תעשיית האוטו-טק מתארגנת מחדש: מי מהחברות תשרוד את השינוי

בתחילת ינואר 2018 פרסמה חברת הייעוץ הגלובלית IHS Markit מחקר שכותרתו "תחזית מכירות הרכב האוטונומי". החברה העריכה כי "ארה"ב תוביל את העולם בפריסה הראשונית ובאימוץ המוקדם של רכב אוטונומי סדרתי כבר ב-2019, בעוד שאירופה וסין צפויות להוסיף כמויות משמעותיות מ-2021 והלאה. הרכבים האוטונומיים הראשונים יופיעו ב-2019 במתכונת של שירותי תחבורה ללא נהג. מספרם יעבור את ה-51 אלף יחידות ב-2021 בעת שכלי רכב אוטונומיים, מייצור סדיר, יתחילו להגיע לרוכשים פרטיים".

המחקר העריך כי כמיליון יחידות של רכב אוטונומי יימכרו ב-2025 לציים ולקוחות פרטיים. זו הייתה רק תחזית אופטימית אחת, מיני רבות, שפורסמו באותה עת לגבי עתיד הרכב ללא נהג - והאמת שהיא אף הייתה מאופקת יחסית לאחרות. כיום, עמוק לתוך המחצית השנייה של 2019, התחזיות הללו נראות רחוקות מהמציאות, וספק רב אם אפילו 2021 תהיה שנת פריצת הדרך של הרכב הלא מאויש.

אין לנו טענות אל החוקרים המלומדים; בתחילת 2018 המקור המוסמך ביותר לתחזיות היה ההצהרות והתוכניות של יצרני הרכב, ספקי הטיר1 וחברות ה-IT, שהשקיעו מיליארדים כדי לממש את חזון הרכב הלא מאויש והציבו אבני דרך ברורות ומוגדרות להגשמתו. קשה היה להאמין שבתוך פחות מ-18 חודשים תעשיית הרכב תישאב לתוך משבר סחר גלובלי חסר תקדים ותעמוד בפני רגולציה קשוחה שתעכב עליית כלי רכב אוטונומיים סדרתיים על כבישים ציבוריים.

 הערכות ביחס ללוח הזמנים של כלי רכב ללא נהג

שוק האוטו-טק מתפכח ומתפצל

כיום התעשייה והמשקיעים מאמצים גישה הרבה יותר מפוכחת ביחס לעתיד הרכב האוטונומי, לגבי הסביבה העסקית ולגבי לוחות הזמנים. התהליך עדיין בעיצומו, אבל אפשר כבר לזהות כמה דרכים שבהן הוא משפיע וישפיע בטווח הזמן הקצר-בינוני על האקוסיסטם של חברות האוטו-טק בישראל ובעולם.

ההשפעה הראשונה היא יצירת בידול מובחן בין חברות סטארט-אפ, בהתאם לייעוד המוצרים שלהן. חברות שמודל ההכנסות שלהן מסתמך באופן בלעדי או לפחות משמעותי על חדירה מסחרית נרחבת של רכב ברמות אוטונומיה גבוהות, כלומר רמה 4 ורמה 5, נמצאות בבעיה. לדעת רבים, המסלול הזה לא יניב הכנסות מהותיות לפחות עד 2023. מכיוון שגם המשקיעים מתחילים להבין זאת - יש חברות שעשויות להתקשות לגייס הון נוסף.

מנגד, חברות שהטכנולוגיות, המוצרים או הנכסים האינטלקטואליים (IP) שלהן ישימים עבור תעשיית הרכב באופן מיידי - גם לרכב ברמות אוטונומיה נמוכות - עשויות לעבור בשלום את "שינוי הפאזה" של השוק, ואולי אף למצוא בו הזדמנויות בלתי צפויות. זה נכון גם לגבי חברות שמפתחות טכנולוגיות שהן אבני בניין חיוניות לתעשיית הרכב בכללותה, כגון אבטחת סייבר, רכיבי תקשורת, חיישנים בתוך הרכב, רכיבים לרכב חשמלי, מסחור מידע ועוד.

חברות "האוטונומיה המתקדמת" עשויות להיחלץ מהמבוך אם יבצעו שנמוך טכנולוגי ויתאימו את המוצרים שלהן לכלי רכב קיימים. אולם זו אינה תפנית קלה לביצוע - מכיוון ששוק הרכב "הכללי" ושוק מערכות הסיוע לנהיגה בדרגות אוטונומיה נמוכות הוא תחרותי ואגרסיבי מאוד. מחירי הרכיבים הנמכרים בו חייבים להשתחל מתחת לרף של כמה עשרות דולרים ליחידה, או מאות בודדות לכל היותר. אם פיתחתם חיישנים משוכללים או יחידת עיבוד שעולה מאות או אלפי דולרים - אתם בבעיה.

