בסוף יום המסחר האחרון של אוגוסט החולף היו שוות קרנות הנאמנות הישראליות סך מצטבר של כ-334.8 מיליארד שקל, והמגמה החיובית נמשכה גם בתחילת ספטמבר: כבר בתום ארבעת ימי המסחר הראשונים של החודש גדל היקף נכסי הקרנות לכ-335.8 מיליארד שקל. מדובר בהיקף מרשים של נכסים שנהנה הן מתשואות חיוביות בשווקים מתחילת שנה והן מרצף בן שבעה חודשים של גיוסים ברמה המצרפית, כשרק בינואר השוק רשם פדיונות מצרפיים.
מבדיקת "גלובס" עולה כי באוגוסט רשמו קרנות הנאמנות גיוסים בהיקף מצרפי של כמעט חצי מיליארד שקל, כך שמתחילת השנה מדובר על גיוסים מצרפיים מצטברים של כ-8.5 מיליארד שקל. "מתחילת השנה קרנות מניות ישראל ממשיכות להיות האפיק הרווחי ביותר", אומר ל"גלובס" גורם בכיר בשוק קרנות הנאמנות שמנתח את הנעשה בקטגוריות השונות בשוק זה. "התחממות מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין פגעה במדדי המניות בחו"ל", אך "השוק הישראלי הפגין אדישות לתנודתיות מעבר לים וקרנות המניות כאן רשמו יציבות ובכך ביססו את מעמדן במקום הראשון בטבלת התשואות", הוסיף.
אותו גורם מציין עם זאת כי "בולטות הקרנות המנייתיות בישראל מעט מפתיעה, לאור העובדה שמתחילת השנה לא מעט מדדי מניות בחו"ל רשמו תשואות גבוהות ממדדי המניות בישראל. אך נראה שרוב מנהלי הקרנות שבחרו להשקיע באופן שונה מהרכב מדדי ת"א 35 ות"א 125, הצליחו להניב למשקיעים תשואות גבוהות ממדדי המניות בארץ ומהתשואות שרשמו משקיעים שבחרו להשקיע בקרנות מניות חו"ל".
עוד לדברי אותו גורם , "עד כה 2019 מסתמנת כאחת השנים הטובות למשקיעי קרנות הנאמנות בישראל, במגוון רחב של אפיקים וקרנות", והחזרה הזו של הציבור לאפיק מביאה ליצירות בקרנות. אך למציאות הזו, שמאפיינת את השוק מאז פברואר השנה, קדמה המגמה בשנת 2018, כשהתשואות השליליות שנרשמו בעיקר בסופה הובילו לתנודתיות החדה ולפדיונות מצרפיים של כ-18 מיליארד שקל, ו"סכומים אלו לרוב נמצאים כמזומן בחשבונות הבנק", כדברי הגורם, שמוסיף כי "רצף העליות של החודשים האחרונים מחזיר את ביטחון המשקיעים, כפי שניתן לראות בחזרה למגמת גיוסים בקרנות".
המסורתיות, הכספיות והמחקות מגייסות, קרנות הסל פודות בענק
עם זאת, שוק קרנות הנאמנות אינו מקשה אחת. מעבר לקטגוריות השונות - החל ממניות בארץ ומניות בחו"ל (תוך הסתכלות שונה על מדדים שונים), עבור בקרנות שמתמחות בחוב ממשלתי או תאגידי, גם בהסתכלות גיאוגרפית, ועד לקרנות גמישות ועוד - ישנה גם חלוקה לקרנות אקטיביות בניהול שמנסה להכות את השוק ולקרנות פסיביות שעוקבות אחר השוק. וגם בתוך הקרנות האקטיביות יש את הקרנות המסורתיות ויש את הכספיות, כשבקרנות הפסיביות יש את קרנות הסל ואת הקרנות המחקות.
בחינה לעומק של נתוני הגיוסים והפדיונות עד כה השנה, כששמונה חודשים כבר מאחורינו , מלמדת כי זו ללא ספק שנה חיובית של גיוסים לקרנות המסורתיות ולקרנות הכספיות כמו גם לקרנות המחקות. למולן, קרנות הסל, שעד 2018 היו תעודות סל, מציגות פדיונות מצרפיים של כ-3.3 מיליארד שקל מתחילת השנה.
