שריל סנדברג מגיעה לישראל, למה צללה פייבר וממה חושש יזם ההייטק הוותיק: השבוע שהיה בהייטק

ביום רביעי בלילה הודיעה חברת סיילספורס על רכישה גדולה במונחים ישראלים - רכישת קליקסופטוור תמורת 1.35 מיליארד דולר.

לקבלת הסיכום השבועי במייל

לסיכום השבוע הקודם בגלובסטק

קליקסופטוור מפתחת מערכות לניהול לוגיסטי של מערכי שירות לקוחות בשטח, ובעבור סיילספורס המערכת מספקת שער כניסה לתחומים חדשים: מלבד ניהול לקוחות שעומד בבסיס המוצרים שלה, היא מתרחבת לניהול של עובדי שטח. שיתוף הפעולה של החברה קיים כבר מ-2016, אז ציינו בסיילספורס כי הפוטנציאל של השוק גדול לאור מגמה של חיבור מכשירים נוספים לאינטרנט, שיגדילו את הכמות של עובדי שטח וטכנאים.

המנצחת הגדולה של העסקה היא פרנסיסקו פרטנרס, שקיבלה תמורת החברה סכום שגבוה פי שלושה מזה ששילמה בעבורה ארבע שנים קודם לכן. קליקסופטוור הייתה חברה ציבורית, והקרן שילמה בעבורה 438 מיליון דולר, שווי ששיקף פרמיה של 45% על מחיר המניה בשלושת החודשים שקדמו לעסקה, פרמיה שנראתה בזמנו נדיבה במיוחד.

לעתים קרובות השבחת החברות כוללת תהליכי התייעלות אגרסיביים, אך נציג הקרן בארץ, ערן גורב, אמר ל"גלובס" כי הקרן בעיקר חיזקה את הפעילות הקיימת. "החברה הייתה טובה מלכתחילה, אז היה עם מה לעבוד.

"המשכנו לעבוד עם החברה על המעבר לענן וסייענו לה לחזק את כל ההיבטים הקשורים לשיווק ומכירות - איך מגיעים ללקוחות, חיזוק הקשר עימם, תמיכה בהם וכו'. כמו כן, עזרנו לחזק את שיתוף הפעולה עם סיילספורס ולקחת אותו צעד אחד קדימה".

מייסד החברה, משה בן בסט, עזב את החברה זמן קצר לאחר שנרכשה על ידי פרנסיסקו פרטנרס, אך שמר על קשר עם האנשים וביום חמישי הגיע למשרדי החברה לחגוג עמם. "סיילספורס הבינה שהמוצר שלנו הוא טוב. הם לקוחות מרוצים וזה הוביל לעסקה הנוכחית. כמייסד של החברה מאוד חשוב לי מה קורה עם האנשים שלי, שעבדו איתי כ-20 שנה. האווירה בעסקה הייתה אווירה של מחויבות הדדית. אני חייב לציין שהבית של סיילספורס היא בית מצוין לבייבי שלי ואני מאוד שמח על העסקה", אמר בשיחה עם "גלובס".

בן בסט גם סיפר איך הוקמה החברה. "ההתמחות שלי בבינה מלאכותית התחילה עוד בשנות ה-80. זה היה האביב הראשון של בינה מלאכותית, ובאופן טבעי התחיל הרבה ביקוש להרצאות ולייעוצים. התחלתי לשכור אנשים ובמשך תקופה של כעשר שנים עסקנו בעיקר בפיתוח של מערכות בינה מלאכותית לכל מיני שימושים, רבים עבור מערכת הביטחון. נוצרה בעצם קבוצה של אנשים עם המון ידע ויכולות בתחום הבינה המלאכותית".

"אחד הפרויקטים שעשינו עבור צה"ל עסק בבניית התוכנית השנתית של הפעילות של חיל האוויר, זה הצליח יפה מאוד, ומאז ועד היום, כל פעילות צה"ל מבוססת על התכנה שהתחילה אז ועוזרת לנהל מי עושה מה, למה, היכן ומתי.

