הפתעה בשימוע לרה"מ: הפרקליטה שהובילה את החקירה לא משתתפת בכל הישיבות

הפרקליטה שהובילה את חקירות ראש הממשלה נעדרת מחלק גדול מהליך השימוע בתיקים. עו"ד ליאת בן-ארי, פרקליטת מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, שליוותה את חקירותיו של בנימין נתניהו מראשיתן, תיעדר משתיים מתוך ארבע ישיבות השימוע בתיקי נתניהו; כך התברר היום (א') לאחר שבן-ארי - שנכחה בישיבות השימוע שנערכו בשבוע שעבר ועסקו בתיק 4000, ואף הייתה מעורבת בדיון - לא הגיעה לדיון בישיבת השימוע שנערכת היום ועוסקת בעיקר בתיק 1000.

בהמשך, משרד המשפטים הבהיר כי בן-ארי לא תהיה נוכחת גם בישיבת השימוע האחרונה שתיערך מחר (ב') ותעסוק בעיקר בתיק 2000. זאת, לאחר שהיה נאלצה לנסוע לנסיעה שנקבעה זמן רב מראש ולא ניתן היה לבטלה.

נזכיר כי בשלבי ניתוח חומרי החקירה וגיבוש כתב החשדות, עו"ד בן-ארי סברה כי יש ראיות להגשת כתב אישום נגד נתניהו בגין שוחד גם בתיקים 1000 ו-2000, ולא רק בתיק 4000. בסופו של דבר החליט היועמ"ש אביחי מנדלבליט - נגד דעתם החולקת של בן-ארי ושל פרקליט המדינה שי ניצן - כי נתניהו יואשם, בכפוף לשימוע, בשוחד בתיק 4000; אך בתיקים 1000 ו-2000 יואשם, בכפוף לשימוע, "רק" בהפרת אמונים.

אם יוגש בסופו של דבר כתב אישום נגד נתניהו, מסומנת בן-ארי כמי שאמורה לעמוד בראש צוות התביעה. בן-ארי, שהיא פרקליטה מוערכת מאוד בפרקליטות, עמדה בראש צוות התביעה ב"תיק הולילנד" שהסתיים בהרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת שוחד ובעבירות נוספות. לאחרונה נבחרה בן-ארי לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, זאת בתום הליך מכרזי שלווה בביקורת על כך שהוא "נתפר" למידותיה.

ממשרד המשפטים נמסר כי "השימוע נערך בפני היועץ המשפטי לממשלה, שהוא הגורם המוסמך להחליט בתיק, וכן נוכחת בו נציגות רחבה של פרקליטים מהמחוז. ממילא היעדרותה של בן-ארי היום ומחר לא תפגע בשימוע".

עוד נמסר ממשרד המשפטים כי "השימוע נקבע מלכתחילה לימים ד' ו-ה' בשבוע שעבר, ובן-ארי נכחה בימים אלה במלואם. כשבוע בלבד לפני מועד השימוע ביקשו הסנגורים להוסיף ימים לשימוע. לפנים משורת הדין, הבקשה נענתה, ונוספו יומיים לשימוע (היום ומחר). בן-ארי יצאה לנסיעה שתוכננה זמן רב מראש ולא ניתן היה לבטלה, ועל כן היא לא תהיה נוכחת ביומיים הנוספים".

סיקור חיובי כהטבה

היום נערך היום השלישי מבין ארבעה להליך השימוע בתיקי נתניהו. ישיבת השימוע עסקה בתחילתה בהשלמת טיעון בתיק 4000. רוב הישיבה עסקה בתיק 2000. את הטיעונים בתיקים 1000 ו-2000 מוביל עו"ד עמית חדד מטעם ראש הממשלה, בעוד שאת הטיעון בתיק 4000 הוביל בשני ימי השימוע הראשונים, עו"ד יוסי אשכנזי.

בתיק 2000 מואשם נתניהו, בכפוף לשימוע, במרמה והפרת אמונים בגין שיחות שניהל עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. במסגרת אותן שיחות דנו השניים בביסוס מעמדו של נתניהו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי "בידיעות" וזאת, בתמורה לצמצום תפוצתו של העיתון המתחרה, ישראל היום". סנגוריו של נתניהו טוענים כי ראש הממשלה לא התכוון לבצע את מה שאמר למוזס.

בתיק 1000, תיק "המתנות", החליט היועמ"ש מנדלבליט להאשים את נתניהו, בכפוף לשימוע, במרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות בשווי של מאות אלפי שקלים מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, "בזיקה לתפקידו כראש ממשלה". זאת, בתמורה לקידום האינטרסים של איל ההון. מילצ'ן עצמו לא יועמד לדין, ובמידת הצורך ישמש בפרשה כעד תביעה נגד נתניהו.

פרקליטי נתניהו מנסים לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה ואת בכירי הפרקליטות לחזור בהם מהכוונה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיק זה. סנגורי נתניהו טוענים כי כל המתנות שנתן מילצ'ן לנתניהו לאורך השנים ניתנו אך ורק בשל החברות הקרובה ביניהם, וללא כל קשר לתפקידו הציבורי של נתניהו.

המאמץ העיקרי של הסנגורים בשימוע בתיק 1000 הוא להוכיח כי נתניהו לא פעל לטובת האינטרסים של מילצ'ן, וכי הוא מעולם לא ניצל את תפקידו הציבורי כדי להבטיח או לקדם את האינטרסים של איל ההון, שהיה כה מקורב אליו. יתר על כן, סנגורי נתניהו מנסים לשכנע את היועמ"ש ואנשיו, כי במקרים רבים פעל נתניהו נגד האינטרס הכלכלי של מילצ'ן; למשל, כשפעל לסגירת ערוץ 10 שבבעלותו.

סיגרים תמורת ויזה

לפי כתב החשדות, נתניהו פעל למענו של מילצ'ן בכמה מישורים ותחומים, בהם: פנייה לממשל האמריקאי להעניק למילצ'ן ויזה; פנייה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, להאריך את משך הפטור מתשלום מס הכנסה שממנו נהנה מילצ'ן כתושב חוזר; הנחיה ישירה למנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן ברגולציה הקשורה לעסקת המיזוג בין רשת וקשת, וכן בענייני ערוץ עשר, שמילצ'ן היה מבעליו.

לפי החשד, מילצ'ן סיפק לאורך שנים ובתכיפות, משקאות חריפים וסיגרים יקרי-ערך לנתניהו ולמשפחתו בשווי של אלפי שקלים בכל פעם. כמו כן, נחקר החשד כי מילצ'ן רכש תכשיטים יקרי-ערך עבור רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. על-פי המשטרה, בסך-הכול מדובר ב-750 אלף שקל שקיבל נתניהו בין השנים 2017-2006. בנוסף, נטען בכתב החשדות כי איש העסקים ג'יימס פאקר העניק לנתניהו הטבות דומות בהיקף של 250 אלף שקל.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס ושאול ואיריס אלוביץ' הם בגדר חשודים, מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.