אחרי התאוששות מסוימת שהציגה אל על בדוחותיה לרבעון השני של השנה, דוחות חברת התעופה לרבעון השלישי ב-2019 (הנחשב רבעון חזק שכולל את תקופת הקיץ) מצביעים שוב על חולשה, עם שחיקה של 36% ברווח הנקי שלה, שהסתכם ב-27 מיליון דולר, לצד עלייה מתונה של כ-1% בהכנסותיה, שעמדו על 647 מיליון דולר.
הכיוון החיובי ברבעון הקודם הגיע אחרי שאת תחילתה של 2019 פתחה אל על ברגל שמאל, כך שבין ינואר לספטמבר הפסדיה גדלו ב-37% והגיעו ל-28 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-21 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2018, בעוד שבשורה העליונה, נרשמה יציבות בהכנסות, ברמה של 1.65 מיליארד דולר.
מניית אל על הגיבה בעוצמה לתוצאות הכספיות, כפי שמאפיין אותה פעמים רבות בימי פרסום דוחות כספיים, והיא פתחה את יום המסחר בירידות חדות שהגיעו עד לכ-20% - מה שהעביר אותה לטריטוריה שלילית מתחילת השנה, והוריד את שווי החברה לכ-530 מיליון שקל.
שחיקה ברווח התפעולי הרבעוני
בסיכום רבעוני, אל על הצליחה לשפר את השורה הגולמית שלה, אולם הרווח התפעולי שלה נשחק, וכך גם שיעורו מההכנסות, אחרי עלייה בהוצאות הנהלה וכלליות וירידה בסעיף הכנסות אחרות - בו בשנה שעברה הכירה בהכנסה ממכירת מטוסים, מנועים ותקבולי ביטוח בגין מטוס שיצא משירות.
בעניין העלייה הרבעונית בהוצאות הנהלה וכלליות מציגה אל על שלל השפעות, בהן תביעות משפטיות, עלייה בהוצאות שכר, השפעת שערי מט"ח, אחזקת מערכות מידע והשפעת IFRS16.
עוד בדרך לשורה התחתונה סבלה אל על מעלייה חדה בהוצאות המימון שלה, בהשפעת יישום תקן החשבונאות החדש הקשור לחכירה (IFRS16), שבאה לידי ביטוי בפגיעה ברווח הרבעוני.
בסיכום רבעוני מדווחת אל על כי הוצאותיה על דלק סילוני (דס"ל) הצטמצמו בכ-9% (כ-13.5 מיליון דולר), גם בזכות ירידה במחירי הדס"ל וגם בזכות הפעלת מטוסי הדרימליינר החדשים שלה (בואינג דגם 787-9), היעילים יותר בצריכת הדלק ממטוסיה הקודמים.
עוד מציגה אל על בסיכום רבעוני עלייה בנתח השוק שלה, שהגיע ל-24.3%, לעומת 23.9% ברבעון המקביל, שלפי הערכת החברה הושפע בחלקו מעיתוי חגי תשרי, שהשנה חלו ברבעון הרביעי (אוקטובר) ובשנה שעברה נחגגו ברבעון השלישי (ספטמבר).
לא נהנתה מהגידול בתנועה בנתב"ג
בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של 2019 נתח השוק של החברה ירד מ-25.9% ל-25.1%, והמשמעות היא שאל על לא נהנית מהגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג, ממנו נהנות בעיקר החברות הזרות תוך דגש על חברות הלואו קוסט.
לצד זאת מציגה החברה ירידה רבעונית בתפוסת הנוסעים במטוסיה, שעמדה על 83.7%, לעומת 85.3% ברבעון המקביל, ומדווחת על עלייה בכמות הנוסע לקילומטר שהטיסה, שקוזזה על-ידי הירידה בתשואה לפרמטר זה.
הנתונים שמציגה אל על בדוחותיה מעידים על המשך צמיחת ענף התעופה בישראל, עם עלייה רבעונית של 4% בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג, לכ-7.6 מיליון אנשים, והנתונים הבינלאומיים (של יאט"א) לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, מצביעים על עלייה של יותר מ-4% בתנועת הנוסעים בטיסות בינלאומיות.
