כמה אנשים בישראל הואשמו בסעיף העבירה של שרה נתניהו?

האם החלטת הפרקליטות לחתום על הסדר טיעון עם שרה נתניהו, שבמסגרתו הורשעה בעבירה בודדת של "קבלת דבר בתחבולה או ניצול מכוון של טעות הזולת" לפי סעיף 416 לחוק העונשין, עומדת במבחן השוויון בפני החוק? כשלושה חודשים אחרי שנחתם הסדר הטיעון השנוי במחלוקת עם אשת ראש הממשלה, הגיע לידי "גלובס" מידע ממשרד המשפטים ששופך אור על מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום נגד נאשמים בגין אותה עבירה פלילית שבה הואשמה והורשעה שרה נתניהו.

תוצאות הבדיקה שערכנו מעלות סימני שאלה באשר לשיקול-הדעת של הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחתימה על הסדר הטיעון עם שרה נתניהו. בדקנו את המקרים, הנדירים יחסית, שבהם הגישה בשנים האחרונות הפרקליטות כתבי אישום נגד נאשמים בגין ביצוע עבירה של "קבלת דבר בתחבולה" או "ניצול מכוון של טעות הזולת" - לפי סעיף 416 לחוק העונשין. הבדיקה מעלה כי מרבית המקרים חמורים פחות לכאורה כשמשווים אותם למעשים שבהם הודתה נתניהו.

בגין ביצוע עבירה בודדת לפי סעיף 416 הוגשו כתבי אישום נגד אדם שתדלק את מכוניתו בשווי 325 שקל ונמנע מלשלם תמורת התדלוק, נגד אסיר ששכנע אסיר אחר לתת לו 67 אלף שקל בטענה כי יספק עבורו ראיות שישיגו לו משפט חוזר, ונגד עובד שגנב ממעסיקו ציוד בשווי 200 אלף שקל, אך הציוד הוחזר בסופו של דבר למעסיק.

שרה נתניהו נזכיר, הורשעה על-פי הודאתה בקבלת ארוחות מוכנות בשווי 175,000 שקל במעון ראש הממשלה, באמצעות ה"תחבולה".

באף אחד מכתבי האישום שהוגשו בגין ביצוע עבירה בודדת על סעיף 416, כפי שנעשה במקרה של שרה נתניהו, לא הועמד לדין אדם בעל מעמד ציבורי, כפי שקרה במקרה של שרה נתניהו.

את המידע על כתבי האישום שכללו את העבירה שבה הואשמה והורשעה שרה נתניהו קיבלנו בעקבות פנייה לפי חוק חופש המידע שהגיש גיא זומר, רכז הפרויקטים של התנועה לחופש המידע למשרד המשפטים. המשרד העביר את פירוט כל כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות בגין ביצוע עבירה של "קבלת דבר בתחבולה או ניצול מכוון של טעות הזולת". 

נציין כי אתמול (ד') גם יזמית הנדל"ן ענבל אור הואשמה באותה עבירה, בין שלל הסעיפים בכתב האישום שהוגש נגדה. 

לתדלק ב-325 שקל ולא לשלם

אחד מכתבי האישום שבו הואשם אדם בגין ביצוע עבירה בודדת לפי סעיף 416 הוגש ב-23 באוגוסט 2016 לבית משפט השלום בנצרת. כתב האישום הוגש נגד עבד אל אזיז בן יוסף חסן, יליד 1985. לפי עובדות כתב האישום, חסן תדלק את רכבו בתחנת הדלק "מנטה קמעונאות דרכים" ב-17 במאי 2013 בשווי 325 שקל, ונמנע מלשלם תמורת התדלוק. לפי האישום, חסן יצר מצג-שווא ולפי בכוונתו לשלם עבור הדלק אך נמנע מלשלם כאמור. "הנאשם, במעשים אלה, קיבל דבר בתחבולה", נאמר בכתב האישום עליו חתומה פרקליטות מחוז צפון.

לחתוך את המנעול ולגנוב מדפסות

ב-1 ביוני 2016 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום בגין ביצוע עבירה אחת של "קבלת דבר בתחבולה" נגד מחמוד בן חליל גאנם. גאנם הואשם כי ביים פריצה לעסק של מעסיקו, בכך שביוני 2013 חתך את מנעול הדלת ונטל מהעסק כלי עבודה רבים כגון מכונות, קומפרסורים ומדפסות. מאוחר יותר נתפסו כלי העבודה במחסן בחזקתו של הנאשם והוחזרו למעסיק. "במעשיו המתוארים קיבל הנאשם דבר בתחבולה כלי עבודה בשווי יותר מ-200 אלף שקל", נאמר בכתב האישום.

