"כאותו עקרב, אשר חצה את הנהר על גבו של הפיל ובתמורה בחר לעקוץ את הפיל - כך נוהגים אנרג'יאן וריגאס בענייננו" - כך טוענת קבוצת "צבר גז ונפט", שותפות הנפט והגז הטבעי של איש העסקים בני שטיינמץ, בתביעה בגובה של 603 מיליון שקל שהגישה נגד קבוצת אנרג'יאן ונגד מתיוס ריגאס, המנכ"ל והמייסד שלה.
לטענת צבר, אנרג'יאן וריגאס עשקו אותה כשדחקו אותה מהבעלות על מאגרי הגז "כריש" ו"תנין", שאת הזכויות בהם נאלצה קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, למכור לאנרג'יאן לפני כשלוש שנים, בעקבות אישורו של "מתווה הגז" בממשלה. צבר תובעת 25% מהזכויות במאגרים או פיצוי הולם.
לטענת צבר, קבוצת אנרג'יאן וריגאס דחקו אותה מהבעלות על מאגרי הגז, על אף שהיא הייתה למעשה זו שיזמה פנייה לאנרג'יאן והכירה לה את ההזדמנות העסקית שברכישת המאגרים, ששווים היום מיליארדי דולרים; ובעיקר על אף שצבר יזמה, וגם הובילה את יציאתה לפועל של העסקה, שבה נמכרו החזקות דלק במאגרי הגז לאנרג'יאן, תמורת 148 מיליון דולר ותמלוגים עתידיים של 9% ממכירת הגז.
התחייבות של ריגאס
בכתב התביעה שהגישה היום (ד') קבוצת צבר, באמצעות עורכי הדין זאב שרף, שרון הל-גלעד, ערן עוזרי וטל אוליפנט ממשרד זאב שרף, היא טוענת כי כבר ב-2013 החברה העריכה כי ניתן יהיה לרכוש מקבוצת דלק - שהוכרזה כמונופול מספר שנים מאוחר יותר - את הזכויות במאגרי הגז "כריש" ו"תנין", וכי מדובר בהזדמנות עסקית מצוינת. לדברי צבר, היא "פעלה נמרצות, לבדה ובמשך זמן רב, במטרה לרכוש את הזכויות במאגרי הגז, וזאת תוך השקעת משאבים ומאמצים עצומים".
לפי התביעה, ב-2014, עוד בטרם אושר מתווה הגז בממשלה, חתמה צבר עם דלק על הסכם סודיות, כחלק מתהליך בחינת האפשרות וההיערכות לרכוש זכויות בשני המאגרים. במקביל, לטענתה, צבר ניהלה משא-ומתן עם קבוצת דלק לרכישת החזקות ב"כריש" וב"תנין", וסומנה כ"בעלת פוטנציאל גבוה להיות רוכשת הזכויות במאגרים הנ"ל".
לטענת צבר, בשל חוסר הוודאות לגבי משק הגז בשנים שלפני אישור מתווה הגז, העסקה לא הבשילה בזמנה, אך "עם אישור מתווה הגז בממשלה (באוגוסט 2015, מ' ב'), התהליך שיזמה, ניהלה וקידמה קבוצת צבר לרכישת המאגרים - קיבל תאוצה".
צבר טוענת עוד כי רק בסוף 2015, לאחר שסוכמו נושאים מרכזיים בנוגע לעסקת מכירת הזכויות בחזקות "כריש" ו"תנין" בינה לקבוצת דלק, עניינו גורמים בצבר את קבוצת אנרג'יאן באפשרות שהיא תצטרף לפרויקט כ"מפעיל", בהתאם לדרישות הרגולטור.
בהמשך, נטען בתביעה, נחתם בין צבר לאנרג'יאן הסכם הכולל התחייבות מצד ריגאס, בשמה של אנרג'יאן, שלפיה ביחסים בין אנרג'יאן לצבר, צבר היא הבעלים של 'ההזדמנות העסקית' לרכישת מאגרי הגז.
בתביעה נטען כי ההתחייבות של ריגאס כוללת את ההסכמה ש"אנרג'יאן לא תהיה מעורבת בפרויקט או באינטרסים והזכויות הקשורים בו, וזאת לא באופן ישיר ולא באופן עקיף"; וכן הבנה שלפיה ללא הסכמת צבר - אנרג'יאן לא תוכל ולא תהיה רשאית להתקשר בעסקה לרכישת הזכויות במאגרי הגז.