"ראינו שיש לזה עוד הרבה שימושים וב-97' התחלנו לפתוח חברה ממוקדת בתחום ספציפי על בסיס אותה הטכנולוגיה. ראינו שבתחום השירות, חברות השתמשו בתוכנות כדי לשלוח חשבוניות ולרשום את פרטי הלקוחות שלהם, אבל לא לשם קבלת החלטות מורכבות".

לכתבה המלאה על הקמת החברה ומכירתה

למה מניית פייבר צללה לאחר הדוחות?

ביום הראשון לאחר ההנפקה, זינקה מניית פייבר ב-90% והחברה הגיעה לשווי של מיליארד דולר. באותם ימים היה נראה שהבנקאים פיספסו ושלחו את החברה להנפיק בשווי נמוך מדי, של 650 מיליון דולר. עדיין מוקדם להגיד - צריך לבחון את הנושא לאחר מספר חודשים או יותר. בסוף השבוע, לאחר שפירסמה דוחות ראשונים, צללה מניית פייבר ב-16% ביומיים וחזרה כמעט עד למחיר ההנפקה (22.5 דולר, לעומת 21 דולר בהנפקה).

 הנפקת פייבר/ צילום: צילום מסך מאתר בורסת ניו יורק

פייבר דווקא הציגה תוצאות טובות מתחזיות האנליסטים (את החברה מסקרים כיום 5-6 אנליסטים) - הכנסות של 26 מיליון דולר והפסד נקי מתואם (Non-GAAP) של 4.9 מיליון דולר או 19 סנט למניה בדילול מלא (לעומת תחזית אנליסטים להפסד של 42 סנט).לידיעה המלאה על הדוחות.

בסך הכל החברה המשיכה להציג את המגמות שעלו מהתשקיף, ואף שיפרה את היעילות שלה ואת הזמן שבו היא מחזירה את ההשקעה על רכישת לקוח חדש). אז למה המניה צנחה? בשיחת הוועידה לא העלו האנליסטים סוגיות שנראות קריטיות, ונראה כי הסיבה לכך עשויה להיות התחזיות שפירסמה החברה להמשך השנה. פייבר צופה הכנסות של 25.5-26.5 מיליון דולר לרבעון השלישי ו-101.5-103.5 מיליון דולר לשנה כולה.

המשמעות היא שהצמיחה השנתית של פייבר מאטה ויורדת ל-35%-37%.

כמובן שקשה לשמור על קצב צמיחה של מעל 40% לאורך זמן, אך זה יותר מורכב מכך - האנליסטים צופים כי הכנסות החברה יהיו נמוכות יותר ויעמדו על 100 מיליון דולר (צמיחה של 32%). זה נראה זניח, הפער עומד בסך הכל על 2.5 מיליון דולר בממוצע, אך זה מראה על פסימיות של האנליסטים, דבר שלא אמור לקרות בשלב כל כך מוקדם.

סייבריזן מעמיקה את התלות בסופטבנק

כתבנו כבר בעבר על היתרונות והחסרונות בגיוס הון מסופטבנק, שמשקיעה סכומים שלא הכירו לפני כן בתעשיית ההייטק. סופטבנק היפנית מחזיקה בקרן של 100 מיליארד דולר ובאחרונה הודיעה על הקמת קרן נוספת בהיקף דומה שתתמחה בבינה מלאכותית.

סופטבנק משקיעה סכומי כסף גדולים בחברות, ונותנת להן יתרון עצום על המתחרות. בעצם נוצר מצב שבו לסטארט-אפים קשה עד כמעט בלתי אפשרי לסרב לסופטבנק, מכיוון שאם היא סימנה את התחום - היא עלולה להשקיע באחת המתחרות. זה מה שנקרא משחק על שש נקודות.

