העולם מתקדם ואמריקה הלטינית נשארת מאחור

בדיחה ישנה על ברזיל היא שהענקית הדרום אמריקנית היא מדינת העתיד, וכך היא תישאר לנצח. אפשר לומר אותו הדבר על אמריקה הלטינית כולה. גם השנה, אמריקה הלטינית מצטיירת כאכזבה כלכלית. כלכלת ברזיל התכווצה כנראה במחצית הראשונה של השנה ומקסיקו הציגה צמיחה אפסית. ארגנטינה נכנסת לעוד אפיזודה של משבר פיננסי.

בוונצואלה המצב גרוע, אחרי נסיגה של עוד 25%-35% ב-2019. בשש השנים האחרונות כשני שלישים מהתמ"ג השנתי שלה נעלמו, הירידה השנייה בגודלה בהיסטוריה המתועדת, לפי המכון לפיננסים בינלאומיים. "זו הייתה התחלה קודרת מאוד של שנה, וכולם מיהרו להוריד את הציפיות שלהם מהאזור הזה", אמר אדואדר גלוסופ, הכלכלן הראשי לאמריקה הלטינית בחברת קפיטל אקונומיקס.

קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 0.6% בלבד בכלכלת אמריקה הלטינית השנה, לאחר שהשנה החלה עם תחזית ל-1.4%. תחזית הצמיחה העולמית של הקרן היא 3.2%.

הסיבות לאכזבה הן שונות. במקסיקו, למשל, העסקים חוששים להשקיע בגלל הנשיא אנדרס מנואל לופס אוברדור, שהפחיד את המשקיעים אחרי שהחליט לבטל את הקמת נמל התעופה החדש - והבנוי למחצה - של מקסיקו סיטי. גם איומי המכסים של השכן דונלד טראמפ לא הועילו למצב.

השפל שאחרי הבום

לקושי של אמריקה הלטינית לצמוח יש שורשים עמוקים יותר. בחמש השנים האחרונות, הצמיחה הכלכלית של האזור הייתה בממוצע 0.6% בלבד, הרבה מתחת לממוצע העולמי. ב-2000-2016 האזור צמח ב-2.8% בשנה, לעומת צמיחה של 4.8% ב-56 כלכלות מתעוררות אחרות, ללא סין.

במילים אחרות, אמריקה הלטינית הופכת לענייה יותר ביחס לעולם בכל שנה. איש כבר לא זוכר שונצואלה הייתה עשירה יותר מספרד ואילו ארגנטינה עקפה בעבר את איטליה. האזור הזה לא צמח גם כאשר העולם נהנה מאשראי זול - תקופה שעשויה להסתיים.
דרום אמריקה, שעדיין תלויה מאוד ביצוא חומרי גלם כמו נפט, פולי סויה ומתכות, סובלת מההאטה בצמיחה של סין, שהובילה לשגשוג בסקטור הסחורות בשנות ה-2000.

מדינות כמו צ'ילה, פרו וקולומביה התנהלו בזהירות במהלך התקופה הטובה והצליחו להמשיך לצמוח גם כאשר סין האטה. ממשלות פופוליסטיות בברזיל, ארגנטינה וגם בונצואלה לא חסכו לעתיד. להיפך, הן הוציאו יותר על הדפסת כסף או על לקיחת חובות. כל השלוש מצויות היום בשלבי מיתון או משבר.

המצוקה של ארגנטינה מדגימה כמה קשה להיחלץ מהשפל שאחרי הבום הכלכלי. עם עלייתו לשלטון בשנת 2016, הנשיא מאוריסיו מאקרי החל לצמצם סובסידיות לחשמל ולתחבורה, אבל במקביל לווה כספים רבים כדי לכסות את הגירעון של המדינה.

בתקווה לעודד את הצמיחה, הממשל שלו רופף בסוף 2017 את יעדי האינפלציה ונשען על הבנק המרכזי שינמיך את הריביות.

המהלכים הללו גרמו בסופו של דבר להתנפלות על הדולר, ששיגרה את שערי הריבית לרמות שיא ויצרה מיתון כלכלי שאילץ את ארגנטינה לפנות לקרן המטבע בבקשת עזרה.

הבוחרים בארגנטינה צפויים להחזיר לשלטון את התנועה הפרוניסטית בבחירות של אוקטובר. בניסיון נואש להישאר בשלטון, הנשיא מאקרי משחק את המשחק הפרוניסטי - בהשראת הנשיא לשעבר חואן פרון: הוא ביטל מס קנייה על מזון, והקפיא זמנית את מחירי הדלק.

כלכלנים רבים מעריכים שארגנטינה תחדל שוב לפרוע חובות, מאחר שהמיתון החריף ינמיך את הכנסות המדינה.

"אחרי הניסיון הפרוניסטי בהקלת המשמעת התקציבית בא התיקון המתחייב, וקשה להיות מנהיג פופולרי כשאתה מבצע אותו", מסביר אלברטו ראמוס, הכלכלן הראשי של אמריקה הלטינית בגולדמן זקס.

