אושרה בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על: לא משיבה ללקוחות שלא מתייצבים לטיסה את מסי הנמל ששילמו. מדובר בתביעה דרמטית היות שמדובר בהחזרים בהיקף של כ-40 מיליון שקל לפחות. תביעות דומות עומדות ותלויות נגד כ-15 חברות תעופה זרות בערכאות המשפטיות.
השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא חסך ביקורת מאל על: "המהפך שחל בעמדת אל על במהלך ההליך, שבתחילתו היא הכירה בחובתה להשיב את מיסי הנמל ובסיומו כפרה בקיומה של חובה כזו כמן גם אי הדיוקים השונים שנחשפו במצגיה מטילים ספק באפשרות לסמוך על הצהרותיה כאילו ההליך מיותר וכי ניתן לסמוך עליה שתכבד את זכויות הנוסעים שלא התייצבו לטיסתם להשבת מיסי הנמל גם ללא צורך בניהול הליך של תובענה ייצוגית". את ההליך הייצוגי הגדיר כ"חיוני להגנת חברי הקבוצה ולקוחותיה העתידיים של אל על".
חברי הקבוצה הרלוונטיים לתביעה הוגדרו ככל הלקוחות של אל על שרכשו כרטיס טיסה ב-7 השנים שלפני הגשת התביעה (כלומר עד 2015) ולא התייצבו לטיסה או לקטע טיסה ושאל על לא השיבה להם את מיסי הנמל בחלקם או במלואם (דרך סוכן נסיעות או באופן ישיר).
הבקשה הוגשה ב-2015 על ידי נוסע של החברה, עורך דין שרכש כרטיס טיסה לפראג אולם לא התייצב לטיסה. כשצלצל לברר האם יוכל לקבל החזר כספי השיבה לו נציגת אל על כי הכרטיס שרכש אינו בר ביטול אולם את מיסי הנמל ששילם הוא זכאי לקבל. התובע סיפר שאחרי שפנה שוב קיבל את ההחזר אולם בחלקו. הסכום שנותר בידי אל על, 23 שקלים לימוד אותו לטענתו כי החברה לא נוהגת להחזיר באופן שיטתי את מיסי הנמל ללקוחות שלא מתייצבים לטיסות.
מיסי הנמל הם נגזרת ממחיר כרטיס הטיסה והם משתנים בין נמלי תעופה בעולם, כל רשות שדות תעופה קובעת את מיסי הנמל שהיא גובה בהתאם לכל טיסה - מסים אלה נגבים מהנוסע ומשולמים לרשות התעופה על ידי חברת התעופה. יתרה מכך באתר של אל על מפורט מחיר כרטיס הטיסה וכל נוסע יכול לראות מראש מהי נגזרת מסי הנמל בכל כרטיס.
בתביעה הצהירה אל על כי בממוצע 3% מהנוסעים לא מתייצבים לטיסות - חלקם מוסרים על כך הודעה מראש וחלקם לא. רשות שדות התעופה לא דורשת מיסי נמל עבור נוסעים שלא טסו בפועל. אל על אף טוענת שהיא משיבה לכל נוסע שלא טס את מיסי הנמל לאחר שהוא פנה אליה ביוזמתו, באותה נשימה החברה לא מכחישה כי היא לא פונה מיוזמתה לנוסעים שלא התייצבו ושלא פנו לשם החזרת כספם - לשיטתה היא לא מחויבת לעשות כן, אלא שהיא רשאית להיות פסיבית. עוד טענה כי השבת מיסי הנמל ללקוחות האקטיביים הוא אקט שנעשה מ"לפנים משורת הדין".
