"השתעשענו ברעיון של הקמת עוד חברות, אבל רק עכשיו היה לנו אומץ"

כמעט שאי אפשר לפגוש כיום סטארט-אפים מבלי לשמוע את צירוף המילים "בינה מלאכותית" (AI), צירוף שנשמע כמו מכונה חכמה שמסוגלת ללמוד ולהסיק מסקנות באופן עצמאי. אך כיום, מרבית טכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר דורשות עבודה רבה וליווי של בני אדם: הן מתבססות על בנייה של רשתות נוירונים מורכבות, הזנה שלהן במיליוני פיסות מידע מתויגות, ואימון הרשתות על בסיס הנתונים הללו. התיוג של המידע עדיין מתבצע, על פי רוב, על ידי בני אדם באופן ידני, והאלגוריתמים נדרשים לעבור התאמה אל סוג הנתונים המוזנים אליהם באופן שוטף. כך למשל, כשחברת גוגל מבקשת מאיתנו לבחור כמה תמונות של תמרורים או כלי רכב כדי לבדוק שאנחנו לא רובוטים, היא מקבלת תמונות מתויגות של האובייקטים הללו.

חברות בינה מלאכותית מנסות כל הזמן להוריד את רמת המעורבות האנושית ובכך להעלות את יעילות הטכנולוגיה. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות פיתוח של למידת מכונה בלתי-מונחית, כלומר כזו שמסוגלת לבצע את תהליך הלמידה באופן עצמאי. מדובר בטכנולוגיה שונה מהלמידה העמוקה הנמצאת בשימוש כיום.

הרעיון קיים כבר עשורים רבים וענקיות הטכנולוגיה מנסות להגיע לפיתוחים משלהן בתחום, אולם אף אחת מהן לא הצליחה עד כה להגיע לרמת דיוק גבוהה מספיק כדי לצאת לשוק. סטארט-אפים שונים מנסים להגיע גם הם לפיתוחים בתחום, אך מרביתם עדיין קטנים יחסית וממוקדים בתחום מסוים, כמו לדוגמה הסטארט-אפ האמריקאי Vicarious שמפתח בינה מלאכותית בלתי מונחית לרובוטים וגייס לאחרונה 50 מיליון דולר ב-2017.

במקביל, חברת הבינה המלאכותית הישראלית קורטיקה טוענת שהצליחה לפתח טכנולוגיית למידת מכונה בלתי-מונחית וגנרית, המתאימה ליישום במגוון שימושים. החברה פועלת כבר משנת 2007, ומתגאה בכך שהטכנולוגיה שלה מסוגלת להגיע לביצועים מדויקים ויעילים יותר משל מתחרותיה בשווקים שונים. במהלך שנות קיומה, החברה הצליחה להגיע לאחיזה משמעותית בשווקים הביטחוניים ולמכור טכנולוגיות זיהוי פנים לממשלות, למרות שהיא מנסה לפרוץ בשווקים רבים נוספים, כמו שוק הפרסום, החיפוש והרכב.

השבוע ביצעה קורטיקה צעד פומבי ראשון בדרכה להוכיח שהיא לא רק מבטיחה אלא גם מקיימת. החברה השיקה את קארטיקה (Cartica AI), חברה בת בתחום הרכב החכם המשתמשת בטכנולוגיה הגנרית שפיתחה. קארטיקה מבוססת על פעילות הרכב של קורטיקה בשנים האחרונות, וקיימת כישות עצמאית מזה מספר חודשים. כעת הודיעה על שותפות אסטרטגית עם יצרנית הטיר1 קונטיננטל, טויוטה ו-BMW, ועל גיוס הון מהיצרניות ומ-Ourcrowd. קארטיקה לא חשפה את גובה הגיוס, אך על פי הערכות בענף מדובר בגיוס ראשוני מוגבל יחסית, שמטרתו להגיע לגיוס שני נרחב הרבה יותר בעתיד הנראה לעין.

החברה מעסיקה כבר היום צוות של 45 עובדים, ומתכוונת לגייס 60 עובדים נוספים עד סוף השנה ולהשיק מרכז פיתוח בתל אביב ומשרד מכירות במינכן. קורטיקה עצמה מעסיקה כיום כ-100 עובדים, וצפויה גם היא להמשיך לגדול בעוד עשרות עובדים.

