דוח חדש על תעשיית הסטארט-אפים: התחום הלוהט והנתון שמעורר דאגה

הפריחה של תעשיית הסטארט-אפים בארץ ובעולם היא אחד הסיפורים המשמעותיים של העשור האחרון. זה נובע מהחדירה של הסמארטפונים ומשינויים טכנולוגיים כמו התפתחות שוק הענן ויכולות מחשוב גבוהות יותר. לפי דוח חדש של חברת המחקר IVC ופירמת עוה"ד ZAG-S&W (זיסמן, אהרוני, גייר ושות'), חברות הייטק ישראליות גייסו בעשור החולף 39 מיליארד דולר ב-4,169 עסקאות. רוב הכסף מגיע ממשקיעים זרים, כך שההשלכות על הכלכלה הישראלית הן משמעותיות.

אם רוצים להבין את ההתפתחות, ניתן לראות את היקף הגיוסים בשנת 2010, שעמדו על 2.1 מיליארד דולר בלבד. זאת, לעומת היקף הגיוסים בשנה החולפת, שעמדו על 8.3 מיליארד דולר. כלומר, ב-2019 גייסו חברות ישראליות כחמישית מהסכום שגויס בכל העשור האחרון. מספר העסקאות עלה מ-319 ב-2010 ל-522 ב-2019. צריך לשים לב שהגידול במספר העסקאות היה מתון משמעותית, כלומר הגידול היה בעיקר בגודל גיוסי ההון.

הטרנד הזה ניכר גם בשנה החולפת - היקף הגיוסים גדל ב-30% בהשוואה לשנה שלפני כן, אבל מספר העסקאות ירד מעט. הדבר נובע מכך שחברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר והן מגייסות בשוק הפרטי סכומים גבוהים יותר. גם חברות בשלבים מוקדמים צריכות יותר כסף כדי להתפתח בגלל גידול בעלויות כוח-אדם (ולמרות החיסכון הנובע משירותי הענן). סיבה נוספת היא שמשקיעים מעדיפים להשקיע בחברות בשלות בגלל החשש מפני משבר כלכלי ובגלל רמות השווי הגבוהות בשוק הפרטי.

כך למשל, בשנת 2019, סבבי גיוס של מעל 100 מיליון דולר ריכזו 2.9 מיליארד דולר לעומת 1.9 מיליארד דולר בשנת 2018. למעשה, כמחצית מהכסף שגויסה בשנה שעברה הגיע מ-41 עסקאות בלבד.

הקרנות הישראליות משקיעות הרבה פחות

אם מסתכלים רק על עסקאות שבהן מעורבות קרנות הון סיכון, חברות גייסו ב-2019 סכום של 6.4 מיליארד דולר, לעומת 1.1 מיליארד דולר בשנת 2010. בשנה החולפת השתתפו קרנות הון סיכון ב-60% מהעסקאות. מתוך זה, 1.1 מיליארד דולר בלבד הושקעו על ידי קרנות הון סיכון ישראליות, עלייה של 35% בתוך שנה.

עו"ד שמוליק זיסמן, שעומד בראש תחום ההייטק ב-ZAG-S&W, ציין כי "מאפיין מעניין בצמיחה הוא הגידול השנתי של עשרות אחוזים בגיוס הון במגוון רחב של תחומים, מתוכנה ואינטרנט דרך מדעי החיים או מוליכים למחצה" עוד הוא ציין כי "התופעה של הון סיכון עם פחות סיכון שהצבענו עליה, הפכה לרוע המזל, מסימן אזהרה למגמה מדאיגה של ממש. בשנה האחרונה, ירד גם מספר החברות בשלבים המוקדמים ממספר החברות הכולל, וגם סך ההון שהושקע בחברות פחת".

בדוח מופיע נתון מעניין ובולט שמראה את העובדה שקרנות לוקחות פחות סיכון. החוקרים ביצעו השוואה בין עסקאות ראשוניות של אותו משקיע להשקעות המשך. כך למשל, אם קרן נכנסה לראשונה להשקעה בחברה בסבב B, זאת נחשבת השקעה ראשונית בעבורה, והשקעת המשך בעבור המשקיעים הקיימים (שהשתתפו גם הם באותו סבב). בשנת 2019 נרשמת לראשונה עליונות לטובת השקעות המשך - 1,134 עסקאות לעומת 1,075 השקעות ראשוניות. ב-2018 המספרים היו דומים ובשנים שלפני כן היו יותר השקעות ראשוניות.

עסקאות גדולות בתחום הסייבר

אחת המגמות המדאיגות בתעשיית הייטק הישראלית היא ירידה במספר הסטארט-אפים שקמים. מספר גיוסי סיד (שלב מוקדם) עמד ב-2019 על 107, לעומת 129 בשנה שלפני כן ו-135 ב-2015. יש בכך גם יתרון מכיוון שהסטארט-אפים שקמים אמורים להיות יותר איכותיים, אבל בתעשייה מביעים חשש מכיוון שאם פחות סטארט-אפים קמים, אז גם לקו הסיום יגיעו פחות סטארט-אפים. היקף הגיוסים לחברות בשלבים מוקדמים ירד ב-15% בשנה האחרונה ל-1.2 מיליארד דולר. גיא הולצמן, מנכ"ל IVC, ציין כי להערכת חברת המחקר, המגמות הקיימות - ירידה במספר החברות החדשות ושל גידול בסכומים המגויסים - תימשך גם בשנה הנוכחית.

הדוח כולל גם חלוקה לסקטורים ומעלה סוגיות מעניינות. כך למשל, שוק הסייבר ממשיך לפרוח וב-2019 היקף הגיוסים בו עמד על 1.9 מיליארד דולר, לעומת 1 מיליארד דולר בלבד בשנה שלפני כן. הגידול נובע מכך שהיו 12 עסקאות סייבר גדולות, מעל ל-50 מיליון דולר, שהיקפן הכולל הגיע ל-1.2 מיליארד דולר. גם בתחום הפינטק, שם נרשמה ירידה במספר העסקאות, מ-64 ל-54, היקף הגיוסים הוכפל ל-1.7 מיליארד דולר.