כמה אנשים באמת השתתפו אתמול בהפגנת התמיכה בראש הממשלה

כמה אנשים באמת הגיעו להפגנת התמיכה אתמול (ג') בראש הממשלה בנימין נתניהו ברחבת מוזיאון תל אביב? נכון לאתמול בלילה, תלוי את מי שאלתם. 

מאחר שבשנים האחרונות נמנעת המשטרה ממתן הערכות לגבי מספר המשתתפים בהפגנות, בין היתר על מנת שלא לאפשר לנתונים אלה להפוך לכלי ניגוח פוליטי, הדבר מאפשר לכל צד - המפגינים והמתנגדים להפגנה - להציג נתונים סותרים ובעיקר לייצר מספרים מנופחים. כאשר אמש המנעד היה רחב ביותר ונע בין 3,000 ועד ל-15 אלף מפגינים. כך למשל, צייץ אתמול בטוויטר יועצו של נתניהו, טופז לוק, "15,000 אלף איש! עם ישראל חי" - לצד תמונה של הרחבה מלמעלה; באתר ynet דווח כי מספר המפגינים עומד על 8,000 איש; בהארץ ובמעריב עמדו המספרים על "אלפים בודדים"; ובאתר וואלה על 2,000 איש. 

● תעלומה במוזיאון: כמה אנשים באמת השתתפו בהפגנת האופוזיציה בתל אביב לפני חצי שנה?

עם זאת, לפי בדיקת "גלובס" הנשענת על הערכות בחברות הסלולריות, המספר המדויק של המפגינים עמד על כ-7,000 איש. מדובר במספר שנאסף בשיטות בדיקה מתקדמות, ושלפיהן ניתן לקבוע באופן כמעט מוחלט את מספר המשתתפים ואת התפלגותם לפי שעות. כאשר גם הפעם המשטרה נמנעה מפרסום כמות המשתתפים.

מדוע לא מבוצע האומדן באמצעות שימוש בטכנולוגיות קיימות? בעיקר בגלל בעיות של פגיעה בפרטיות הלקוחות. עם זאת, איסוף הנתונים על ידי חברות הסלולר לא מהווה פגיעה בפרטיות הלקוחות, מאחר שהמערכת היא אנונימית. הנתונים שנתקבלו הושוו לנתוני הנוכחות באותו מועד בשבועות האחרונים, באותו מיקום, ומהם נוטרלו מספר הלקוחות הקבועים של אותה חברה באותו אזור.

סיבה נוספת לפערים בהערכות היא שבניגוד להפגנות והתכנסויות בכיכר רבין למשל, שם יכולה המשטרה והמארגנים לדעת פחות או יותר את כמות האנשים על רקע ניסיון העבר - ברחבת מוזיאון תל אביב אין מספיק ניסיון מצטבר של הפגנות דומות. מסיבה זו נעשה הפעם איסוף הנתונים וניתוחם באמצעות חברה סלולרית, בצורה של עבודה מקיפה ומעמיקה.

נזכיר, כי הפערים בין מספר המשתתפים עלו לדיון גם בחודש מאי האחרון, בהפגנה נגד הממשלה באותה רחבת המוזיאון בתל אביב. אז נזרקו לחלל האוויר מספרים שנעו בין 10,000 מפגינים ל-100 אלף משתתפים - כך טען ח"כ יאיר לפיד שהשתתף בהפגנה. עם זאת, בדיקת "גלובס" העלתה אז כי המספר המדויק עמד על 50,127 איש. 

 מירי רגב בהפגנה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

כמה אמצעים טכנולוגיים לספירה 

לטכנולוגיות ספירת קהל יש שימושים בשני תחומים עיקריים - שיטור וביטחון פנים, מה שנקרא "הומלנד סקריוריטי", שם מנסים להגיע להערכה של קהל המשתתף בהפגנות או בצעדות, ובתחום המסחר שם עסקים וקניונים מנסים לנטר את מספר הלקוחות והמבקרים על מנת לבצע אופטימיזציה של השירותים המוצעים, והקצאת כוח אדם שאמורה לטפל בהם.

במקומות סגורים או מתוחמים ניתן לבצע הערכה מדויקת יחסית, באופן ידני, באמצעות לחצן המופעל על ידי האחראים בדרכי הגישה לאירוע, אך ככל שמדובר בשטח פתוח עם מספר דרכי גישה וקהל שנע במקום, האתגר הופך למורכב יותר.

בהפגנות בשטח קבוע פחות או יותר, הדרך הפשוטה ביותר להעריך היא באמצעות הערכת שטח ההפגנה במטר-מרובע, והכפלתו במספר בני האדם העומדים על כל מטר מרובע. לשם כך יש לדעת לחשב את השטח בלבד על פי מפות או תצלומי אוויר ולהעריך את הצפיפות. בצפיפות נמוכה עומדי אדם אחד על כל מ"ר, ובתנאים של צפיפות גבוהה - 3-4 אנשים.

 הפגנה נגד הפרקליטות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ישנם כמה אמצעים טכנולוגיים לספירה, כל אחד בעל יתרונות ומגבלות שונות. מצלמות הן אמצעי מצוין ויחד עם תוכנה מתאימה בעלת יכולות בינה מלאכותית ניתן לא רק לספור את המצולמים לזהותם וללמוד על מעשיהם ואפילו כוונותיהם. החיסרון המרכזי של אמצעי זה, מלבד המשאבים האדירים הנחוצים לפרישת המצלמות, הוא מגבלות רגולטוריות מתחום הפרטיות.

אמצעי נוסף הוא באמצעות קרן לייזר, אולם אמצעי זה לא מאפשר לקזז מופעים חוזרים של אותו משתתף. מידע שמתקבל מספקיות הסלולר מאפשר גם כן לקבל הערכה על מספר הנוכחים באזור מסוים, בתנאי שהם מחוברים לרשת הסלולרית.