חברות הבריאות הדיגיטלית מקימות איגוד: "אנחנו שואפים להגיע לשווי חברות כמו בעמק הסיליקון"

בחודשים האחרונים חברות הבריאות הדיגיטלית בישראל נמצאות בתהליך של הקמת איגוד. הגוף שעומד לקום כבר קיבל את אישור רשות החדשנות, ששותפה במימון שלו. מטרת האיגוד היא לדאוג לאינטרסים של חברות הבריאות הדיגיטלית בתחומים כמו רגולציה, הגנה על פרטיות מידע, הנגשה של מידע רפואי לחברות ועוד.

מנכ"לית האיגוד היא יעל פרמינגר, כלכלנית ואשת שיווק בעבר, שבשנים האחרונות ניהלה את השיווק והתפעול בארגונים במגזר השלישי, כמו בטרם, פרס לחיים ו-IBT (ארגון חברות רפואת המוח בישראל). היו"ר והמייסד הוא ד"ר דקל טליאז, חוקר מוערך בתחום הפסיכיאטרייה ומנכ"ל חברת טליאז, שפיתחה מערכת תומכת החלטה לתחום הרפואה המותאמת אישית.

ההודעה על כוונה להשיק את האיגוד הופצה לראשונה בין החברות בתחום ב-2018. במפגש ההתנעה השתתפו 160 חברות העוסקות בתחומים שונים של בריאות דיגיטלית. בין החברות שכבר נרשמו, לצד טליאז, חברות בינלאומיות שיש להן פעילות בישראל, כולל חברת המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק וחברת ניהול המידע הרפואי Change Healthcare, וכמובן חברות ישראליות כמו אלמינדה, אלפא אומגה, נוירו סטיר ועוד. המטרה היא לגייס לאיגוד 50 חברות בתוך שנה.

 מדיה רפואית דיגיטלית

"אף אחד לא יכול לדאוג לנו כמונו"

תחום הבריאות הדיגיטלית כבר נתמך בתוכנית הממשלתית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה", אשר שבמסגרתה מקבלות החברות מענקים כספיים, אוזן קשבת במשרדי הממשלה, עזרה בהסרת חסמים בתחומים של השגת מידע רפואי, גישה לאתרי ניסוי בבתי החולים ועוד. נוסף על עזרה זו, שהחברות מקבלות בברכה, הן מבקשות נציגות משלהן. "אף אחד לא יכול לדאוג לנו כמו שאנחנו נדאג לעצמנו", אומר טליאז.

טליאז מוסיף כי "האיגוד נחשב חלק מתוכנית הבריאות הדיגיטלית מבחינת רשות החדשנות. אלא שהפרויקט כולו מייצג את האינטרסים של הכלכלה הישראלית, והאיגוד מייצג את האינטרס של החברות. כמובן, האינטרסים הם משולבים".

מהם הנושאים המובילים שלדעתכם הכי חשוב לטפל בהם?

פרמינגר: "הנושאים הבוערים הם רגולציה וגישה למידע, וכלים לניתוח מידע. הכוונה היא גם לרגולציה שתקבע את הנסיבות שבהן אפשר להשתמש בכלים דיגיטליים כחלק מהטיפול הרפואי. כמו כן, מדובר ברגולציה לגבי הגנה על המידע הרפואי של החולים. אנחנו צריכים להכיר וליישם את התקנות הקיימות בעולם בתחום הזה, והאיגוד יכול לעזור לחבריו בכך".

טליאז: "דוגמה לסוגיה שעלתה בתחום הרגולציה היא מקרה שבו שלוש חברות רצו לבצע ניסוי קליני משותף על מאגר מידע אחד כדי לחלוק ביניהן את העלות, אך הן התבקשו להגיש שלוש בקשות שונות לוועדת הלסינקי (ועדת האתיקה הפועלת בבית החולים, וקובעת אם מותר לערוך את הניסוי מבחינה אתית - ג"ו). דרישות כאלה יכולות לעכב מאוד את ההגעה לשוק.