 היעד השאפתני של קורטיקה: 50 חברות עד 2023

"השלושה ייכנסו כשותפים בהשקעה ובפיתוח ובשיווק המוצר לתעשיית הרכב", אומר מנכ"ל קארטיקה יגאל רייכלגאוז בראיון ל"גלובס". "המטרה של קארטיקה עכשיו היא לקדם את המוצר שלה שמהווה תחרות ישירה למוצר ה-ADAS של מובילאיי. היום הפתרון שלנו כבר מותקן על השבב של רנסאס וצורך אנרגיה ביעילות גבוהה פי עשרה מהפתרון של מובילאיי. להם כמובן יש גם את הכוח העצום של אינטל, של מספר העובדים והניסיון שיש להם בתחום, אבל אנחנו מבינים שלנו יש טכנולוגיה פורצת דרך ומשבשת, ושהיא יכולה לשנות את כל כללי המשחק בתחום.

"הטכנולוגיה נבחנה כבר במיליוני מיילים, והיא צפויה להיכנס לעשרות מיליון רכבים בחמש השנים הקרובות. היא תהיה מותקנת במאות אלפי רכבים על הכביש כבר לקראת סוף שנה הבאה". מעבר להבטחה כי תותקן בעשרות מיליוני רכבים, ולהצהרה כי ההתקנות הראשונות יתבצעו כבר עד סוף השנה, החברה לא מפרסמת את פרטי ההסכמים שלה. אם אכן יתממשו, מדובר בהיקף לא מבוטל.

בתחילת השנה, קורטיקה הטמיעה את פתרון ה-ADAS שלה על שבבי ספקית הטיר1 היפנית לרכב האוטונומי, רנסאס. זהו פתרון עזר לנהג לרמות אוטונומיה 2-3. החברה לא ידועה מאוד מחוץ לתעשייה, אך מדובר בספקית הגדולה בעולם של מיקרו-בקרים. רק לאחרונה רנסאס רכשה ומיזגה מתחרה אמריקאית בעסקה של 6.7 מיליארד דולר. במקביל להטמעה, קורטיקה עובדת עם הענקית על שימוש בטכנולוגיה על גבי שבבים באופן שיתאים לרמת אוטונומיה 4. שיתוף הפעולה של קורטיקה עם רנסאס מספק לה פלטפורמה לפיתוח טכנולוגיה מתחרה בזו של מובילאיי, המגובה על ידי ענקית השבבים אינטל.

מודל של למידת מכונה שמוגן ב-200 פטנטים

לפני שהחל לכהן כמנכ"ל קארטיקה בחודשים האחרונים, כיהן רייכלגאוז כמנכ"ל קורטיקה, אותה הקים ב-2007 יחד עם קרינה אודינייב ופרופw יהושע (שוקה) זאבי מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. החברה הוקמה על בסיס מחקר שערכו השלושה בטכניון, בתחומי הנדסת החשמל וחקר המוח. במחקר הם הצליחו לפתח מודל של למידת מכונה לא מפוקחת אשר עומד כיום בבסיס החברה ומוגן בכ-200 פטנטים. כיום, החברה מעסיקה מומחה ברישום פטנטים במשרה מלאה, מתוך ההנחה שמדובר בטכנולוגיה ייחודית אך כזו שרבים מנסים להגיע אליה גם הם.

"יגאל ואני הכרנו ב-8200, ושם כבר התעסקנו המון בנושא של ניתוח אותות ופתרון בעיות של למידת מכונה. כבר אז היה נראה שלמרות שמשקיעים בנושאים האלה המון כספים כבר משנות ה-50, אין עדיין פתרון מספיק טוב להבנת אותות מהעולם שסביבנו - אותות טבעיים", מספרת אודינייב בראיון עם "גלובס".

