"לתשובה אין הרשאה לתכנן את ייבוש הים לפרויקט מגדלי חוף הכרמל"

האם כל הליכי התכנון שבוצעו ב-25 השנים האחרונות סביב פרויקט ייבוש הים מול מגדלי חוף הכרמל בחיפה, נעשו ללא הצדקה? כך טען היום בא כוח המדינה, עו"ד עמית קורן, בעתירה המנהלית שהגישה חברת מגלי חוף הכרמל, שבשליטת יצחק תשובה. קורן טען כי הקרקע התת מימית היא של המדינה וכי החברה קיבלה הרשאה לקדם עליה תכנון עד 1994. מאז, ההרשאה הזו לא חודשה. בא כוח החברה עו"ד אבי פורטן טען לעומת זאת כי ההרשאה בתוקף מכוח פשרה משפטית ישנה, ואילו שופטת בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה בטינה טאובר תהתה כיצד יתכן שכל רשויות המדינה דנו בפרויקט, מבלי לשים לב לעניין.

מדובר באחד מהפרויקטים השנויים ביותר במחלוקת במדינה, שכולל שורה של מגדלי מלונאות על שפת ימה של חיפה, בחוף הכרמל. זאת כתוצאה מתוכנית שאושרה ב-1978, להקים על שטח של 100 דונם שישה מבנים בני 7-24 קומות. עד כה הוקמו שניים מהם, שספגו ביקורת ציבורית קשה ובשנים האחרונות מתנהל מאבק סביב הקמת ארבעת המגדלים הנותרים.

מגדלים אלה, אמורים להבנות על פי התוכנית, מדרום לשני המגדלים שהוקמו ומכיוון שרצועת החוף במקום זה צרה במיוחד, החברה מעוניינת להקים שלושה שוברי גלים ולייבש קטע ים. ואולם, כשהוגשה התוכנית לייבוש הים, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה דחתה אותה, עקב ליקויים שמצאה בה, ובמיוחד בתסקיר ההשפעה על הסביבה שצורף לתוכנית; החברה עררה על ההחלטה בפני ועדת המשנה לעררים שבמועצה הארצית לתכנון ולבנייה וזו החליטה בפברואר השנה לאמץ את גישת הוועדה המחוזית ולא לאשר את התוכנית. זאת, בין היתר, משום שהיא מיושנת ולא עומדת בסטנדרטים הסביבתיים החדשים בתחום איכות הסביבה.

בעקבות זה, עתרה החברה בבקשה לבטל את החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לפסול את תסקיר ההשפעה על הסביבה ולהוציא צו שיורה למוסדות התכנון לדון בתסקיר לגופו.

פורטן טען כי ההחלטה של הוועדה התקבלה תוך שילוב שיקולים זרים, לפיהם תכלית התכנית לייעוד מלונאי אינה ראויה וכי הרשויות העדיפו מלכתחילה שהחברה תנייד את זכויותיה למתחם הצבאי מש"א 7200, שנמצא מזרחית למתחם המגדלים; בא כוח המדינה, עו"ד קורן, ובאת כוחה של עיריית חיפה, עו"ד קרן גולדשמידט טענו מנגד, כי התסקיר נבחן תחילה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה ולאחר מכן על ידי ועדת הערר הארצית בצורה מקצועית - וזו הייתה הסיבה לפסילתו.

עוד מסביר עו"ד פורטן כי כל אנשי המקצוע מסכימים, כי הליכי האירוזיה החופיים שעובר חוף הים באזור הזה יצריכו ייבוש מקטע ים בצורה כזו או אחרת, וכי תכנית ייבוש הים תגדיל את החוף הציבורי, הגיבה עו"ד גולדשמידט, כי "צריך להעמיד דברים על דיוקם. התכנית לא נועדה לטובת הציבור, אלא לרווחיות העותרת".

ואולם הדיון בבית המשפט נמתח לכיוונים שחרגו מהעתירה, כשהצדדים והשופטת מנסים למצוא את נקודת האחיזה שתוביל את הפרשה, שנמשכת כבר 41 שנה, לפשרה. כאמור, עו"ד קורן הטיל פצצה באומרו, כי תכניות ייבוש הים קודמו על סמך הרשאה שנתנה המדינה לחברה, שתוקפה פג ב-1994. "הווה אומר, שלעותרת אין בדל של זכות לתכנן את מקרקעי המדינה, שהם מקרקעין תת ימיים. גם אם כל טענותיה יתקבלו, לא ניתן לחלץ מהתסקיר שום תוכנית ושום טיוטת תוכנית, כי אין לחברה הרשאה לתכנן", אמר קורן. "כל מוסדות התכנון עבדו בפול גז בניוטרל והמערערת משחקת ב'נדמה לי'. אנחנו מצויים במהלך סרק ועקר".