מבחינת הגופים המנהלים, בולטת גם בסיכומו של חודש אוגוסט חברת קרנות הנאמנות של הראל פיננסים, בניהולו של ירון דייגי, שמובילה את הגיוסים הן בחודש החולף והן מתחילת השנה. לדברי דייגי, "בחודש אוגוסט ראינו עלייה חדה בתנודתיות בשווקים, בעיקר בגלל מלחמת הסחר בין סין לארה"ב וחוסר ההחלטיות של הבנק המרכזי האמריקאי לגבי המשך תוואי הורדת הריבית. מנגד השוק הישראלי בלט ברמות תנודתיות נמוכות יותר, בעיקר במניות. זו הסיבה שראינו את הקרנות שמתמקדות באפיקים האלה בולטות בביצועים טובים. במבט קדימה, עם ההודעה על התחלת האכיפה של המכסים החדשים בין סין לארה"ב נראה שהתנודתיות תמשיך ללוות אותנו בתקופה הקרובה. לכן אנחנו בהראל ממשיכים להתמקד באפיק המניות בישראל ובפיזור נרחב של אפיקי ההשקעות בתיק, שיוכל להגן על המשקיע במקרה הצורך ולהקטין את התנודתיות".
בחודש אוגוסט הראל גייסה לקרנות שלה סך של כ-555 מיליון שקל, כשרוב הסכום מגיע מהקרנות המנוהלות. בולט גם הנתון שתוך חודשיים גויסו 59 מיליון שקל לקרנות אלפא טק של הראל, שעדיין מינוריות מאוד ביחס לשוק כולו, כשהן מנהלות פחות מ-100 מיליון שקל.
אחרי הראל עוד ארבעה גופים נמנים עם המצטיינים בשוק ניהול ההשקעות - אלטשולר שחם, שגייס כ-278 מיליון שקל בחודש החולף, ילין לפידות, מור וקסם שבשליטת אקסלנס (שבתורה בבעלות קבוצת הפניקס).
נציין בהקשר זה, כי היום פתחו אלטשולר שחם וענקית ניהול ההשקעות הבינלאומית בלאקרוק את המסחר בבורסה בתל אביב, הודות לשיתוף הפעולה שלהם בתחום קרנות הסל.
מנגד, ישנם שלושה גופים שפדו סכום תלת-ספרתי של מיליוני שקלים בחודש החולף: מיטב דש, אי.בי.אי ופסגות.
7 גופים גייסו מיליארד שקל ומעלה מתחילת השנה
ובמבט על שמונת החודשים הראשונים של השנה, המגייסת הגדולה היא כאמור הראל קרנות נאמנות, שגייסה בתקופה זו כ-5.1 מיליארד שקל. אחריה ניצבים עוד חמישה גופים שגייסו מעל מיליארד שקל כל אחד, וגוף נוסף שכבר נושק למיליארד שקל גיוסים עד כה השנה (בסדר יורד): פסגות, מור, ילין לפידות, מגדל שוקי הון, קסם ופורסט.
מהעבר השני, הפודה הכי גדול הוא אי.בי.אי, שהקרנות שלו פדו עד כה השנה יותר מ-2.2 מיליארד שקל. אחריו קרנות מודלים של ד"ר יעקב שיינין, שכבר מנהלת רק 344 מיליון שקל לאחר שפדתה בכל אחד מהחודשים השנה, עם רצף שלילי שהחל בסוף דצמבר 2018, אז ניהלה נכסים בהיקף של כ-1.55 מיליארד שקל בקרנותיה. אחרי שני אלה ניצב פודה שלישי בסכום שגבוה ממיליארד שקל: אנליסט.
עוד בפודים הגדולים, שלושה גופים שפדו מתחילת השנה סכומים בהיקף המתקרב ל-900 מיליון שקל או גבוה מכך: אלומות, רוטשילד ותמיר פישמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.