"היום, כל התהליכים של למידת מכונה מניחים איזושהי רשת ריקה ומתחילים להזרים לה אותות שקשורים למשימה ספציפית, ולפי זה מעצבים את הארכיטקטורה שלה כך שתפתור בצורה האולטימטיבית את המשימה שהיא קיבלה. אבל אצלנו במוח זה לא עובד ככה. אף אחד לא משנה לנו את הארכיטקטורה לכל משימה שאנחנו לומדים. מדובר במסגרת עבודה שונה לגמרי, כי המחשבים טובים בחישובי מספרים, אבל בן אדם נולד ובלי הרבה הנחיה הוא לומד להבחין בין אובייקטים באופן טבעי. להבחין שזה כיסא וזה חתול זו יכולת מדהימה.

"הלכנו כל אחד בדרכו לטכניון - יגאל בהנדסת חשמל ואני בהנדסה ביו-רפואית - ונפגשנו שם שוב. דיברנו על החיבור בין בעיות ה-AI שנתקלנו בהן בצבא לבין המוח, והבנו שהחיבור ביניהם הוא מה שיכול להיות שייתן פה פריצת דרך חדשה שעד היום לא נעשתה, סוג של הנדסה לאחור (Reverse Engineering) לאופן שבו עובד המוח האנושי. התאחדנו בינינו, מצאנו את כל הפרופסורים בטכניון שנראו לנו קשורים לתחום וכתבנו להם".

לדבריה, כיוון שלא הייתה אז מעבדה שעסקה בחקר המוח ובאלקטרוניקה, מרבית המרצים דחו אותם, אך פרופw יהושע זאבי מבית הספר להנדסת חשמל השיב בחיוב. השלושה החלו לחקור מוח של יונקים כדי להבין את הדינמיקה של רשתות הנוירונים במוח ואת האופן שבו הם מגיבים לאותות. באותה התקופה לא היו בבית הספר להנדסת חשמל את האמצעים למחקר מסוג זה, והם החלו להשתמש במעבדות של בית הספר לרפואה. כיום, בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון משולבים כבר לימודי מדעי המוח.

הטכנולוגיה שפיתחו עוסקת בייצוג ולא בתיוג, בדומה למוח האנושי. היא מייצרת מעין "חתימות" דיגיטליות לכל האובייקטים שמוזנים למערכת, ללא הגבלה של קטגוריות או צורך בתיוגים. תהליכי למידה עמוקה מתבצעים ככלל באופן פנימי ברשתות הנוירונים, ואפילו המתכנתים של הרשתות הללו לא תמיד יודעים אילו מאפיינים המערכת זיהתה במידע כדי לסווגו. בקורטיקה טוענים כי ה"חתימות" הדיגיטליות שהמערכת שלהם מייצרת הן גלויות לכל, וכך ניתן להתחקות אחר תהליך ניתוח הנתונים. בנוסף, כיוון שהמודל הזה מסוגל ללמוד מכל הנתונים שהוא מקבל בכל פעם, ולא רק מהתיוגים, הוא גם יעיל יותר בשימוש שלו בכוח חישוב.

"ניסינו למצוא את המודל הפשוט ביותר, שיהיה מספיק פשוט מבחינה חישובית, אבל מצד שני ידמה בצורה מספיק טובה את הדינמיקה של הרשת הזו. בנינו מודל של רשת נוירונים ביולוגית שהיה נראה לנו שהוא נותן תגובה מספיק מדויקת בקירוב שלה לרשת האמיתית, זכינו עם הפרויקט הזה בתחרות בטכניון והמשכנו איתו ישירות לדוקטורט".

כיוון שמדובר בטכנולוגיה גנרית ניתן ליישמה במגוון שימושים, וקארטיקה היא רק אחת מחמש חברות בנות שהקימה קורטיקה על בסיס הטכנולוגיה הזו. שלוש מהן כבר הפכו לספין אוף עצמאי, ושתיים מהן פועלות עדיין במסגרת החברה האם. המודל לפיו מוקמות החברות הללו אינו קבוע, ומשתנה מחברה אחת לאחרת. בכולן יש לקורטיקה החזקות ראשוניות משמעותיות, ובחלקן היא מגינה על עצמה מפני דילול. חלק מהחברות הן תולדה של יוזמה פנימית של החברה, וחלקן הוקמו בעקבות חבירה ליזמים חיצוניים.

