משבר גלובלי חריף מתקרב בצעדי ענק, וטראמפ רק מלבה את הלהבות

מיום ליום פוחת והולך הספק שאנחנו עומדים בעיצומו של משבר גלובלי, שכמותו לא נראה בוודאי מאז סוף המלחמה הקרה, לפני 30 שנה; ומורכבותו מתחרה בכל משבר של הזמן המודרני.

המשבר הזה מתנהל עכשיו על שורה של מישורים, מהם חופפים ומהם מקבילים. התנהגותן של הנפשות הפועלות לא תמיד חזויה. קשה להחליט לאן מועדות פניהן, או אם יש להן מושג לאן מועדות פניהן.

בסוף השבוע שעבר ניתנו למשבר הזה שני ביטויים, שאין קשר ישיר ביניהם, חוץ מזה שהם באים בזמן של אי אמון גובר במערכת הבינלאומית.

ביום שישי הודיע הנשיא טראמפ כי ב-1 בספטמבר הוא יטיל מכסי עונשין של 10% על יבוא סיני בהיקף של 300 מיליארד דולר. בזה תושלם חומת המכסים בין ארה"ב לסין, שהנשיא התחיל לבנות לפני שנה וחצי.

ביום שישי גם פקע הסכם בן 32 שנה בין ארה"ב לרוסיה על הגבלת הפיתוח והפריסה של נשק גרעיני לטווח בינוני. ארה"ב הקדימה להודיע שהיא מתכוונת להסתלק מן ההסכם לאחר שהאשימה את רוסיה בהפרה שיטתית שלו.

סין ירדה למקום השלישי

ההודעה על מכסי העונשין באה, כנראה במקרה, בו ביום שנתוני משרד המסחר בוושינגטון הראו כי סין חדלה להיות שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה״ב. בפעם הראשונה זה 30 שנה, זאת אומרת מאז ההאצה ההיסטורית של הרפורמות הכלכליות בסין, הסחר בין שתי הארצות עומד בסימן ירידה. הבכורה עברה למקסיקו ולקנדה, וסין ירדה למקום השלישי.

 הנשיא טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינגפינג / צילום: רויטרס, Thomas Peter

זו תוצאה ישירה אם גם לא בלבדית של מכסי העונשין. אם המכסים הנוספים ייכנסו לתוקף בעוד חודש ופחות, המגמה הזו תתחזק. ואם סין תעמוד בדיבורה ותעניש חברות אמריקאיות, הנסיגה תהיה גדולה עוד יותר.

על פי משרד המסחר, בששת החודשים הראשונים של השנה פחת היבוא האמריקאי מסין ב-12%, והיצוא האמריקאי פחת ב-19%. צריך לזכור שהיצוא מלכתחילה היה קטן בהרבה מן היבוא.

הנשיא משהה את החלת המכסים מפני שהוא מקווה לאיתות מסין על נכונות לוויתורים. צוותי משא ומתן בכירים של שתי הארצות נפרדו באמצע השבוע שעבר בשנחאי ללא הסכמה וללא פריצת דרך. הם יחזרו וייפגשו בספטמבר, והנשיא יוכל להאריך את ההשהיה.

זה בסדר מבחינתו

ביום חמישי שעבר הכריז טראמפ שאם הסינים "לא רוצים עוד לשאת ולתת איתנו, זה בסדר מבחינתי. אנחנו נחסוך הרבה כסף".

הכרזות כאלה בקעו מפיו בשורה של עניינים כמעט מיום נשיאותו הראשון, ובדרך כלל נחשבו לשוות ערך לקריצה. אבל עכשיו, כאשר מכסים עומדים לכסות את מלוא יחסי המסחר הדו צדדיים החשובים ביותר בעולם, תעשיינים, יזמים, משקיעים, חקלאים ומשווקים מגיבים בעצבנות גוברת. אווירה של חוסר ודאות טלטלה את וול סטריט בשלושת הימים האחרונים של שבוע המסחר.

הנשיא מוסיף לעמוד על דעתו ש"סין משלמת" את עלות המכסים. אבל הטענה הזו אינה עומדת עוד במבחן המציאות. מתחזקת האפשרות שצרכנים נמוכי הכנסות עומדים להיתקל במציאות חדשה בבתי הכולבו העממיים שהם פוקדים: האמרת מחירים כללית, בפעם הראשונה זה 40 שנה.

סגן הנשיא של התאחדות הסוחרים הארצית צוטט אתמול ב"ניו יורק טיימס": "טראמפ מרגיש עכשיו חזק. אבל הסבב הבא של המכסים יפגע קשה במיוחד בבסיס התמיכה שלו. אלה שהצביעו בעדו ב-2016 הרגישו פגיעים מבחינה כלכלית. המכסים יביאו לאובדן מקומות עבודה ולהאמרת מחירים בשביל כל האמריקאים - אבל במיוחד בשביל תומכיו".