"אנחנו צריכים להבין שקצב התנועה בתחומים הללו חייב להיות מהיר יותר מזה שהתרגלנו אליו בעולם הטכנולוגיה הרפואית. יש בישראל כוח אדם, רעיונות טובים ומידע. אני לא רוצה לספוג דילול מיותר, רק משום שלו"ז הפיתוח שלי התארך בגלל שלא הצלחנו להגיע לפתרונות ביורוקרטיים. אנחנו שואפים להגיע לשוויי החברות כמו בעמק הסיליקון. יש סיבות רבות לכך שזה עוד לא קרה, אבל מהירות ההגעה לשוק היא אחת מהן.

"החברות נתקלות בקשיים הללו יום-יום והשאלה היא אם אפשר להציף בעיות מן השטח לרשויות הרלוונטיות באופן קבוע, כשהמטרה של כולם היא חד-משמעית, להעלות את ערך החברות".

פרמינגר: "אנחנו מבקשים להיות חלק מכל ועדה שתתכנס בנושא של רגולציה והגנה על פרטיות. כך החברות יבינו מראש מה בעצם הרגולטור מתכנן ויוכלו גם לתת את נקודת המבט שלהן. לא יונחת עליהן תכתיב רגולטורי במפתיע, שהן יצטרכו להתרוצץ ולהפוך את כל התוכניות שלהן כדי להתאים אליו".

לחבר מאגרי מידע

שאלה בוערת יותר, הם אומרים, היא כיצד חברות הבריאות הדיגיטלית יכולות להגיע למידע הרפואי הקיים בארץ. "במידה רבה כוחן של חברות בריאות דיגיטלית הוא בכמות המידע שעליו נבדק האלגוריתם שלהן", אומרת פרמינגר. "בישראל יש מידע רפואי יקר ערך, אולם גם אם בתי החולים והמרפאות היו נותנים לנו גישה חופשית אליו, הוא עדיין אגור במאגרים מידע נפרדים, שונים אלה מאלה.

"אנחנו רוצים לתת מענה לשאלה איך מחברים בין מאגרי המידע ליצירת מאגר שימושי אחד, באופן שבו החברות יוכלו להשתמש במידע הזה ולתגמל את מוסדות הבריאות, כך שכל אחד יקבל את חלקו וכולם יהיו מרוצים, אבל חשוב לנו לעשות זאת במהירות האפשרית, כדי שהחברות יוכלו גם להגיע לשוק במהירות האפשרית ולשמור על מעמדן התחרותי".

טליאז: "כבר התחלנו לכתוב את הסכמי הגג שעשויים לאפשר שיתוף מידע. אנחנו עדיין מתייעצים עם גורמים רבים באקוסיסטם הישראלי, במטרה לוודא שההסכמים באמת מייצגים את האינטרסים של כולם, אבל היה חשוב שיהיה לנו איפה להתחיל".

נושא שלישי שעומד על הפרק הוא כיצד לאחד כוחות כדי להגיע בקלות רבה יותר לכלי חישוב יקרים. צורכי החברות מופו באמצעות שאלונים שמולאו על ידי נציגי 69 חברות וראיונות עומק עם 21 חברות, ולדברי פרמינגר, "אנחנו מציידים את חברי האיגוד בחבילת שירותים ראשונית שאנחנו מעריכים את שווייה בכ-200 אלף דולר לחבר".

מהם גבולות תחום הבריאות הדיגיטלית בעיניכם?

פרמינגר: "זו אכן הגדרה רחבה, שהולכת ומתרחבת כל הזמן. היום מידע וחישוביות הם חלק מכל מכשיר רפואי, ולכן אנחנו פתוחים לקבל אלינו כל חברה עם מכשור רפואי עתיר תוכנה שרואה את הפעילות שלנו כמעניינת עבורה. אנחנו נקבל גם חברות תרופות שמתעניינות בנושא, כי זה העתיד גם בשבילן".