המהמורה הזו מקשה על סטארט-אפים, אך גם על ענקיות דוגמת יצרנית השבבים אנבידיה . לא מן הנמנע שההכרה בכך גרמה למפתחת הליידארים המתקדמים אוריקס ויז'ן (Oryx Vision) להודיע על הפסקת פעילותה.

מה מצנן את ההשקעות בתעשייה

עוד השפעה של השינוי בתחזיות היא "התקררות" הדרגתית של היקף ההשקעות בתחום האוטו-טק ועלייה בסלקטיביות של המשקיעים. בשורה התחתונה נראה כי הסתיים - לפחות בינתיים - עידן "פוסט-מובילאיי", שבו משקיעים ויצרנים רצו עם פנקסי צ'קים פתוחים אחרי כל חברת אוטו-טק שדקלמה את המנטרה "אוטונומי, מקושר, חכם ו/או שיתופי" וסיפרה כי "המוצר שלה נבחן בתעשיית הרכב".

אומנם משקיעים ולקוחות עדיין מנהלים כאן מצוד אחרי טכנולוגיות פורצות דרך, ועדיין מתנהלים גיוסים - בעיקר של חברות עם טכנולוגיות בעלות ישימות מיידית. אבל רבים, כולל יצרני רכב וטיר1 גדולים, מקבלים כיום הערכות שווי מנופחות של חברות צעירות בהרבה יותר ספקנות.

ההשפעה השלישית, שאת תוצאותיה המלאות עדיין קשה לחזות, נובעת ממלחמת הסחר המעמיקה בין סין לארה"ב. בעבר הקרוב נחשב שוק הרכב הסיני - הגדול בעולם - ל"פרס הגדול" של חברות האוטו-טק הישראליות. כל חוזה שנחתם עם חברה סינית, ואפילו הסכמי כוונות, זכו ליחסי ציבור נמרצים, הקפיצו את השווי לצורך גיוס והציתו את דמיון המשקיעים. מובילאיי, למשל, הייתה אחת הבולטות בחזית הסינית.

כיום, השלטונות האמריקאים בוחנים בזכוכית מגדלת העברה של ידע וטכנולוגיות "רב-תכליתיות" לסינים - ולרוב טכנולוגיות האוטו-טק המפותחות בישראל יש שימושים פחות "תמימים". מכיוון שהיד הארוכה של האמריקאים מגיעה לכל מקום, חברות אוטו-טק ישראליות עם פוזיציה סינית נאלצות להוריד פרופיל תקשורתי ולעתים "לבחור" בין השוק הסיני לבין נוכחות בארה"ב - עם או בלי קשר לקצב חדירת הרכב האוטונומי.

היילו: האם תימכר לאחת הענקיות?

השינויים המהירים בסביבה העסקית של הרכב האוטונומי, אין פירושם שבענף האוטו-טק הישראלי לא יופיעו עוד "חדי קרן" עם הנפקות או אקזיטים מרשימים. נהפוך הוא: ההרעה בסביבה העסקית ומרכיב אי הוודאות של מלחמת הסחר הגלובלית עשויים להגביר את המוטיבציה לביצוע עסקאות רכישה ומיזוג, הן מצד המוכרים והן מצד הרוכשים. לא נופתע אם יהיו, למשל, חברות ענק סיניות שיציעו לבעלי המניות סכומים שאי אפשר לסרב להם כדי להדק את אחיזתן בטכנולוגיות חיוניות.

חלק לא מבוטל מחברות "הדור הראשון" של תעשיית האוטו-טק הישראלית כבר נמצאות כיום להערכתנו בשלב הבשלות לקראת הנפקה או אקזיט, בסיוע חוזים חתומים ואפילו הכנסות סולידיות מתעשיית הרכב. ברשימה אפשר למצוא שמות כמו ואלנס, אוטוטוקס, אוטונומו - שממש לאחרונה חתמה על חוזה ענק עם חברת ההשכרה AVIS - ועוד רבים וטובים.

אבל אם היינו צריכים להציב את הכוונת על שתי חברות שעתידות להפוך בעתיד הנראה לעין למובילאיי הבאה, או לפחות ל"מיני מובילאיי" מבחינת היקף האקזיט או ההנפקה - אם וכאשר - היינו מהמרים על היילו וקורטיקה.

היילו הגיחה מבין הצללים לפני פחות משנתיים עם מעבד EDGE פורץ דרך ליישומי בינה מלאכותית (AI), שמיועד לתעשיית הרכב האוטונומי ולמוצרי הצריכה החכמים. הביטוי "פורץ דרך" אינו קלישאה אלא עובדה: פחות משנה לאחר תחילת ההפצה של דוגמאות שבבים ללקוחות לצורך ניסוי והערכה, ה"היילו 8" הוא הבנצ'מרק של התחום הזה בכל הנוגע למהירות העיבוד וצריכת הכוח.