יצוין כי בתחילת הדרך הואשם גאנם בעבירה של גניבה בידי עובד ואולם בהמשך, כאמור, שונה הסעיף ל"קבלת דבר בתחבולה" במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם הנאשם.

לנצל את מצבו הנפשי של אסיר

ב-24 בדצמבר 2015 הגישה פרקליטות מחוז צפון לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום בגין ביצוע עבירה בודדת של "קבלת דבר בתחבולה" נגד אוסאמה בן א-רעוף אבזאה, שבתקופה הרלוונטית היה אסיר בכלא חרמון. לפי האישום, בתחילת שנת 2010 שכנע הנאשם אסיר אחר כי ביכולתו להשיג ראיות שיביאו לשחרורו מהמאסר.

לפי הנטען, הנאשם ניצל את מצבו הנפשי הירוד של האסיר השני והוציא ממנו ב"ניצול מכוון של טעות" סכום של 67 אלף שקל כביכול עבור השגת הראיות החדשות. הלכה למעשה, הנאשם לא סיפק ראיות חדשות לאסיר השני. בתחילת נובמבר 2010 נפטר האסיר השני מדום לב בכלא. "במעשיו המתוארים הוציא הנאשם בתחבולה מהמנוח סכום של כ-67 אלף שקלים", נאמר בכתב האישום.

לקבל במרמה קצבת זקנה

ב-18 באפריל 2017 הגישה פרקליטות מחוז דרום לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד יוסף בן מיכאל אברמוביץ'. אברמוביץ' הואשם בכך שמשך בין השנים 1994-2015 כספי קצבת זקנה בסך כולל של מאות אלפי שקלים שקיבל אביו מהביטוח הלאומי, על אף שהאב עזב את הארץ ב-1994 וכלל לא היה זכאי לקצבה.

"הנאשם, במעשיו המתוארים, קיבל דבר בתחבולה או תוך ניצול מכוון של טעות של המוסד לביטוח לאומי שאין בו מרמה", נאמר בכתב האישום. אברמוביץ' הואשם בעבירות רבות של תחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין.

להלוות אלף שקל ולא להחזיר

ביולי 2014 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום בגין ביצוע עבירה של "קבלת דבר בתחבולה" נגד משה צפתי. צפתי הואשם כי ב-9 ביולי 2012 הוא פנה לקשיש יליד 1929, טען בפניו שהוא מכיר אותו וביקש את עזרתו הדחופה בהלוואה על סך 1,000 שקל תוך הבטחה שישיב לו את הכסף עוד באותו היום על אף שלא הייתה לו יכולת לעשות כן.

לפי האישום, בהמשך ניגשו השניים לכספומט בסניף בנק לאומי בסמוך לצומת הבנקים בדרך חברון בירושלים. הקשיש משך את סכום הכסף המבוקש ומסר אותו לנאשם, או-אז מסר הקשיש לנאשם את כתובת מגוריו על-מנת שיוכל להשיב לו את הכסף. הנאשם לקח את הכסף לידיו, אך לא החזיר את ה"הלוואה" לקשיש מעולם.

לשכנע את העיירה לקנות דיו

ב-19 ביולי 2016 הואשם ניר בן בנימין רגב על-ידי פרקליטות מחוז מרכז בביצוע עבירה של ניסיון לקבלת דבר בתחבולה. לפי כתב האישום, לרגב ולאדם נוסף היה חוב כלפי אדם אחר בשם אחמד אל-טורי שלו היה עסק למדפסות דיו - וגם הוא הואשם באותה פרשה.

לפי האישום, במהלך אוקטובר 2015, ומשהתקשו בהחזרת החוב, הם הודיעו לו כי בתמורה למתן ארכה לתשלום החוב, הם יפעלו מול גורמים בעיריית לוד כדי לשכנע אותם להתקשר עימו בחוזה לאספקת דיו ושירותים למדפסות לעירייה. כל זאת כדי שחובם לאל-טורי יוחזר באמצעות העסקה. העירייה דחתה את ההצעה, ואולם רגב הציג את עצמו לאל-טורי כמי שממשיך לעשות מאמצים ליצירת ההתקשרות. "במעשים האמורים ניסה רגב לקבל בתחבולה דבר מאת אל-טורי", נאמר בכתב האישום.