השופטת טאובר שאלה את עו"ד קורן כיצד יתכן שלאורך כל השנים כל מוסדות המדינה ניהלו מול החברה את ההליכים השונים, וקורן ענה "שאלה מצוינת. אני לא יודע. גבירתי צודקת בהעלאת השאלה, אבל גם אם הייתה טעות בעבר, זו לא הצדקה להנציח אותה".

ואילו עו"ד פורטן דחה מכל וכל את הטענה. "יש פה תהליך שהתארך 25 שנים, ואחרי שהשתתפתי במשחקי רבע הגמר וחצי הגמר, נזכר חברי, שאולי לא קניתי כרטיס למשחקים", הוא הגיב לקורן, ואמר, כי המדינה מושתקת מלהעלות טענה כזו, אחרי כל כך הרבה שנים, שבה הנושא לא הועלה. ואולם טען עו"ד פורטן, כי ההרשאה קיימת מכוח פשרה משפטית, שבה ויתרה החברה על חלק מזכויותיה.

הצדדים דנו בפשרה שאוזכרה לאורך השנים האחרונות, והיא ניוד זכויות הבנייה של החברה למתחם מש"א 7200, ואולם אופציה זו ירדה מהפרק, לאחר שבעלת הקרקע, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) הודיעה בצורה חד משמעית, כי אינה מוכנה לתת את הקרקע לחברה. "רשות מקרקעי ישראל לא הייתה בשום שלב צד בתוכנית המדוברת שכל כולה על קרקע פרטית", הגיבה רמ"י לגלובס. "בשעתו התוכנית נדרשה לתת פתרון לבעיית רוחב החוף, לטובת הקמת בתי מלון . אולם לאחר שלא עלה בידי היזמים אישור תוכנית לייבש את הים, כפי שחוייבו על ידי מוסדות התכנון, עלה רעיון שפוגע באינטרס הציבורי והוא העברת שטח שרמ"י מתכננת אותו בימים אלה עבור דיור לכלל אזרחי ישראל, לידי יזמים פרטיים, על מנת שיקימו עליו בתי מלון ומגורים. רמ"י תמשיך לשמור על האינטרס הציבורי ומתנגדת למהלך הזה. ככל ויש רצון לפתור את הבעיה יש לעשות זאת בכלים התכנוניים ולא באמצעות קרקע ששייכת לציבור שהעברתה לידי ידיים פרטיות כמוה כמתן כסף".

על הפרק עלו גם נושאי טבע ואיכות סביבה, אל מול חוק התכנון והבנייה. בעוד עו"ד פורטן מציין, שהפרויקט של החברה מאוזכר בתוכניות המתאר המחוזית והמקומית, מה שמחייב שתכנית מפורטת תיישם אותו, ועו"ד קורן הסביר בדיון, כי קיומן של תוכניות מתאריות הן תנאי הכרחי, אך לא מספיק לתכנון הנקודתי. "שיקולי הסביבה הם אילוץ שגובר על שיקולים אחרים וזו תפיסה שהולכת ומתחדדת. בתחום הרגיש כל כך, של חוף הים, יש צורך בהלימה של התוכנית לשיקולי הסביבה. טובת הציבור היא מניעת פגיעה בסביבה הטבעית, ללא הצדקה מספקת. כל מהלך של ייבוש ים הוא בהכרח פגיעה. חוק שמירת הסביבה החופית נועד לשמור את החוף ללא שינוי מעשה ידי אדם", אמר.

עו"ד פורטן אמר, כי הוא מעריך שהרשויות מתייחסות אל התוכנית בשלילה, וזה יוצר את הסחבת הגדולה ואת פסילת התסקיר, וכי הגישה הזו שבה נתקלת החברה מצד המדינה ומצד עיריית חיפה, לא תותיר בידיה ברירה, אלא להגיש תביעת נזיקין, בגין ההוצאות שנגרמו לה במהלך השנים.

לאחר ארבע שעות דיון השופטת טאובר הודיעה כי תפרסם את החלטתה במועד אחר.

החברה להגנת הטבע, שפנייתה להצטרף לדיון כידיד בית משפט נדחתה מסרה בתגובה, כי "החוף מהווה את אחד מבילויי הפנאי הפופולאריים והנגישים ביותר מבחינה פיזית וכלכלית, עבור הציבור בישראל וככל שקצב גידול האוכלוסייה גדל, כך גדל גם הצורך בחופים שמורים ופתוחים לציבור. ייבוש שטחי ים, במטרה ליצור רצועת חוף מלאכותית, לצורך בנייה, כפי שמבוקש במקרה הזה, עלול להיות בעל השלכות סביבתיות רוחביות שקשה להעריך ולאמוד אותן, ולכן יש לנהוג על פי עיקרון הזהירות המונעת ולהימנע מכך ככל האפשר. החברה להגנת הטבע סבורה כי יש להגן על רצועת חוף הים המועטה שנותרה לציבור הרחב ולמנוע קידום של תכניות ישנות, שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות כיום".