"השרידים של מה שנקראה פעם"

הן הסינים והן הרוסים מייחסים את מהלכי הנשיא לבחירות הממשמשות ובאות, בדיוק בעוד 15 חודשים. סגן שר החוץ הרוסי התלונן ביום שישי כי "השרידים של מה שנקראה פעם 'השותפות הרוסית-אמריקאית' מוקרבים עכשיו לטובת דרישותיהם של אלה המשתמשים ביחסים עם רוסיה כאמצעי של מאבק פוליטי פנימי בארה״ב".

 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין / צילום: רויטרס

דמוקרטים ורפובליקאים בבית הנבחרים עשו בשבוע שעבר יד אחת, ותבעו מן הממשל לזרז הטלת סנקציות נוספות על רוסיה בגין הרעלת הסוכן הרוסי סרגיי סקריפאל ובתו בבריטניה בשנה שעברה. הבית הלבן נענה להם בתוך ארבעה ימים, והודיע על סנקציות ביום שישי, מבלי לפרט אותן.

אין קושי לשער, שבהיעדר בחירות ועל יסוד האינסטינקטים הרגילים שלו, טראמפ היה נמנע מסנקציות. הוא מוסיף לדבר על רצונו לשפר את היחסים עם רוסיה, ומוסיף לשוחח בטלפון עם הנשיא פוטין, לא ברור על מה.

אבל הנסיבות שומטות את הקרקע מתחת לרגליו. מרוץ חימוש גרעיני כבר מתנהל ופקיעת ההסכם עם רוסיה עשויה להרחיב באופן דרמטי את בית הקיבול שלו. כאשר ההסכם נחתם, ב-1987, רק רוסיה התחרתה בארה״ב. עכשיו מתחרה בה גם סין, שיכולתה הבליסטית מטרידה את ארה״ב. העולם לא חזה עדיין במרוץ חימוש גרעיני משולש.

ליושב ראש יש "חזון יפהפה"

בבת עינו של הנשיא ביחסים הבינלאומיים מוסיפה להיות הדיפלומטיה האישית שלו כלפי צפון קוריאה. פיונגיאנג חזרה וניסתה טילים לטווח קצר בסוף השבוע שעבר, ערב תמרון משותף לארה"ב ולדרום קוריאה.

הניסויים מדאיגים את דרום קוריאה ואת יפן, ומומחים צבאיים מזהירים שהם מחזקים באופן שיטתי את יכולתה הצבאית של צפון קוריאה. אבל טראמפ הכריז ביום שישי שהוא סמוך ובטוח כי "היושב ראש קים", כפי שהוא קורא לדיקטטור קים ג׳ונג-און, יעמוד בדיבורו.

 נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושליט צפון קוריאה, קים ג'ונג און, בפגישה בצפון קוריאה / צילום: רויטרס

הנשיא צייץ ביום שישי: ״ליושב ראש קים יש חזון יפהפה בשביל ארצו, ורק ארה"ב, ואני בראשה, יכולה להביא את החזון הזה למימוש. הוא יצעד בדרך הנכונה מפני שהוא פיקח מדי מכדי שלא לצעוד בה, והוא לא רוצה לאכזב את חברו, הנשיא טראמפ!"

וייטנאם חוזרת

ביום שישי הוסיפו להינתן סימנים שטראמפ דוחק באנשיו להחיש את הסתלקות הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן. שליחו לשיחות עם הטליבאן (שמהן נעדרת ממשלתה הנבחרת של אפגניסטן) אמר שהסכם קרב והולך על יסוד התחייבות של הטליבאן שלא להרשות לטרוריסטים להשתמש בשטח אפגניסטן נגד מטרות אמריקאיות.

הטליבאן היו מוכנים להציע התחייבות כזאת לפני 18 שנה, אבל ארה"ב רצתה יותר מזה: היא רצתה להציע דמוקרטיה וזכויות אדם לאפגאנים. לא עוד. המשימה עכשיו היא התקפלות. על פי דיווחים, הוא רוצה שהסתלקות מלאה תושלם לפני נובמבר 2020, תאריך הבחירות לנשיאות בארה"ב.

הדמיון בין אפגניסטן לווייטנאם הוא עכשיו כמעט מלא. גם שם, צרכים פוליטיים פנימיים של נשיא האיצו את הפינוי האמריקאי. לא יצאו אפילו שנתיים ומה שהייתה אז דרום וייטנאם נפלה בידי הקומוניסטים. מועט הספק שגורל דומה נועד לאפגניסטן, עם תוצאות לא ידועות לאמינותה של ארה״ב ולשמה הטוב.

שתי המעצמות הכלכליות המובילות של העולם ושתי המעצמות הצבאיות המובילות של העולם בוחנות עכשיו זו את זו. אין שום ודאות שהן יחליטו לציית לכללי המשחק. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny