ייצוגית נוספת נגד IFF: פעלה מתוך "מודעות וכוונה לרמות, להונות ולתמרן"

IFF, המנכ"ל ומנהל הכספים פעלו מתוך "מודעות וכוונה לרמות, להונות ולתמרן. אין בכלל מסקנה רציונלית אפשרית אחרת" - כך נטען בבקשה נוספת לתביעה ייצוגית שהוגשה הבוקר (ה') נגד IFF ובכיריה, בעניין פרשת "התשלומים הלא ראויים" בחברת פרוטרום.

לפי הנטען בבקשה, ענקית המזון האמריקאית, שרכשה את פרוטרום הישראלית לפני כשנה תמורת כ-6.5 מיליארד דולר, ידעה על התשלומים הלא ראויים כביכול, ובחרה להסתירם מהציבור מתוך מטרה לנפח את שער המניה.

עשרה ימים עברו מאז טלטלה IFF את הבורסה עם הודעתה כי היא בודקת חשדות לפיהם בכירי פרוטרום, בהם גם המנכ"ל הקודם אורי יהודאי וסמנכ"ל הכספים לשעבר אלון גרנות, היו מעורבים בתשלום שוחד ברוסיה ובאוקראינה - והבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגדה בגין הדיווח האמור ממשיכות לזרום לכיוונו של בית המשפט הכלכלי.

ישראל בורג, בעל מניות ב-IFF, הגיש באמצעות עורכי דינו, עמית מנור ויוקי שמש, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ענקית המזון האמריקאית, מנכ"ל IFF בתקופה הרלוונטית אנדרס פיבינג וסמנכ"ל הכספים ריצ'ארד אולרי.

הבקשה מגובה בחוות-דעת משפטית הגורסת כי IFF, חברה אמריקאית הנסחרת גם בבורסה בישראל ("חברה דואלית"), הפרה את חוק ניירות ערך האמריקאי, בשעה שכללה בדוחות הכספיים שלה ובהודעות לבורסה פרטים שהיא ידעה שאינם נכונים ביחס לעסקיה של פרוטרום, וזאת מתוך כוונה להטעות את ציבור המשקיעים ולנפח את ערך מניית IFF.

לפי הבקשה, בהודעה שהוציאה IFF על רכישת פרוטרום בשלהי שנת 2018, היא הצהירה על פרטים שידעה שאינם נכונים ונמנעה מלגלות פרטים מהותיים חשובים נוספים. כך, נטען בבקשה, IFF "כשלה מלגלות לציבור המשקיעים כי פרוטרום שילמה תשלומים בלתי ראויים"; כי "נושאי משרה עיקריים בחברת פרוטרום היו מודעים לתשלומים הבלתי הראויים הנ"ל"; וכי "כתוצאה מכך הדוחות הכספיים של פרוטרום היו מופרזים לחיוב, באופן מהותי".

עוד נטען בבקשה כי IFF "נמנעה מלהשלים הליך בדיקת נאותות (DD) נאות קודם לרכישת פרוטרום"; וכי כתוצאה מכל ההפרות לכאורה שביצעה "מניותיה נסחרו במחיר מנופח".

בבקשה מזכירים המבקש ועורכי דינו כי "החברה הודתה כי כבר במסגרת תהליך המיזוג של פעילות פרוטורום לאחר רכישתה היא התוודעה לטענות לפיהן שתי פעילויות עסקיות של פרוטרום, שפעלו בעיקר ברוסיה ובאוקראינה, ביצעו 'תשלומים לא ראויים'".

עוד נטען בבקש, כי "לדברים שהוסתרו מהציבור קודם לכן יש השפעה משמעותית ביותר על מצבה של החברה ועל פעילותה העסקית".

לפי הנטען בבקשה, IFF, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים הציגו, מרגע רכישת פרוטרום ועד להודעה שהוציאו בשבוע שעבר, מצגים מטעים ברורים. החברה ובכירה, נטען, "ידעו כי המצגים שקריים ומטעים, וכי יש בהם כדי להטעות את ציבור המשקיעים בחברה. הם ידעו כי ציבור המשקיעים מסתמך על פרסומים ומצגים מטעם החברה בכל הקשור להשקעה בניירות הערך שלה; כי ישנו קשר ישיר וברור בין המצגים לבין רכישות של מניית החברה; וכי יש במצגים כדי להשפיע על שער מניית החברה (להביא לניפוחו)".

