הפתרון לקריסת חברות הלואו קוסט טמון בהעלאת מחירי הטיסות

צרכן נבון, גורסת המוסכמה, הוא צרכן שמשלם פחות. בישראל - בה התיוג "פראייר" הוא אות קין ממנו יש להימנע בכל מחיר - זה נכון שבעתיים. ישראלים יחפשו כמעט תמיד את האופציה הזולה ביותר, והנושא היחיד שהצליח להוציא מאות אלפים לרחובות בשנים האחרונות היה יוקר המחיה. באווירה הזו, רפורמת השמיים הפתוחים שהוזילה את הטיסות התקבלה כאן - ובצדק - כמו גשם ביום חמסין. לשלם פחות זה נהדר, ובמיוחד על החופשות שאנחנו כל-כך צריכים. אולם האם הגענו למצב שבו אנחנו משלמים מעט מדי?

עולם התעופה מאופיין בשנים האחרונות בשתי מגמות סותרות. מצד אחד, חברות תעופה רבות, בעיקר לואו קוסט, קורסות ונסגרות חדשות לבקרים. הדוח הדו-חודשי האחרון של ה-IATA, ארגון התעופה הבינלאומי, מדבר על ירידה מתמשכת ברווחיות התעשייה. הירידה הגדולה ביותר נרשמה באירופה, שם נרשמו ברבעון הראשון של השנה הפסדים מצרפיים של 651 מיליון דולר. אלה נתונים מדאיגים מאוד, במיוחד עבור עשרות אלפי נוסעים שרכשו כרטיסים מחברות אירופיות. אם הן יקרסו - הלקוחות יאבדו גם את כספם וגם את נסיעתם.

המגמה השנייה, שבמידה רבה סותרת את תופעת קריסת החברות, היא המשך הוזלת כרטיסי הטיסה. עוד ועוד חברות מנסות לבסס מודל עסקי בר-קיימא, בו הן גובות מחיר נמוך מאוד על כרטיס ומנסות להרוויח מתשלום על תוספות שונות, כמו מזוודות, ארוחות וכו'.  בעידן שבו לקוחות מבצעים הזמנות בזירות האינטרנט והמובייל, ניתן בקלות רבה למכור להם מוצרים ושירותים כתוספת להזמנה.

שוק משוכלל כמו שוק התעופה הבינלאומי, שהתחרות בו אגרסיבית ואכזרית לעתים, מביא חברות לנהוג בניגוד להיגיון הכלכלי, לקחת הימורים מסוכנים או לטעות בחישובים. כך, למשל, אנחנו רואים חברות לואו קוסט מרחיבות את היעדים שלהן ופותחות האבים חדשים ויקרים בגלל סבסוד אותו הן מקבלות ממדינה מסוימת המעוניינת בהפעלת קווים של חברות תעופה חדשות למדינה לטובת עידוד תיירות נכנסת. אותו סבסוד לא בהכרח מבטיח את רווחיות הקווים החדשים שתלויה רבות בתחרות על הקו, הביקוש ליעד, מחירי הדלק ועוד.

רובנו לא מודעים לזה, אבל נתח גדול ממחירי הטיסות נגזר ממחירי הדלק. למטוסים, כידוע, אין תחליף אנרגיה לדלק, שכיום מחירו יחסית נמוך. מה יקרה אם נסיבות גאו-פוליטיות, דוגמת מתיחות במפרץ הפרסי או סנקציות חדשות שיטיל הנשיא דונלד טראמפ על איראן, יביאו לעלייה משמעותית במחירו? הנוסעים משלמים על טיסות חודשים מראש. זה מעמיד בסיכון גם את כספם אבל גם את החברות, היות ועלות אותה טיסה עלולה להתייקר משמעותית בטווח הזמן הזה.

חייבים לחשוב על ממד נוסף: על מה החברות חוסכות? תעופה היא לא כמו מוצר רגיל. היום טיסה היא אירוע יום-יומי, אך זה לא הופך אותה לפחות מורכבת. בעתות מצוקה חברות יחסכו על הכשרות, אמצעי בטיחות וטכנולוגיה חדשה - וזה כבר גולש לתחום המסוכן. אומנם הרגולציה בענף היא די מקיפה, אך כפי שמספר אסונות בשנים האחרונות הוכיחו, לא ניתן למנוע את כל התקלות.

בסוף הכול מסתכם לכמה אנחנו מוכנים לשלם עבור השקט הנפשי שלנו. האם תמיד נצפה מאתר התיירות שיציג   את האופציה הזולה ביותר לרכישה - או שנהיה מוכנים לשקול שיקולים רחבים יותר. המודל הזה של טיסות במחיר אפסי לא יוכל להחזיק לאורך זמן. במוקדם או במאוחר מרבית החברות הללו יקרסו וישאירו במשחק רק את חברות התעופה הוותיקות. במצב כזה המחירים יזנקו משמעותית, מכיוון שהתחרות תיפגע. עדיף לשלם קצת יותר היום מאשר הרבה יותר מחר.

הכותב הוא מנכ"ל אתר התיירות גוליבר