בודו-טרכטנברג על רקע סערת השקל והקריאות להורדת ריבית: "לא מצטערת שהעליתי בנובמבר"

למרות האפשרות הריאלית כי נגיד בנק ישראל יפעל בקרוב להורדת הריבית, לד"ר נדין בודו-טרכטנברג אין חרטות על המהלך להעלאת הריבית בחודש נובמבר - מהלך עליו היא חתומה עת שימשה כמשנה לנגיד בנק ישראל.

בהתבטאות ראשונה בנושא הריבית שנמצא בכותרות בימים האחרונים, אומרת בודו-טרכטנברג בשיחה עם "גלובס", כי "העלאת הריבית בנובמבר הייתה נכונה לשעתה, משום שאיש לא צפה את השינוי הדרמטי בכלכלה העולמית. אבל גם אילו הייתי יודעת מה עומד לקרות, הייתי תומכת בהעלאת ריבית משום שהיא נתנה לבנק ישראל כלים נוספים".

בודו-טרכטנברג בחרה בנובמבר 2018 להעלות את הריבית ל-0.25%. באותם ימים היא שימשה כמ"מ של הנגיד פרופ' אמיר ירון, שמונה לתפקיד במקום קרנית פלוג, אולם נכנס אליו בפועל רק חודש מאוחר יותר.

על רקע התחזקות השקל והצהרתו החריגה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בשבוע שעבר כי ריבית בנק ישראל אינה צפויה לעלות עוד זמן משמעותי, התגברה בימים האחרונים הביקורת על החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ב-25 בנובמבר להעלות את שער הריבית מ-0.1% ל-0.25%, בעת שבודו-טרכטנברג עמדה בראשות הוועדה כממלאת-מקום הנגיד.

העלאת הריבית לאחר שלוש וחצי שנים שבהן בנק ישראל לא שינה את שער הריבית, התקבלה אז בהפתעה - לא בגלל הצורך בהעלאת ריבית, אלא בגלל שהיו רבים שחשבו שאין מקום לקבל החלטה כה דרמטית בתקופת ביניים בין סיום כהונתה של קרנית פלוג ותחילת כהונתו של אמיר ירון.

על פי פרוטוקול הישיבה שהפיץ בנק ישראל בעקבות הישיבה, תמכו בהעלאת הריבית ארבעה חברי ועדה (שלושת נציגי הציבור ובודו-טרכטנברג) ואחד התנגד (ככל הנראה ראש חטיבת השווקים בבנק ישראל אנדרו אביר). הרוב בוועדה המוניטרית נבנה בהדרגה, ולאחר שבמשך חודשים תמך בהעלאת הריבית רק חבר וועדה אחד (פרופ' ראובן גרונאו) ובהדרגה גדל מחנה התומכים. בודו-טרכטנברג מחזיקה בקול כפול במקרה של תיקו, אולם כלל בלתי כתוב קובע שנגיד הבנק המרכזי אינו יכול להימצא בעמדת מיעוט בהחלטות כאלה.

"אני לא אתבטא כמובן על המדיניות המוניטרית הנוכחית של בנק ישראל, אבל לגבי ההחלטה שהתקבלה בזמנו, צריך לזכור שהיא הייתה החלטה של הוועדה המוניטרית כולה, ושהיא בהחלט הייתה נכונה לשעתה". אומרת היום (א') בודו-טרכטנברג ל"גלובס". "הסביבה (בעת ההחלטה - ע"ב) הייתה של המשך עלייה באינפלציה, המשך צמיחה, וגם בארה"ב היו באותו זמן ציפיות לעוד שתי העלאות ריבית. כל האינדיקטורים היו נכונים לאפשר התחלת נורמליזציה, כפי שדרך אגב ציין הנגיד חודש אחרי זה כשהוא נכנס לתפקיד".

בודו-טרכטנברג מוסיפה כי "הנגיד גם דיבר במונחים של המשך הנורמליזציה (המשך העלאות ריבית עד שהריבית תחזור לרמה שיכולה להיחשב 'נורמלית' - ע"ב). השינוי הדרמטי הגיע חודשיים-שלושה אחרי ההחלטה. פתאום במקום לדבר על המשך העלאות הריבית התחילו לדבר על עצירה, ואחרי זה על הורדות ריבית".

ובחוכמה שבדיעבד, האם עדיין אפשר לומר שההחלטה הייתה נכונה?

"השאלה היא בעצם, אילו היה לנו כדור בדולח, והיינו רואים שהמשק העולמי הולך להאטה, הורדת ריבית בארה"ב, המשך מלחמות הסחר, ההיחלשות באירופה - האם עדיין היינו מעלים את הריבית? על השאלה הזאת אני לא יכולה לענות בשם הוועדה המוניטרית או מנקודת הראות של הוועדה המוניטרית, אלא רק לבטא את הדיעה שלי. אני יכולה להגיד שמבחינתי, גם עם כדור הבדולח הזה, אני חושבת שזו הייתה החלטה נכונה. עכשיו (הריבית) היא לא אפס. ויש עוד כלי שלא היה, אלמלא ההחלטה".

אז בעצם בזכות העלאת הריבית של נובמבר יש היום לבנק ישראל יותר תחמושת?

"כן, קצת יותר. הלוואי שהסביבה העולמית לא הייתה משתנה כל-כך מהר".