תוכנית בניין עיר (תב״ע), היא המונח הישן לתוכנית מפורטת או לתוכנית מתאר מקומית, אך רבים עדיין משתמשים בו. התב״ע קובעת את ייעוד הקרקע, את זכויות הבנייה שניתן לקבל בה וכללים נוספים החלים בכל אזור הכלול בתוכנית. מכוחה ניתן לבקש היתר בנייה. תב״ע כוללת בדרך כלל תשריט ובו שרטוט של הכללים על גבי מפה או תרשים של האזור, תקנון נלווה ולעתים גם נספחים. התב"ע מציינת את כל הכללים החלים על המגרש, אולם לעתים הזכויות המפורטות בתוכנית לא נבנו בפועל או שרק חלק מהן נבנה בפועל. במקרה כזה מדובר בזכויות בנייה בלתי מנוצלות בתב״ע, ובכל הקשור לתמ"א 38 לעתים ניתן לשלב את הזכויות הללו בזכויות התמ"א ולהגדיל את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.