תיווך בהסכם סודיות
לפי התביעה, ההסכם בין אנרג'יאן לצבר קבע כי חלקה של צבר בפרויקט יהיה 75%, ושל אנרג'יאן 25%. אולם, נטען, בהמשך - לנוכח העובדה שלאנרג'יאן לא הייתה הכשירות הנחוצה לקבלת האישורים הדרושים מהרגולטור - צורף גורם עסקי נוסף (חברת "אושיין ריג"), ולכן שונתה החלוקה בין הצדדים, וחלקה של צבר עמד על 50%.
לטענת צבר, גם לאחר צירוף אנרג'יאן כמפעיל, צבר הייתה זו שהמשיכה להוביל את המיזם לרכישת הזכויות במאגרים; וזו "שהניחה את התשתית שאפשרה להתקשר בעסקה לרכישת הזכויות במאגרי הגז". יתרה מכך, טוענת צבר, היא ניהלה את המשא-ומתן מול קבוצת דלק, תוך עדכונה על הכוונה לצרף את אנרג'יאן כמפעיל.
אומנם בתחילת 2016 נחתם הסכם סודיות בין דלק לאנרג'יאן, אך לטענת צבר, "אף שהצדדים להסכם הסודיות היו קבוצת דלק וקבוצת אנרג'יאן, בפועל לא היה קשר ישיר בין נציגי דלק לנציגי אנרג'יאן. הטיוטות שהוחלפו בין שתי הקבוצות נשלחו קודם לכן לנציגי קבוצת צבר, שהיא גם זו שהעבירה לקבוצת דלק את הסכם הסודיות שנחתם על-ידי אנרג'יאן, ולמעשה הקשר בין קבוצת דלק לאנרג'יאן היה באמצעות קבוצת צבר".
בכתב התביעה מתארת צבר את הפגישות הקדחתניות שנערכו במשרדי עורכי הדין הבכירים שייצגו את דלק ואת צבר. לטענתה, באחת מהפגישות האלה שנערך במשרד עורכי הדין מיתר, שייצג בעסקה גם את צבר וגם את אנרג'יאן, נכח גם שטיינמץ בעצמו, שדיווח במהלכה כי "במשא-ומתן בין קבוצת צבר לבין קבוצת דלק נסגרו הנושאים המרכזיים לגבי עיקרי העסקה לרכישת הזכויות במאגרי 'כריש' ו'תנין'".
אנרג'יאן לקדמת הבמה
צבר לא מכחישה בכתב התביעה כי היא לא חתומה על הסכם העברת הזכויות במאגרי הגז מדלק לאנרג'יאן. לטענתה, כשהגיע המועד האחרון לביצוע עסקת הרכישה - מועד שנקבע בהחלטת הממשלה ב-16 באוגוסט 2016 - נמנעה מקבוצת צבר האפשרות לחתום על העסקה, בשל צירוף נסיבות "חיצוניות ובלתי צפויות שאירעו בשלבים המאוחרים של המשא-ומתן".
"הנסיבות" שאליהן מתייחסת צבר נוגעות לחשדות שעלו נגד שטיינמץ, לתשלום שוחד שביצע לכאורה כדי לקדם את האינטרסים של קבוצת הכרייה שבשליטתו בגינאה (חשדות שבגינן לא הוגש כתב אישום, ושבינתיים ממשלת גינאה חזרה בה מהן). בעקבות החשדות הודיע הממונה על הנפט במשרד האנרגיה לצבר, שלושה חודשים לפני המועד האחרון להשלמת העסקה למכירת מאגרי הגז, כי בקשות שהוגשו למשרדו על-ידי קבוצת צבר של שטיינמץ יושהו לנוכח הנחיה שהתקבלה לעניין זה ממשרד המשפטים.
בעקבות זאת, טוענת צבר, ועל-מנת שלא תיפגע האפשרות להשלים את ההתקשרות בעסקה ולחתום על ההסכם לרכישת הזכויות במאגרים עד למועד האחרון שנקבע במתווה הגז, "סוכם כי אנרג'יאן תעבור לעמוד 'לפני הקלעים', וזאת עד שיוסדר העניין".