החודש, למשל, חשפה ענקית האלקטרוניקה הסינית וואווי את שבב ה-EDGE המתחרה שלה, שעל פיתוחו עבדה בשלוש השנים האחרונות בהשקעה של מיליארדים. עיתונות האלקטרוניקה הבין לאומית בישרה כי "הביצועים של השבב מרשימים אך פחותים מאלה של השבב של היילו". עצם ההשוואה בין המוצר של סטארט-אפ ישראלי בן שלוש, שמנוהל על ידי צעירים בשנות ה-20 לחייהם וגייס עד היום כמה עשרות מיליוני דולרים, לבין מוצר מקביל של חברת תקשורת מצמרת הפורצ'ן 500 עם תקציב מו"פ של מיליארדי דולרים - אינו עניין של מה בכך, ורומז לאן החברה הזו עשויה להגיע.

היילו נערכת כיום לתחילת ייצור המוני של השבב שלה ב-2020, מה שאומר שכבר יש לה הזמנות ולקוחות משמעותיים, ואם מישהו זקוק לעוד רמזים באשר לשאלה לאן היא מכוונת - הוא יכול למצוא אותם בראיון עם מנכ"ל היילו אור דנון, שפורסם בשבוע בכתב העת היוקרתי "דיגיטל ג'ורנל".

דנון ציין כי חזון הרכב האוטונומי ללא נהג נמצא עדיין "במרחק של עשור", ופירט את מגוון השימושים האפשריים של שבב ה-AI בתעשיית הרכב והבטיחות בכבישים.

מקביל אמר כי "במוצרים ביתיים חכמים דוגמת 'סייענים וירטואליים', שבבים כמו אלה של היילו יכולים לעבד את המידע בכשירי הקצה תוך שיפור הפרטיות, האמינות וזמן התגובה". במילים אחרות, השבב של היילו עשוי להיות "החוליה החסרה" במאבק הגלובלי שמתנהל כיום בין החברות גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אפל, ביידו ואחרות על שוק הסייענים והבית החכם - שהיקפו צפוי להגיע לטריליונים. אלה חברות שיכולות להוציא מיליארדי דולרים על רכישת חברות בתחום הזה מבלי להניד עפעף, עם או בלי קשר לבונוסים בתחום הרכב האוטונומי שגם בו יש להן עניין. לא נופתע כלל אם היילו נמצאת בימים אלה על הכוונת העסקית שלהן.

קורטיקה: מהפכת חצר נגד מובילאיי?

החברה השנייה, לה כבר הקדשנו כאן לא מעט כיסוי בשלוש השנים האחרונות, היא קורטיקה. כמו היילו, גם קורטיקה רותמת את הבינה המלאכותית בכדי להעניק למעבדי הרכב "תפיסה סביבתית" מהירה ויעילה על בסיס מידע שמגיע מחיישנים בזמן אמת. בדומה להיילו, גם הטכנולוגיה של קורטיקה מותאמת לרמות האוטונומיה הנמוכות, שיהיו נפוצות בשנים הבאות בתעשיית הרכב, וכמו היילו, גם לטכנולוגיה שלה יש מגוון רחב מאוד של יישומים מחוץ לתעשיית הרכב - כולל ביטחון, רפואה, חינוך, מוצרי צריכה ומה לא.

 יגאל רייחלגאוז וקרינה אודינייב, ממייסדי קורטיקה / צילום: כפיר זיו

אולם כאן מסתיים הדמיון. קורטיקה היא לא חברה של שבבים אלא חברה של אלגוריתמים, והיא לא מנסה לשפר את הביצועים של למידת המכונה המקובלת - אלא לזרוק דרך החלון את הגישה הקיימת לבינה מלאכותית ולהציע לה אלטרנטיבה "קלה", חזקה, חסכונית בחשמל ובעלת שקיפות בתהליך עיבוד הנתונים.

עד לפני שנה-שנתיים, הטענות של קורטיקה ביחס לטכנולוגיה שלה התקבלו בספקנות רבה בממסד של התעשייה. אבל מאז היא העלתה את האלגוריתמים על שבב, ביצעה הוכחת היתכנות נרחבת אצל לקוחות ונמצאת בתהליך הקמת חברות בנות כדי ליישם את מאות הפטנטים שלה בתחומים שונים, כולל חברה ייעודית לתחום הרכב ששמה Cartica.

בעתיד הקרוב החברה אף עשויה למלא תפקיד מפתח ב"הפיכת החצר" שמתחוללת כיום בתעשיית הרכב כנגד ההגמוניה הגלובלית של השבבים מבית מובילאיי-אינטל בענף מערכות הסיוע הבטיחותי לרכב (ADAS). אם וכאשר זה יקרה, חברת הבת בתחום הרכב של קורטיקה עשויה לבצע "ספין אוף" ולהנפיק בשווי דמיוני, אבל זה כבר סיפור לכתבה אחרת. כך או כך, לא נופתע כלל אם היילו וקורטיקה יצטרפו לרשימה המצומצמת והיוקרתית של החברות החשובות ביותר שצמחו בהיי-טק הישראלי - ואולי הגלובלי - בעשור האחרון.