הסכסוך בין האח והאחות מגלה: הסתרת רכוש היא עילה לפתיחת הסכם מחדש

בשנים האחרונות בתי המשפט לענייני משפחה דנים פעמים רבות בטענה שמועלית בהסכם גירושים, או בהסכמים בין בני משפחה, שיש לבטל את ההסכם, שכן נכסי נדל"ן מסוימים ו/או שוויים הנכון הוסתרו על-ידי אחד הצדדים במהלך המשא-ומתן שקדם לחתימת ההסכם.

בפסק דין חדש של בית המשפט העליון נקבעה הלכה מחייבת וחדשנית בעלת השלכות עצומות, המאפשרת למי שהעלימו ממנו מידע על רכוש, ובתוכו נכסים, להגיש תביעה לבית המשפט על אף קיומו של הסכם פשרה שנחתם בין בני הזוג או בין בני המשפחה.

רכוש ונכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים

פסק הדין עסק בסכסוך משפחתי ארוך-שנים בין אח ואחות, שקיבלו בירושה רכוש ונכסים בשווי של עשרות רבות של מיליוני שקלים. האחים פנו להליך גישור עקב סכסוך כספי ביניהם על נכסי העיזבון, ובסיומו חתמו על הסכם פשרה, שבמסגרתו האח העביר לאחות עשרות מיליוני שקלים עבור זכויות שהגיעו לה מהעיזבון. כנגד זאת חתמה האחות על כתב ויתור גורף, לפיו אין ולא תהיינה לה כל תביעות או דרישות בשום עניין רכושי נוסף. 

אחד מהנכסים שצוין בהסכם הוא פרויקט נדל"ני בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליוני שקלים לבנייה בקיבוץ גליל ים. דבר קיומו היה ידוע לאחות, אולם במעמד חתימת ההסכם הצהיר האח בפניה כי הפרויקט בוטל, ולפיכך שוויו אפסי.

שנים מספר לאחר חתימת הסכם הפשרה והחתימה על כתב הוויתור, ולאחר שההסכם מומש, הגישה האחות תביעה נגד האח, בטענה לזכויות בפרויקט הנדל"ן בגליל ים. האחות טענה כי הוטעתה על-ידי האח באופן מכוון, וצירפה כ"ראיית זהב" מכתב שהעביר הקיבוץ לאח חודשים אחדים טרם חתימת הסכם הפשרה, ממנו עולה כי האח העביר לקיבוץ מיליון דולר לצורך קידום הפרויקט, מתוך הבנה שהפרויקט עתיד לקרום עור וגידים. האחות טענה כי אכן הפרויקט מבוצע בפוע,ל וכי האח יפיק ממנו הכנסות אדירות אשר היא זכאית לחלקן.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות האח, שטען כי במועד חתימת ההסכם אכן לא היה עתיד לפרויקט הנד"לני, וכי מכוח כתב הוויתור הגורף האחות מושתקת מהעלאת כל טענה בעניין זה; והתביעה נדחתה.

האחות ערערה לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה וקבע כי על בית המשפט המחוזי לדון בתביעת האחות לגופה ולאפשר לה לנסות ולהוכיח את טענותיה, וכי עצם החתימה על כתב הוויתור הגורף והסדר הפשרה הסופי אינו סוף פסוק.

על-מנת להימנע מהעלמת מידע על נכסים ולהגן על עצמנו מפני הטעיה, חשוב להיזהר מלחתום על כתבי ויתור גורפים או על סעיפים גורפים של היעדר תביעות כחלק מהסדרי פשרה. יש לעמוד על כך שייכלל סעיף מפורש שבו ייקבע כי במקרה שבו יתגלה קיומו של פריט רכושי נוסף, ביניהם נכסי נדל"ן, שעצם קיומו ו/או שוויו המהותי הוסתר במהלך המשא-ומתן שקדם לחתימת הסדר הפשרה, יהא הצד השני להסכם זכאי למחצית הפריט או למחצית שוויו.

לדרוש שהצד השני יחתום על תצהיר

נוסף לכך, חשוב להבטיח ניהול נכון של המשא-ומתן טרם כריתת הסכם הפשרה. לצורך כך יש לזכור כי קיימת לפי החוק זכות מוגברת לגילוי מידע בין בני זוג בפרט ובני משפחה ככלל, ולכן יש לדרוש שהצד השני יחתום על תצהיר גילוי של כל פריטי הרכוש שקיימים לו או בשליטתו, מגובה באסמכתאות, אשר יצורף כנספח להסכם הפשרה.

כמו כן, במקרים מסוימים כדאי להפעיל חקירה פרטית כלכלית לגבי פריטי הרכוש שקיימים לצד האחר באמצעות חוקר פרטי (ישים בפועל לרכוש שקיים בארץ ולא בחו"ל), וכן לנסות ולאתר מסמכים, הן פיזיים והן קבצים שמצויים במחשב ובמחשב הנייד, לרבות בתיבות הדואר האלקטרוני, שמצויים בבית (ישים יותר כאשר מדובר בבני זוג, וכאשר אין קוד אבטחה - ופחות כאשר מדובר בקרובי משפחה אחרים). 

בע"א 7379/18 הדר יצחקי נגד רון יצחקי ואח'

הכותבים מתמחים בדיני משפחה