מלבד קארטיקה, הקימה קורטיקה חברות בתחומים נוספים: בתחום הפינטק הוקמה פינטיקה, המשתמשת בבינה המלאכותית של קורטיקה לצורך זיהוי אנומליות והונאות לאחר המסחר, וביצעה באחרונה פיילוט עם הבורסה השווייצרית; כמו כן יש את סיטרו, המפתחת מכשור רנטגן וסי-טי לסריקת כבודה אשר מותקן כיום בארבעה שדות תעופה באירופה ובאפריקה. בנוסף, בעבר פורסם כי החברה עבדה עם רשות שדות התעופה הישראלית, עם השב"כ ועם אל על.

שתי פעילויות נוספות שטרם הפכו לחברות עצמאיות באופן רשמי הן ג'ונו, המפתחת מצלמות חכמות לזיהוי אלימות וניטור התנהגות ילדים בגנים; וקורסייט, המפתחת מצלמה חכמה שמתמקדת בזיהוי פנים, המותקנת בערים חכמות ובשדות תעופה. בקורטיקה לא סיפקו פרטים לגבי הסכומים שגייסו, אך לפי אודינייב, כל החברות הבנות של קורטיקה גייסו סכומי כסף משמעותיים עד היום.

לדברי אודינייב, אשר החליפה את רייכלגאוז כמנכ"לית קורטיקה, החברה תמשיך להקים חברות-בנות בתחומים שונים. לפני שהתמנתה למנכ"לית כיהנה אודינייב כמנהלת תפעול בקורטיקה, והובילה את פעילות הקמת החברות הבנות - שצפויה לתפוס כעת מקום מרכזי באסטרטגיה של החברה. לפי מצגת של קורטיקה למשקיעים אשר הגיעה לידי "גלובס", החברה הציבה לעצמה יעד להגיע ל-50 חברות עד 2023, עם שווי כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד דולר.

החברה גייסה כ-70 מיליון דולר מאז היווסדה, בעיקר ממשקיעים מסין ומרוסיה ובראשם המיליארדר הסיני לי קאשינג עם Horizons Ventures, וגם מסמסונג ונצ'רס ומהמשקיעים הפרטיים הישראלים ינון קרייז ועוזיה גליל. לאורך הדרך בלטו בהיעדרן קרנות ההון סיכון הבולטות בישראל, כנראה משום שהתהפוכות הרבות של החברה עוררו ספקות בקרב המשקיעים. "החברה לא קיימה את ההבטחה שלה כבר זמן רב", אמר משקיע ישראלי שביקש להישאר בעילום שם ל"גלובס".

"אמרו לנו להתמקד בתחום אחד"

בשנים האחרונות, גם בעמק הסיליקון וגם בישראל, הדגש של משקיעים ושל יזמים עובר מטכנולוגיה למודל עסקי משבש. גופים כמו קרן ויז'ן של סופטבנק אמנם שמים דגש על בינה מלאכותית, אך מתמקדים בהשקעה בחברות שישתלטו על שווקים שלמים. קורטיקה פועלת בשווקים רבים, ולפי גורם אשר היה מקורב לחברה בשנותיה הראשונות, המעבר בין התחומים הקשה עליה להתקדם מבחינה עסקית.

בתחילת דרכה התחילה קורטיקה בבנייה של מנוע חיפוש ויזואלי לתעשיית סרגלי הכלים, וכשהתעשייה הזו נסגרה היא פנתה למובייל, שם שיתפה פעולה עם חברת סוני. מנוע החיפוש שלה נכלל בשני מכשירים ניידים של החברה, ואז שיתוף הפעולה נפסק - וקורטיקה עברה להתמקד בשוק הפרסום, עם טכנולוגיית AI המאפשרת התאמה חכמה של פרסומת לכל תמונה באינטרנט. לאחר מכן עברה החברה להתמקד בשוק הביטחוני ובשנים האחרונות פעלה בתחומים רבים, עם מיקוד מסוים בשוק הרכב.

במקום מיקוד עסקי, קורטיקה מתמקדת בטכנולוגיה שהיא תופסת כעתיד של ה-AI, אך אין דרך להבטיח שמדובר בהימור נכון. גם על עצם ייחודיות הטכנולוגיה יש מי שמטיל ספק: "ב-2007 כמעט שלא היו בישראל חברות שעשו ראייה ממוחשבת מתקדמת כמוהם, אבל עכשיו השוק מלא בחברות בתחום", אמר משקיע אחר, שביקש גם הוא להישאר בעילום שם, והסיף כי "הם לא ממוקדים".