עוד טוען בורג באמצעות באי-כוחו כי IFF ובכיריה "ידעו כי הדיווחים והמצגים שיצאו מלפני החברה היו לא נכונים ומטעים באופן מהותי ולקחו חלק פעיל בהצגתם בפני ציבור המשקיעים או מתוקף תפקידם אישרו ביודעין את תוכנם והצגתם". כל זאת עשו, נטען בבקשה, "כאשר בידם המידע האמיתי והנכון בדבר עסקי החברה, פעילותיה, וכאשר ידוע להם המצב האמיתי. הם ידעו כי עת יתגלה המידע האמיתי והנכון, יהא בכך כדי להביא לנפילה במחיר המניות של החברה. העובדות האמיתיות והנכונות היו ידועות ל-IFF ולבכיריה בזמן אמת. למרות זאת המשיבים נמנעו לגלות אותן". 

עדיין רחוק היום בו תשיב IFF לאחת מהייצוגיות

מדובר, כאמור, בייצוגית שנייה נגד IFF בגין פרשת התשלומים הלא ראויים בפרוטרום. ביום ראשון הגישו עורכי הדין יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי ממשרד עורכי הדין קלעי, רוזן ושות' בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בקשתם הופנתה נגד IFF ובכיריה, אך בניגוד לזו שהוגשה הבוקר כוונה גם נגד המנכ"ל לשעבר של פרוטרום אורי יהודאי; סמנכ"ל הכספים לשעבר של פרוטרום אלון גרנות; ושבעה בעלי מניות, נושאי משרה ודירקטורים בפרוטרום.

לפי הבקשה הראשונה, פרוטרום הקפידה לדווח כי היא פועלת על-פי כללי ציות קפדניים, ויהודאי וגרנות חתמו על הצהרות שלא ידוע להם על כל תרמית או עניין שעלולים להשפיע על מהימנות הדיווחים.

עוד נטען בבקשה כי IFF לא דיווחה כי התגלו לה חשדות בדבר "תשלומים לא ראויים", אף על-פי שניהלה חקירה מקיפה בעניין זה באמצעות משרדי עורכי דין ורואי חשבון כבר בסמוך לרכישת פרוטרום.

לפי חוק תובענות ייצוגיות, במקרה שהוגשו מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות באותו עניין, על בית המשפט לקבוע, בין היתר, האם יהיה זה נכון לדון בשתי הבקשות יחד או למחוק את אחת מהבקשות, "והכול כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר".

אם בעבר שלטה בקרב בתי המשפט התפיסה לפיה ככלל יש להעדיף את מי שהגיש ראשון את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - הרי שכיום מבקשים בתי המשפט להעדיף את הבקשה המנומקת יותר, זאת שנתמכת בחוות-דעת מומחים, וזו שבה יש יותר סיכויים לקבוצה שנפגעה לקבל את הסעד הנתבע.

במקרה של הייצוגיות, הרי ששתיהן נתמכו בחוות-דעת - הייצוגית שהגישו הבוקר עורכי הדין מנור ושמש נתמכת בחוות-דעתו של עו"ד אדי מאירי לעניין התאמת הייצוגית לדיני ניירות ערך האמריקאים; ואילו בקשתם של סבו, רוזן וקלעי נתמכה בחוות-דעתם של עו"ד אברהם כצמן לדין האמריקאי וכן בחוות-דעת כלכלית של ד"ר איציק אלפי.

אחד ההבדלים בין הבקשות, אותו מציינים עורכי הדין מנור ושמש בבקשה שהגישו הבוקר, היא שבעוד הקבוצה עימה נמנה המבקש שלהם כוללת את מי שרכשו את מניית IFF רק אחרי שהשלימה את רכישת פרוטרום - בבקשת סבו, קלעי ורוזן המבקש הוא בעל מניות שהחזיק במניותיו בפרוטרום בטרם הושלמה מכירתה ל-IFF. "רק למי שרכש מניות IFF לאחר המיזוג יכולה לקום טענה לנזק", נטען בבקשה שהוגשה בבוקר.

בהמשך יגיבו גם מגישי הבקשה הראשונה בזמן לטענה זו ויטענו מדוע יש להעדיף דווקא את בקשתם.

לפיכך, עדיין רחוק היום בו תשיב IFF לאחת מהייצוגיות. IFF ובכיריה יטענו, ובמידה רבה של צדק, כי יש קודם להחליט איזה מהבקשות יש להעדיף - ורק לאחר מכן לדרוש ממנה להשיב לטענות לגופן.

*** חזקת החפות: החשודים בפרשות המוזכרות לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.