד את ההסתברות להתערבות מחודשת של בנק ישראל בשוק המט"ח, שתוביל לפיחות ולו זמני בשער החליפין של השקל".