אל על מדווחת על המשך התחרות בענף, שהובילה להחלטת החברה להתמקד בכמה תחומי ליבה, במסגרת תוכנית שעיקר מימושה צפוי להסתיים בתחילת שנת 2021.
נוסף לתחרות הנמשכת בטיסות הנוסעים, אל עם גם מדווחת על חולשה בשוק המטענים ותחרות קשה בענף, שהובילה לירידה בכמות המטען המוטס ולירידה בתשואה לטונה של מטען לקילומטר.
אל על, שבשליטה בה מחזיקים בני הזוג תמי ודדי בורוביץ באמצעות חברת כנפיים, החזיקה בסוף ספטמבר ב-43 מטוסים - שניים פחות מסוף הרבעון השלישי של השנה שעברה, אשר גילם הממוצע ירד לכ-10 שנים, במקום קרוב ל-13 שנים ברבעון המקביל, והעסיקה כ-6,350 עובדים.
"למרות התחרות הצלחנו להגדיל הכנסות", אומר המנכ"ל גונן אוסישקין בשיחה עם "גלובס" כשהוא מתייחס לגידול בנתח השוק היחסי הפעילות הבינלאומית בנתב"ג בסיכום הרבעון השלישי של 2019.
באשר לעלייה בהפסדי החברה, ציין אוסישקין גורמים "שלא את כולם יכלה אל על לחזות, בהם הכנסות ממכירת מטוסים בשנה שעברה, שער חליפין שמשפיע על ההוצאות השקליות של החברה לצד שינוי בריבית. זה משפיע על הוצאות השכר" אמר אוסישקין, שציין כי "החברה פועלת בהתייעלות מתמשכת שכוללת ירידה בעלות למושב".
על הירידה הרבעונית בשיעור התפוסה במטוסים, אמר כי "הגדלנו את הפעילות בצורה משמעותית, אבל לוקח זמן עד להתאמה שבאה לידי ביטוי בתפוסה. הירידה היא מינורית. תמיד נרצה לעשות יותר טוב ואנחנו בדרך לשם".
אוסישקין התייחס להגברת התנועה בנתיבים החדשים, שתרמו לדבריו לגידול היחס בנתח השוק. נזכיר כי הרבעון השלישי כולל את התקופה החמה בעונת הנסיעות, לרבות חגי תשרי וחופשת הקיץ. "הצבענו על גידול של 8% בפעילות. טסנו יותר, אנחנו מביאים יותר תנועה גם בנטרול החגים כחלק מהאסטרטגיה של הצמיחה", אמר מנכ"ל אל על.
באשר לגידול של 36% בהפסדי החברה, אוסישקין ציין כי הדבר הושפע מ"גורמים שלא את כולם יכלה אל על לחזות, בהם הכנסות ממכירת מטוסים בשנה שעברה, שער חליפין שמשפיע על ההוצאות השקליות של החברה לצד שינוי בריבית. זה משפיע על הוצאות השכר", אמר אוסישקין, שציין כי "החברה פועלת בהתייעלות מתמשכת שכוללת ירידה בעלות למושב".
מבחינת מנועי הצמיחה להמשך, אוסישקין מנה בין היתר את פעילות כרטיס מועדון הנוסע המתמיד של אל על, "פליי קארד", פרי שיתוף-פעולה עם כאל ומאסטרקארד, לרבות שיתוף לצבירה בקניות בשופרסל עליו הכריזה החברה היום. מתוך 2.2 מיליון החברים במועדון הנוסע המתמיד של אל על, כ-330 אלף מחזיקים בכרטיס האשראי של החברה.
