חברות המזון יממנו קמפיין נגד מהלך ההסברה של משרד הבריאות על סימון מוצרים מזיקים

איגוד המזון נערך לקרב מול משרד הבריאות לקראת כניסתה לתוקף של רפורמת סימון המזון המזיק בחודש ינואר. ל"גלובס" נודע כי הספקים החברים באיגוד נדרשו להקצות תקציב עבור קמפיין שיעלה מול הקמפיין שמתכנן משרד הבריאות בנושא, וייתן לו משקל נגד.

"תעשייני המזון חשים מותקפים ומבינים שיש באזז שלילי גדול נגדם בהובלת משרד הבריאות. הם חוששים מהקמפיין שצפוי לעלות נגדם, ורוצים להיות דומיננטיים, להיות מסוגלים להחזיר מלחמה", אומר ל"גלובס" גורם המעורה בנושא.

במקור תכננו באיגוד המזון שקמפיין הנגד ימומן על-ידי התאחדות התעשיינים, אולם ההתאחדות סירבה להקצות את התקציב שביקש האיגוד לקמפיין: השתתפות של 500 אלף שקל מתוך קמפיין שעלותו הכוללת עומדת על כ-2.5 מיליון שקל. דבר זה הביא את שלום זיידלר, יו"ר איגוד תעשיות המזון, להכריז על התפטרותו שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בסוף יוני.

כעת נדרשות חברות באיגוד המזון להשתתף במימון הקמפיין, בנוסף למימון שמקבל האיגוד מהתאחדות התעשיינים. "ההחלטות באשר למימון הפעילות מתקבלות בהתאחדות בהתאם לשיקולים שונים", טוענים בהתאחדות התעשיינים בתגובה לפניית "גלובס".

זיידלר האשים אז במכתב ההתפטרות שלו את יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, כי סירובו לקחת חלק במימון הקמפיין שמקדם איגוד המזון הוא זה שהביאו להתפטרות. "סירובך לקחת את החלק הראוי של ההתאחדות, בגובה 20% בלבד, מסכן את אפשרות העלאת הקמפיין. חוסר שיתוף-הפעולה מצדך פוגע ביכולתי כיו"ר האיגוד להגן על תעשיית המזון ולהוציא לפועל את התוכנית שאושרה בהנהלה". ז

יילדר הוא הבעלים של חברת המזון ויסוצקי, והוא משמש כיו"ר איגוד המזון מסוף 2016. התפקיד של איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים הוא ייצוג ההשקפה של כלל חברות המזון בישראל מול גורמי הרגולציה והממשל.

זיידלר ציין במכתב כי תעשיית המזון מתמודדת עם שתי חזיתות מטרידות ביותר. אחת מהן, לדבריו, היא "המתקפה התקשורתית המתמשכת והצפויה להתגבר של משרד הבריאות, שעושה דה-לגיטימציה לתעשיית המזון תוך פגיעה בתדמיתה וגורמת בכוונת מכוון ליצירת 'סכסוך' בין הצרכנים לבין יצרני המזון, זאת למרות שיתוף-הפעולה המלא שלנו עם מנכ"ל משרד הבריאות וצוותו".

סימון המוצרים: להרתיע את הצרכנים

רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים הייתה אמורה להיכנס לתוקף כבר לפני יותר משנה, אולם עיכובים בהליכי החקיקה ולחץ של גורמים בתעשיית המזון הביאו לדחייתה בשנתיים נוספות. הרפורמה, שתקנותיה אושרו בוועדת הבריאות של הכנסת לפני קרוב לשנתיים, מחייבת את כל יצרניות המזון, קטנות כגדולות, לסמן את כל המוצרים שלהן שחורגים מכמות הצריכה המומלצת של נתרן, שומן וסוכר בסימונים אדומים בחזית האריזה של כל מוצר, סימון שמטרתו להרתיע את הצרכנים מלצרוך את המוצרים הללו.

בימים אלה עוסקות כל חברות המזון הגדולות בהתאמות המוצרים שלהן לרפורמה, הן מבחינת הרכיבים - שם הן מבצעות שינויים והפחתות בכל מה שניתן כדי למנוע סימון; והן ברמת האריזות, שם החברות מבצעות שינויים לעיצוב האריזה, כך שהסימון השלילי יהיה כמה שפחות בולט וייטמע בצבעים שקיימים על האריזה.