דרוש שינוי עמוק

ברזיל, למשל, מנסה רפורמות כדי להעיר את הכלכלה הרדומה. ממשלו של הנשיא ז'איר בולסונארו קרוב להעברה סופית של חוק רפורמה בפנסיה שאמור למנוע פשיטת רגל של המדינה בעוד שנים.

במקביל הוא מנסה להקל רגולציות ולבטל את הביורוקרטיה החונקת שזיכתה את ברזיל במקום ה-109 מבין 190 מדינות בדירוג קלות עשיית העסקים, בין פפואה ניו גינאה ונפאל.

אבל זה לא יספיק. נחוץ שינוי עמוק בהרבה כדי להתגבר על האתגרים שכוללים קצב נמוך של עלייה בפריון העבודה, פערי ההכנסה הגדולים בעולם, פשיעה, שחיתות ומערכות חינוך מתחת לממוצע.

שיפור הפריון הוא המפתח, בייחוד כשפחות צעירים נכנסים לכוח העבודה ויותר גמלאים פורשים ממנו. לפי חברת הייעוץ מקינזי, 72% מהצמיחה הכלכלית באזור בשנים 2000-2016 נבעו מהתרחבות כוח העבודה, ואילו השיפור בפריון היה בגובה של כרבע מהקצב של שווקים מתעוררים אחרים. אבל שיעורי הילודה באמריקה הלטינית בירידה, והיתרון הדמוגרפי של תוספת גדולה לכוח העבודה יחלוף בשנים הבאות.

"כל המדינות הללו נכנסות לשלב שבו יהיו פחות אנשים שייכנסו לכוח העבודה. למי שייכנס תהיה רמה נמוכה יחסית של כישורים", אמרה מוניקה דה בול, ראשת החוג ללימודי אמריקה הלטינית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "ויש מחסור באסטרטגיות להתגבר על האתגר הזה".
ממשלת מקסיקו ביטלה לאחרונה רפורמה במערכת החינוך שהייתה אמורה להבטיח שהמורים בבתי הספר הציבוריים יגויסו על בסיס כישוריהם ולא הודות לקשרים שלהם עם איגודי המורים המקומיים. זה לא עזר לציוני הבחינות של התלמידים. מקסיקו מדורגת במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD בתחום זה.

הגנה מפני תחרות

בעיה נוספת היא שכמה מהכלכלות הגדולות באמריקה הלטינית, כמו ברזיל וארגנטינה, נשארו במידה רבה סגורות לסחר חוץ, כדי להגן על חברות מקומיות לא יעילות מפני תחרות זרה.

אפילו במקסיקו, שפתוחה למסחר, קומץ חברות גדולות עדיין שולט בכלכלה ומחניק תחרות וחדשנות.

אוגוסטו דה לה טורה, הכלכלן הראשי לשעבר של הבנק העולמי לאמריקה הלטינית, כתב לא מכבר שמה שיסייע למדינות הללו להתקרב למדינות העשירות בעולם הוא הצלחתן להשיג נוכחות בשווקים הבינלאומיים על ידי יצוא של סחורות, מוצרי ייצור או שירותים כמו תיירות.
הנתונים תומכים בהערכה הזו. לפני מלחמת העולם השנייה, ההכנסה הממוצעת באמריקה הלטינית הייתה כ-40% מזו של ארה"ב, שווה לזו של דרום אירופה ויותר מכפולה ביחס לדרום מזרח אסיה. אחרי המלחמה, כשאירופה התלכדה לשוק משותף ואסיה החלה להתמקד ביצוא, שני האזורים הללו דילגו מעל אמריקה הלטינית, שניסתה ליצור בסיסי ייצור משלה באמצעות מדיניות תעשייתית של "תחליף יבוא".

היום ההכנסה הממוצעת באמריקה הלטינית היא מתחת ל-30% מההכנסה האמריקנית. ההכנסה בדרום אירופה היא מעל 50% מהאמריקנית, ודרום מזרח אסיה היא 45% מההכנסה האמריקנית.

ב-2005 טרפדו ברזיל וארגנטינה, בתמיכת ונצואלה, אורוגוואי ופרגוואי, הצעה אמריקנית להקמת אזור סחר חופשי ביבשת אמריקה. כעת, הכלכלות הללו, מלבד ונצואלה, מסכימות לעסקת סחר פוטנציאלית עם האיחוד האירופי. ומנהיג ברזיל אומר שהוא רוצה עסקת סחר גם עם ארה"ב.

העסקה עם האיחוד האירופי ניצבת בפני מכשולים רבים. כמה מדינות באירופה, בהן צרפת, הודיעו שלא יאשרו עסקת סחר עם ברזיל לפני שממשל בולסונארו יוכיח שהוא מחויב להגנה על יערות הגשם.