"נמשיך 'להצעיר' את צי המטוסים"
עוד התייחס אוסישקין לגידול הצפוי בצי של אל על, שנכון להיום מונה 41 מטוסים - מספר שמשקף ירידה. "חתמנו על שלושה מטוסי 737 נוספים שיגיעו לחברה בשנה הבאה. מהיום ועד אפריל אנו ערוכים לקלוט 7 מטוסים נוספים, מתוכם ארבע מטוסי 787-8 (המכונים 788), הראשון שבהם ייקלט בחברה כבר ביום שישי הקרוב. המטוסים הללו ישמשו את החברה לנתיבים למזרח, לאפריקה לצפון אמריקה ובאירופה. באפריל הצי שלנו ימנה 48 מטוסים", אמר אוסישקין והתייחס לנקודה חשובה שאל על זוקפת לעצמה לראשונה - הצערת צי המטוסים מתחת ל-10 שנים, לצד החוויה עבור הנוסע מדובר בחיסכון משמעותי בצריכת דלק. לדבריו, "הצי ימשיך להיות מוצער בשנה הבאה לצד חידוש מטוסים. נצליח להעמיד מוצר תחרותי בשוק הישראלי".
הדוחות גם מלמדים על ירידה ממוצעת במחירי הכרטיסים של אל על, לאור ההכנסות פר נוסע שירדו מ-8.7 דולר ל-8.2 דולר. "חלק מהירידה מוסבר בירידה במחיר הדלק, וחלקה נובע מהתאמה לתחרות ולעונתיות. כל עוד יש תחרות - יהיה לחץ על המחירים", אומר אוסישקין, שלא מפרט על מדיניות התמחור של אל על ברמה אזורית, אך מציין כי "בקווים למזרח ולצפון אמריקה הלחץ גדול יותר". הלחץ הזה יגדל כשבקרוב תיכנס מפעילה מעניינת לקו - החברה הגדולה בעולם אמריקן איירליינס, שחוזרת לישראל ותפעיל טיסות ישירות בקו תל-אביב-דאלאס.
נושא אחר שאל על תמתין להכרעה לגביו נוגע להשתתפות המדינה בנושא אבטחת הטיסות של חברות התעופה הישראליות. מאז 2013 מכסה המדינה 97.5% מעלות אבטחת הטיסות של חברות התעופה הישראליות בכמיליארד שקל לשנה. אגף הביטחון של אל על הוא שאמון על הצבת האבטחה בנמלי תעופה בעולם, לפי דרישות שקובעת המדינה באמצעות השב"כ. באוצר מבקשים לבחון לשנות את הנוהל, בין היתר על-ידי הקטנת שיעור ההשתתפות של המדינה או הגבלת תקרה שנתית לתחום שכיום מתנהל כ"צ'ק פתוח". בשלב זה, לאור ממשלת המעבר, ההסכם בין המדינה לאל על הוארך במתכונתו הנוכחית עד ל-31.3.20, אולם מעניין יהיה לראות האם לאור הגירעון והקיצוצים הרוחביים, גם הנושא הזה יעלה על הפרק. המשמעות עשויה להתגלגל לפתחו של הצרכן בהיבט של מחירי הטיסות.
לפני חודשים ספורים הכריזה אל על כי החלה למכור כרטיסי טיסה לקו הישיר בין תל-אביב לטוקיו, קו שיחל לפעול החל ממרץ 2020. היום מגדיר אוסישקין את קצב מכירת הכרטיסים כמוצלח ושעולה על הציפיות. הקווים החדשים שהחברה בוחנת כולל אתגר מעניין במיוחד - טיסות ישירות למלבורן באוסטרליה. אל על תצא לטיסות ניסוי ברבעון השני של 2020 ותבחן את היתכנות הקו מבחינה תפעולית ומבחינת הפידבק מהנוסעים, לאור העובדה שמדובר בטיסה שאורכה כ-18 שעות לכיוון.
באשר לפתיחת קווים משדה התעופה רמון לאירופה או לחיזוק הקווים בדרום אמריקה שם אל על כיום לא פעילה, אומר אוסישקין כי "יש לנו מספיק קווים לפתוח ב-2020 ולהתרכז בהם. החברה ממשיכה להיות בתנופת הצמיחה שלה. אנשי החברה וההנהלה דוחפים את החברה. אנחנו מודים לנוסעים שמצביעים ברגליים ושמביעים שביעות-רצון מרקיעת שחקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