לזייף שני צ'קים כדי לרכוש רכב

במאי 2014 הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב לבית משפט השלום בעיר כתב אישום בגין קבלת דבר בתחבולה נגד נידאל מוחמד סדר וסמי בן עדנאן נאבוסי. השניים הואשמו כי זייפו שני צ'קים שנגנבו קודם לכן, על סך 3,400 שקל ו-69,000 שקל, ועשו בהם שימוש לרכישת מכונית ולתשלום נוסף.

להחזיק אלפי סיסמאות גנובות

ב-4 במאי 2016 הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום בגין ביצוע עבירה של קבלת דבר בתחבולה נגד אדם בשם רומן בן לב חיימן. חיימן הואשם כי באפריל 2011 קיבל בתחבולה והחזיק במחשב שבביתו שמות משתמש וסיסמאות לצורך גישה לרשת של אלפי משתמשים שונים.

להתחזות כדי להשיג חשבונית

ב-25 במאי 2015 הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום בגין ביצוע עבירה בודדת של "קבלת דבר בתחבולה" נגד רפאל תמיר תירם. תירם, שעבד בתקופה הרלוונטית לאישום כחוקר פרטי, הואשם כי הציג עצמו בפני פקידת קבלה במלון בכזב כבן זוגה של אישה שהוא עקב אחריה וקיבל בדרך זו מהמלון חשבונית תשלום על חופשה של האישה. בהמשך, העביר הנאשם למזמין החקירה את תוצרי החקירה הפרטית שערך, ובין היתר, העביר את פרטי החשבונית האמורה שכללה פרטים רבים. לפי הנטען, "במעשיו האמורים קיבל הנאשם בתחבולה את העתק החשבונית לידיו".

לפזר שלושה צ'קים מחשבון מוגבל

ב-15 בינואר 2014 הגישה פרקליטות מחוז צפון לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד אדם בשם סלאח ג'אבר, בטענה שקיבל, באמצעות תחבולה, מכונה לסימון מוצרים. לפי האישום, ג'אבר יצר קשר עם מנהל מכירות בחברה שמוכרת מכונות סימון, הציג עצמו בשם "זאהר" וטען כי הוא עובד בחברת "קשת משקאות". בשיחת הטלפון הוא ביקש לרכוש מכונה לסימון מוצרים.

ב-30 ביוני 2009 סיפקה החברה באמצעות מכונאי מטעמה את המכונה לנאשם. הנאשם נתן לטכנאי שלושה צ'קים דחויים של חברת "קשת משקאות", ביודעו כי החברה לא תוכל לפדות את הצ'קים, שכן החשבון עליו היו משוכים היה מוגבל. בהמשך, לפי האישום, מכר הנאשם את המכונה תמורת 15 אלף שקל בידיעה שהמכונה כלל אינה שייכת לו.

לפי האישום, "במעשיו המתוארים לעיל יצר הנאשם מצג-שווא בפני החברה כי הצ'קים שנתן תמורת המכונה אינם ברי-פירעון וקיבל עקב כך בתחבולה את המכונה".

את תגובת של שרה נתניהו לא ניתן היה להשיג עד למועד פירסום הידיעה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כתב האישום בו הודתה הגברת נתניהו היה חלק מהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, בתום הליך גישור ממושך אליו הופנו על-ידי בית המשפט, ושהושג ביוזמת סגן הנשיא, ששימש כשופט המגשר, ועל-פי המלצותיו בהליך הגישור. במסגרת ההסדר הפרקליטות עמדה על כך שעניינה של הגברת נתניהו יסתיים בהרשעה פלילית, וזאת בשל המסר הציבורי החשוב שיש בכך, וכאמור בהתאם לעמדתו והמלצתו של השופט המגשר".

תיק המעונות נפתח באישום חמור והסתיים בהסדר שהיטיב עם שרה נתניהו

בחודש מאי השנה 2019 הגיעה פרקליטות מחוז ירושלים להסדר טיעון בתיק המעונות עם שרה נתניהו. ההסדר, שהושג אחרי משא-ומתן ארוך שניהלה הפרקליטות מול עו"ד יוסי כהן שייצג את נתניהו ובתום הליך גישור, סיים בקול ענות חלושה את התיק שנפתח בקול תרועה רמה.