"יש חברות כמו Team8 שמקימה חברות בתחום הסייבר, אבל זה שונה, כי אין להן טכנולוגיות בסיס שמחברות את החברות האלה אלא 'אקוסיסטם' בתחום מסוים. לנו יש המון מוצרים שיכולים להיות מבוססים על אותה הטכנולוגיה הגנרית. כשאנחנו רואים שיש מוצר עם היתכנות עסקית בשוק גדול, אנחנו מוציאים אותו בחברה בת נפרדת עם הנהלה נפרדת", אומר רייכלגאוז. למרות הטענות, הוא סבור שהמודל הזה מאפשר גם לשפר את הטכנולוגיה וגם ליצור מיקוד עסקי בכל חברה בנפרד: "מצד אחד, כל הטכנולוגיות הללו מבוססות על אותה הטכנולוגיה הגנרית, וכשהיא פועלת בנישה אחת היא משתפרת בנישה אחרת. מצד שני, בכל שוק צריך הנהלה מאוד ממוקדת שמכירה את השוק ואת הלקוחות".

"כל הגופים שנתקלנו בהם אמרו שזה מאוד יועיל לחברה למצוא מוצר אחד בשוק אחד ולהתמקד בו. לנו תמיד היה קצת קשה, ותמיד ניסינו לפתח את המוצר אבל להמשיך לפתח במקביל את הטכנולוגיה לעוד כיוונים, ובדיעבד אני חושבת שזה השתלם לנו כמה פעמים", אומרת אודינייב. "הבנו שיש מודל של 'ספין-אופים' והשתעשענו ברעיון של המודל הזה כבר הרבה זמן, אבל בכל פעם שהתייעצנו עם אנשים הם אמרו לנו לא לעשות את זה כי מלא חברות כבר ניסו ונכשלו, שזה המון ביורוקרטיה והמון התעסקות. אז לא היה לנו את האומץ לעשות את זה עד עכשיו".

גורם המקורב לחברה וביקש ששמו לא יופיע בכתבה, אמר ל"גלובס" כי בקורטיקה הבינו שהדבר הקשה הוא לגרום לשותפים להשתמש בטכנולוגיה שלהם, כיוון שהלקוחות מעוניינים לראות את הטכנולוגיה מיושמת בתחום שלהם, ולא טכנולוגיית AI גנרית ש"טובה להכול". "ככה הם התחילו לבנות שימושים ספציפיים, ואז כשהם הגיעו לדבר עם שותף - היה קל לתקשר לו את הערך. עם הזמן הם הבינו שזה יעיל לייצר הרבה חברות ספין אוף בעצמם", הוא אמר. חברה נוספת אשר פועלת בדרך דומה היא חברת הראייה הממוחשבת Vayyar, המפתחת מוצרי צריכה משלה כדי להדגים שימושים בטכנולוגיה שלה ואז חוברת לשותפים שונים, אך קורטיקה יחודית בכך שהיא מקימה חברות בנות.

לדברי אותו הגורם, המבנה הזה יוצר ערך מסוג שונה עבור המשקיעים: "המשקיעים של קורטיקה מחזיקים בחברות הבנות דרך ההחזקה של קורטיקה בחברות הללו. זה טוב למשקיעים שיש להם סבלנות כי זה מעלה את סיכויי ההצלחה, אבל זה לא עוזר להם למכור את קורטיקה, בה השקיעו. עד שיש אקזיט זה לא הצלחה, אבל כבר בשלב הזה הם הצליחו בהחלט לגייס מספיק כסף לכל חברה בת בשביל להמשיך כמה שנים".

אודינייב מוסיפה ש"היום קורטיקה זו ספינה מאוד גדולה, גם בהערכת שווי של כמה מאות מיליונים, וגם במגוון התחומים שאנחנו מתעסקים בהם. אחד היתרונות שראינו בסיפור הזה הוא שיש המון משקיעים שמתעסקים רק בתחומים ספציפיים כמו חקלאות או רכב. קורטיקה זה לא משהו שהם ישקיעו בו, אבל אם נפתחת חברה ספציפית, הם ישקיעו בהחלט".