לפי הנתונים שהעבירה אל על מדובר בסכומים עצומים: בין השנים 2007 ל-2016 מיסי הנמל שהועמדו לרשות אל על בגין אותם נוסעים שלא טסו בפועל הצטברו ליתרה של כ-69 מיליון דולר. הסכום שהושב ללקוחות בתקופה זו הוא 57 מיליון דולר - ישירות על ידי אל על או דרך סוכני נסיעות מכאן שיתרה של 11.75 מיליון דולא לא הושבה, כ-78% מהסכום הזה מגלם כרטיסים שנרכשו באמצעות סוכני נסיעות. טענת התובע היא שאל על משמשת כצינור להעברת כספים בין הנוסע לרשות התעופה ולכן אין לה זכות לשמור את הכספים שלא הועברו אצלה במקביל הוא סבור שהשיטה לפיה רק מי שיפנה יקבל את כספו חזרה היא בעייתית כאשר לטענתו חובתה של אל על היא אף ליידע את הלקוחות בעצמה עם מיסי הנמל שהנוסעים זכאים לקבל חזרה במידה ולא טסו. אל על שללה את הגדרה כאילו היא משמשת כצינור לההעברת כספים וכי אין לה חובה אקטיבית להחזיר את כספי הנוסעים שלא טסו.
השופט סבר שה"דברים פשוטים וברורים". כשהוא השווה את המצב למנגנון ה"ניכוי במקור" הקיים במסגרת פקודת מס הכנסה - "כשם שלא יעלה על הדעת שמעביד או גורם אחר שניכה במקור כספים שלא היה צורך להעבירם לרשויות המס יוכל לשמור אותם בידם, כך אין לקבל שחברת תעופה שגובה את דמי אגרת הנוסע בעבור רשות שדות התעופה יכולה להותירה בידה במקרה שהנוסע אינו נושא בסופו של דבר בחובה לשלמם". השופט השווה את אל על למצב של נאמן המחזיק בכספים עד להעברתם..."המסקנה היא שאל על מחויבת להשיב את מסי הנמל ללקוחות שלא התייצבו לטיסה", מבחינת השופט בין אם הנוסע פנה אקטיבית או לא ובין אם רכש את הכרטיס ישירות דרכה או דרך סוכן נסיעות. עוד התייחס השופט לנוסעים שרוכשים כרטיס ללא אפשרות ביטול, שרובם יש להניח יוצאים מנקודת הנחה שהם אינם זכאים להחזר כלשהו כאשר לא התייצבו לטיסה.
נציין כי אמנם הקבוצה הרלוונטית היא הנוסעים שלא קיבלו את מיסי הנמל בחזרה עד ל-2015 אולם גם כספים שנצברו מאז ועד היום באותה עילה נכללים בהחלטה שתתקבל במסגרת ההליך, כך שמדובר בסכומים הגבוהים מ-40 מיליון השקלים שנידונו עד כה. עוד פסק כי בשלב זה תשלם אל על שכר טרחה של 200 אלף שקל לבא כוח התובע המייצג, עו"ד ברק רון.
מדור בחלטה דרמטית היות שיותר מ-15 תביעות ייצוגיות עומדות ותלויות נגד 15 חברות תעופה שונות באותו נושא בדיוק - כולן עוכבו עד למתן הכרעה על ידי השופט גרוסקופף.
עוה"ד שירלי קציר, ראש מחלקת פישר בכר חן המייצגת קרוב ל-10 חברות תעופה זרות (בהן דלתא בריטיש, איבריה, לופטהזה, קוראין אייר, וויז אייר ואחרות) בתובענות ייצוגיות דומות, ציינה כי בשלב זה "אנו מעיינים וקוראים את פסק דין לעומק. מעיון ראשוני נראה כי סוגיות אשר רלוונטיות לחברת התעופה הזרות, ובכלל זה נושאים אשר נוגעים לחבות נטענת של השבה בהתאם לדין זר, לא נידונה במסגרת פסק הדין בהתאם לטענות סף שהועלו על ידינו בגדר ההליך ביחס לחבות לצרף חוו"ד מומחה לדין הזר כמתחייב על פי הדין. כמו כן ישנם מאפיינים יחודיים לכל חברת תעופה הן בהיבט החוזי והן בהיבט המשפטי והתייחסותנו תועבר בהתאם לבית המשפט ביחס לכל חברה וחברה".
מחברת אל על נמסר: "ההחלטה טרם נתקבלה במשרדנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