סופטבנק השקיעה גם בלמונייד הישראלית, וב-WeWork וקומפאס שהוקמו על ידי ישראלים. אולם ההשקעה שלה בסייבריזן היא משמעותית במיוחד, לאו דווקא בגלל היקף ההשקעה. הסיבה לכך היא שסופטבנק השקיעה 350 מיליון דולר מתוך 390 מיליון דולר שהחברה גייסה בסך הכל. זה כולל את השקעה של 250 מיליון דולר עליה הודיעה החברה השבוע. גורם שמקורב לחברה ציין כי הגיוס בוצע לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

ליאור דיב, מנכ"ל סייבריזן ואחד ממייסדיה, אמר השבוע ל"גלובס" כי "סופטבנק זה המשקיע הגדול ביותר והאגרסיבי ביותר בעולם שלא מפחד מהדברים האלה, וכבר כמה שנים ברציפות גם הם הוכיחו שהם ממשיכים לתמוך בחברה וגם אנחנו הוכחנו שאנחנו ממשיכים לצמוח". דיב דואג להדגיש כי "מי ששולט בחברה זה אנחנו. המייסדים ובראשם אני שולטים גם מבחינת החזקות, גם מבחינת הדירקטוריון וגם מבחינת הניהול".

תנאי ההשקעה כמובן אינם חשופים, כך שקשה לקבוע מה בדיוק הדינמיקה בין המייסדים לסופטבנק. עם זאת, ניתן להניח כי סייבריזן הגיעה לתלות לא מבוטלת בסופטבנק, למשל בסבב הגיוס הבא. בחברה אמנם מציינים כי הם מתכננים הנפקה בקרוב, אך קשה לצפות האם בסופו של דבר החברה תלך לשוק הציבורי או שתערוך סבב פרטי נוסף. במקרה כזה - אם שוב סופטבנק תהיה המשקיעה היחידה או העיקרית בסבב - האיזון יופר. חברות בסדר גודל של סייבריזן שיש להן בעלת שליטה זה לא דבר שכיח, ויהיה מעניין לראות איך זה ישפיע עליה בהמשך.

לידיעה המלאה על הגיוס.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• שתי כתבות מעניינות שמדברות על אושר בעולם הטכנולוגי:

1. אחרי שמיליארדים נדבקו במגפת ה־(FOMO (Fear Of Missing Out הולכת ומתפשטת בעולם תופעת ה־JOMO, ההנאה שבהחמצה - פחות שעות גלישה בפייסבוק, פחות איסוף לייקים באינסטגרם, פחות גלילה אינסופית במורד הפיד. המחמיצים מספרים על תחושה אמיתית של שחרור, וענקיות הטכנולוגיה מבינות שההתמכרות למסכים ולרשתות החברתיות עלולה להפוך לבומרנג, ומנסות למנוע את הסחף. לכתבה של ויקי אוסלנדר.
2. המהפכה הטכנולוגית יצרה שפע: יש לנו יותר אופציות, זווית הראייה שלנו מתרחבת, הקול שלנו נשמע. ולמרות זאת, המחקרים קובעים שאנחנו מאושרים פחות. איימי בלאנקסון, חברה במועצת האושר של האו"ם, שהקימה 'חברת אושר', מסבירה בראיון ל’ליידי גלובס’ מה ייחשב כאושר בעידן החדש, מה הקשר בינו לבין הצלחה, איך להתמודד עם 'הפיצול הדיגיטלי השני' ולמה העובדים של גוגל נכנסים לדיכאון אחרי חודש בעבודה. כתבה של דורון אביגד.