לשם כך מקצות חברות המזון הגדולות כוח-אדם אדיר שיתמודד עם האתגרים הללו. כך למשל, באחת מהחברות הגדולות הקצו כ-80 איש שכוללים טכנולוגים, מעצבים ועוד לנושא. בחברות המזון הבינונית והקטנות המציאות שונה לחלוטין, כשחלקן מקצות מספר בודד של עובדים עבור הסוגיה, והן רחוקות מלהיות ערוכות לינואר 2020, מועד כניסת הרפורמה לתקוף.

היציאה לקרב הנוכחי אינה מתרחשת בוואקום, אלא על רקע מתיחות שהייתה קיימת לכל אורך הדרך מול משרד הבריאות. החזית הזו הגיעה לשיא לפני כשנתיים, כשלוביסטים ששכרה חברת תנובה ניסו להחריג את הגבינה הצהובה מתוך הרפורמה, והפעילו לחץ רב כדי שלא תסומן בסימון מזיק לפי כמות של 100 גרם.

במהלך החודשים האחרונים משרד הבריאות עלה במספר קמפיינים שיוצאים נגד מזון מעובד, שקוממו את חברות המזון ורמזו על מה שאולי עלול לקרות בעתיד כתשדירי הסברה גם בסוגיית רפורמת סימון המזון.

בצ'ילה ניסו לשכנע שהרפורמה מגוחכת

כדי לדעת מה צפוי בשוק המקומי, כדאי להתבונן על המדינה שהטמיעה רפורמה דומה לפני קרוב לארבע שנים - צ'ילה. בתחילת 2016 נכנס לתוקף חוק סימון המזון הצ'יליאני, שעל בסיסו נוסחה הרפורמה הישראלית. ניתן לראות מאפיינים דומים בין אלה של התנהלות חברות המזון בישראל למה שהתרחש במדינה הדרום-אמריקאית.

בדומה לישראל, גם בצ'ילה נרשמה התנגדות עזה להגבלות מצד חברות המזון הגדולות. ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי לא רק במספר הלוביסטים שנלחמו בתקנות, כפי שקרה בישראל, אלא גם בקמפיינים שניסו לשכנע את הציבור בצ'ילה שהרפורמה מגוחכת או מיותרת. כך, מעט אחרי שנכנס החוק לתוקף, איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני עלה בקמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים צ'יליאנים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה.

באחד הסרטונים נראית דמות נשית אוחזת בחופן סוכריות מנטה, כשהיא אומרת למצלמה: "בכל הסוכריות האלה ביחד יש כמות גבוהה של סוכר, זה ברור. אבל אני אוכלת רק שתיים או שלוש סוכריות", מתוך ניסיון לשכנע את הצרכנים שמה שחשוב הוא המידתיות. בסצנה אחרת נראית דמות של ידוען יושב במיטה לצד מגש שעליו מרק, קרקרים וריבה, ואומר: "במרק יש סימון, בקרקרים יש סימון, בריבה יש סימון. אלה הדברים שאמא שלי נתנה לי כל החיים, ופתאום אני לא יכול לאכול אותם יותר?".

הפרסומות הפכו לוויראליות ועוררו גם תגובות נגד חריפות. באחד מסרטוני התגובה נראה שחקן מוכר אוחז כמות של אבקה לבנה ואומר: "כולם אומרים שקוקאין זה רע, זה ברור, אבל האם תצרכו רבע קילו קוק בבת-אחת? הכול זה עניין של כמות".

מהתאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "התעשייה הישראלית, ובה יצרניות המזון בישראל, מחויבת לציבור הישראלי, והחברות החלו כבר באופן עצמאי לפעול על-פי המלצות המשרד עוד לפני שהתקנות נכנסו לפעול. היצרניות נמצאות בדיאלוג שוטף עם הציבור הישראלי, וחלק מדיאלוג זה נלווה באנשי מקצוע מהתחום. ההחלטות באשר למימון הפעילות מתקבלות בהתאחדות בהתאם לשיקולים שונים".