בכתב האישום המקורי נגד נתניהו טענה המדינה כי נתניהו פעלה בצוותא עם עזרא סיידוף להשיג במרמה את מימון המשרד להזמנת מאות ארוחות ממסעדות, בשווי כולל של יותר מ-350 אלף שקל, תוך עקיפה מכוונת של הנהלים שאסרו להזמין ארוחות מוכנות במקביל להעסקת מבשלת במעון. השניים עשו זאת, כך נטען, באמצעות הצגת מצג-שווא כלפי המשרד כאילו במעון לא מועסקת מבשלת, למרות שבפועל לאורך כל התקופה הועסקו במעון מבשלות. נתניהו הואשמה בתחילת הדרך בעבירות חמורות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים.

בהסדר הטיעון הוסכם כי נתניהו תשלם 55 אלף שקל לקופת המדינה ותורשע בביצוע עבירה קלה של "ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בה מרמה". האיסור על ביצוע העבירה מעוגן בסעיף 416 לחוק העונשין הקובע כי "המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה - דינו מאסר שנתיים".

בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון, הודתה נתניהו בלפחות חלק מהעובדות המקוריות שנטענו נגדה. לפי האישום שבו הודתה, "חרף העובדה שבמעון הועסקו מבשלות, ועל כן לא ניתן היה להזמין מזון מבושל, מגבלה לה הייתה מודעת הנאשמת, הורתה נתניהו להזמין ארוחות מוכנות ממסעדות עבורה ועבור בני המשפחה ואורחיהם, תוך שהנאשמת והנאשם (סיידוף) נמנעים מלומר לגורמים הרלוונטיים שבמעון מועסקת מבשלת. כמו כן, במספר מקרים הורתה להזמין שפים ממסעדות כדי שאלה יבשלו את האוכל לארוחות בהן התארחו במעון אורחים, כל זאת תוך ניצול מכוון של טעות ללא מרמה את אנשי החשבות במשרד ראש הממשלה".

עוד נאמר בכתב האישום המתוקן כי "הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה בידיעת הנאשם ובהתאם להנחיותיו ליתר עובדי המעון שהיו מעורבים בנושא הארוחות במעון. בתקופה הרלוונטית לאישום עלות סך הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, שהוזמנו וסופקו למעון תוך ניצול טעות אנשי החשבות, עמדה על סכום של 175 אלף שקל".

עוד נאמר בכתב האישום שבו הודתה שרה נתניהו כי על-מנת לגרום לכך שהמשרד יישא בעלויות הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות, חרף העסקת מבשלת במעון, פעלו הנאשמים בצוותא לנצל במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים במשרד, אשר סברו כי במעון לא מועסקת מבשלת. על יסוד טעותה בדבר אי-העסקת מבשלות במעון אישרה חשבות המשרד את התשלומים עבור הארוחות המוכנות שהוזמנו והשפים מהמסעדות, כמו גם את שכרן של עובדות אשר שימשו בפועל כמבשלות במעון, והמשרד נשא בתשלומים אלה בפועל".

עוד נאמר באישום שבו הודתה נתניהו כי היא "קיבלה עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם מהמדינה ארוחות מוכנות, שכללו ככלל כל אחת מספר מנות, בשווי של 175 אלף שקל, בד-בבד עם שרותיה של מבשלת. זאת בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה. במעשיה המתוארים לעיל הנאשמת קיבלה דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת שאין בו מרמה". 

התנועה לחופש המידע: "שוויון בפני החוק? ישפוט הציבור"

גיא זומר מהתנועה לחופש המידע מסר בתגובה למידע שנחשף אודות סעיף 416 כי "המידע המצוי בידי הפרקליטות הוא בעל ערך רב. למעשה, מדובר במידע המקיף והמשמעותי ביותר על ההליכים הפליליים בישראל, ועל המידע הזה להיות נגיש לחוקרים, לעיתונאים ולציבור בכלל, על-מנת שיוכלו לבקר ולפקח את עבודת הפרקליטות ומערכת המשפט. לצערנו, הפרקליטות, על אף כוחה הרב, אינה רגילה לחשוף מידע על התהליכים שקורים אצלה ועל האופן בו היא מתנהלת ומגישה כתבי אישום.

"לגופם של הנתונים, לעמדתנו ראוי כי כל שיח, בטח מהסוג הזה, המדבר על שוויון בפני החוק - מוטב שיתבסס על מידע מבוסס נתונים, ואם ישנה חריגות באישום, ישפוט הציבור כל מקרה לגופו, וזאת על בסיס מידע שהפרקליטות תפרסם ביוזמתה, ולא בשיהוי של חודשים במסגרת בקשות מידע".