צבר טוענת כי על רקע הנסיבות החדשות היא הגיעה עם אנרג'יאן להסכמות נוספות, שבהן התחייבו אנרג'יאן וריגאס להעביר לצבר את חלקה במאגרים. לפי ההסכם החדש שנכרת, חלקה של צבר - שקודם לכן (בעקבות כניסתם לתמונה של אושיין ריג) ירד מ-75% ל-50% - יופחת פעם נוספת ויהיה 33.33% מהפרויקט.
הסכם זכויות חדש
עוד הוסכם כי אם עניינה של צבר (החשדות נגד שטיינמץ) לא יוסדר מול הממונה על הנפט, תהיה צבר זכאית לקבל את החלק ההוגן בפרויקט או את שוויו. לטענתה, הוסכם כי החלק ההוגן בפרויקט או שוויו ישקפו וישקללו את העובדה שצבר היא הבעלים של ההזדמנות העסקית, וכי ללא פועלה ותרומתה המכרעת וללא הסכמתה לכך - לא יכלה קבוצת אנרג'יאן ואף לא הייתה רשאית להתקשר בעסקה לרכישת הזכויות במאגרי הגז.
עוד הוסכם כי צבר ואנרג'יאן ינהלו ביניהן משא-ומתן ליישום ההסכמה האמורה ולקביעת השיעור או הסכום שישקפו את זכויותיה של צבר, שהוערך בין 20% ל-25% מהזכויות בקשר עם הפרויקט.
על כך נכתב בתביעה כי "היה ברור ומוסכם שקבוצת צבר תהיה בעלת זכויות בפרויקט". צבר מבהירה כי הסכמה זו היוותה תנאי שבלעדיו אין להמשיך את המגעים מול קבוצת דלק לרכישת הזכויות במאגרים, וכי צבר כלכלה את צעדיה תוך הסתמכות על כך שאנרג'יאן וריגאס ידעו היטב עליהם. צבר מדגישה כי רק על בסיס הסכמה זו ועל יסוד המצג שהציגו אנרג'יאן וריגאס, שלפיו צבר תהיה בעלת זכויות במאגרי הגז, המשיכו המגעים מול קבוצת דלק, ונעשו פעולות נוספות שנדרשו לצורך הבשלתו של הסכם הרכישה ועד לחתימתו".
אלא שבפועל, טוענת צבר, אנרג'יאן וריגאס לא מילאו את חלקם בעסקה. "אנרג'יאן וריגאס הערימו על קבוצת צבר, והתקיים בהם הפסוק 'אוהב כסף - לא ישבע כסף', כשהחליטו להתנער מההסכמות שאליהן הגיעו עם קבוצת צבר. פניות שנעשו לאנרג'יאן ולריגאס נענו בזלזול ובלעג, ופנייה של צבר הושבו ריקם".
לסיכום, צבר טוענת כי התנהלותם של אנרג'יאן וריגאס היא "התנהלות מפירה, מחפירה, בלתי צודקת, בלתי הגונה, מקוממת, פסולה וחסרת תום-לב, העומדת בניגוד לתחושת המצפון והיושר ולנורמות בסיסיות של הגינות וצדק (הנוהגות גם בין אנשי עסקים) ואף נוגדת כללים מקובלים של התנהלות שוק מתוקן. התנהלות שכזו, המחריבה גם ערכי יסוד, מחייבת להשיב דין וסדר על כנם, ולמען לא יצא חוטא נשכר, והתובעות יקבלו את הגמול המגיע להן".
אנרג'יאן: "תביעה מופרכת"
מחברת אנרג'יאן נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את הטענות המובאות מטעם מר שטיינמץ וקבוצת צבר, שהינן רוויות השמצות, משוללת יסוד וחסרות כל שחר. חברת אנרג'יאן היא בעלת הזכויות במאגרים 'כריש' ו'תנין', אותם רכשה כדין באישור ממשלת ישראל, תוך שהיא מתנהלת בשקיפות מלאה ובהתאם לכל הוראות החוק ולכל אורך הדרך. קבוצת צבר ומר שטיינמץ מנסים לייצר לעצמם רווחים על חשבון הפיתוח המוצלח של פרויקט 'כריש' באמצעות תביעה מופרכת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