• אמנון שעשוע, מייסד חברת מובילאיי ובכיר באינטל העולמית, מצטרף לרשימת המשקיעים בבנק הדיגיטלי שבהובלת מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט ויו"ר החברה. שעשוע רכש לאחרונה 4.99% ממניות הבנק, שבעליו כבר החל השנה בהליך האישור מול בנק ישראל. לידיעה המלאה.
• תעשיית ההייטק נמצאת על פניו בתקופה מצוינת, אך בהתאחדות התעשיינים מזהירים: ההייטק הישראלי סובל מהאטה בקצב הצמיחה. היזם צבי מרום, מייסד ומנכ"ל חברת באטם ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות: "ההייטק הישראלי לא גדל מספיק, האקזיטים חסרי משמעות ויוצרים אשליה מסוכנת, והשקל החזק פוגע בתעשייה". לכתבה של אורי ברקוביץ'.
• קבלו הצצה לשדה הקרב העתידי של התעשיות הביטחוניות: מסכי מגע, בינה מלאכותית ושוק של מיליארדים.
• בלי ששמנו לב: הגרמנים נכנסו חזק להייטק הישראלי - ולא נראה שהם מתכוונים ללכת. מה עומד מאחורי הרצון של הגרמנים לשתף פעולה, ואיך זה יכול לתרום לסטארט-אפים הישראליים? לכתבה המלאה.
• גם במיקרוסופט: עובדי קבלן מאזינים להקלטות משתמשי סקייפ והעוזרת האישית קורטנה. לידיעה המלאה.
• הצד הפחות זוהר של מחשוב הענן: כל שלוש שנים מחליפים שרתים, וכמויות הפסולת הולכות ומצטברות. מי המרוויחים מכך? לידיעה המלאה.
• 60 שניות של תהילה: התוכנית היפנית לפיתוח מכוניות מעופפות מתחילה להתרומם. לידיעה המלאה.
• איך הפך האתר שמקדש את חופש הביטוי למקום שבו רוצחים מצהירים על כוונותיהם. לידיעה המלאה.
• כיצד בוצעה אחת מפריצות הסייבר הגדולות לבנקים? לידיעה המלאה.
• האם LG בדרך להשיק טלפון עם שלושה מסכים? לידיעה המלאה.

שריל סנדברג מגיעה לארץ

השבוע מגיעה שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, לביקור בישראל. עיקר הביקור הוא פרטי, אך ביום רביעי הקרוב, 14 באוגוסט, תשתתף סנדברג בשלל אירועים מקצועיים. היא תתשתף באירוע סגור של עובדי פייסבוק, תיפגש עם מספר צמומצם של מנהלי קהילות, ותערוך פגישה עם עורכי העיתונים. מבחינת אירועים יותר המוניים - חנוכת פלייגראונד - מתחם שהקימה פייסבוק ומיועד לסטארט-אפים, יזמים וקהילות; אירוע של הסניף הישראלי שלי Lean In, עמותה לאיזון מגדרי שהקימה סנדברג. במסגרת האירוע תשוחח סנדברג עם רחל בן-שושה, מנהלת הסניף הישראלי.

לכתבת פרופיל של ציפי צ'אושו על סנדברג, שפורסמה ב"ליידי גלובס" החודש.

גיוסי הון:

• חברת WSC Sports, שפיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ליצירה והפצה אוטומטית של תקצירי ספורט, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 23 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 39 מיליון דולר). WSC הוקמה ב-2011 על ידי דניאל שיכמן, אביב ארנון, שמואל יופה וחי גל. חברת WSC הוקמה ב-2011 על ידי דניאל שיכמן, אביב ארנון, שמואל יופה וחי גל. את סבב הגיוס הובילה O.G טק ונצ'רס, זרוע ההשקעות של איל עופר, וקרן הון סיכון של תאגיד הסלולר היפני NTT DOCOMO. בסס השתתפו גם חברת הספורט HBSE, קרן Maor Investments, קרן ISF, Go4it Capital ועוד. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ הישראלי רוקאאוט (Rookout), המפתח תוכנה לאיסוף נתונים מתוך סביבת קוד חיה, הודיע על גיוס של 8 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 12 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי אור וייס ולירן חיימוביץ', ששירתו יחד בחיל המודיעין של צה"ל. את הסבב הובילה זרוע ההשקעות של סיסקו, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה: TLV Partners, קרן אימרג' ומנכ"ל גיטהאב נאט פרידמן. לידיעה המלאה.
• הסטארט-אפ הישראלי אנזו (Anzu.io), שמאפשר לשלב פרסומות בתוך משחקי מחשב מבלי לפגוע ברצף המשחק, גייסה 6.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 8 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איתמר בנאדי, מיכאל בדיחי, ובן פנסטר. את סבב הגיוס הובילה BITKRAFT eSports Ventures והשתתפו בו גם חברת הפרסום WPP והחברה הגרמנית אקסל שפינגר.

גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס".