גוליבר פיננסי בארץ הענקים: מי הגורמים שגדולים יותר מהבנקים?

בסצנה מפורסמת ממסעות גוליבר, שוכב הגיבור הענק כבול כשעשרות ננסים קושרים אותו לקרקע. רק כאשר חולף הפחד מהענק ונוצר אמון בינו לבין מלך הגמדים, הוא משוחרר ונרתם לעזרת המדינה. בעולם הפיננסים לעומת זאת, גוליבר הענק - אותו מגלמים הבנקים - נותר עדיין קשור.

בשנים שאחרי משבר 2007, בנקים בעולם נהנים מריכוזיות גבוהה יחסית ומתחרות מועטה. מהפכת הפינטק עזרה להם להשיל את הדימוי הכבד והמיושן, ורובם עברו בהצלחה לעולם הדיגיטציה.

השלב השני של מהפכת הפינטק, שלב יצירת שיתופי-הפעולה, מוצא את הבנקים הבולטים בעולם בפעילות אינטנסיבית של גישוש וניסיון לבנות תצורות עסקיות חדשות. התחזיות על עזיבה המונית של קהל הלקוחות אל מאות חברות הפינטק לא מתממשות בינתיים, ותחושת הבהילות מהעולם הדיגיטלי קצת דועכת.

אלא שמעבר לפינה כבר ניצב האיום האמיתי על הבנקים: כניסתן של ענקיות האינטרנט - גוגל, פייסבוק, אמזון ודומותיהן - לתחום הפיננסי תטרוף את הקלפים עבור הבנקים, ועלולה לפגוע ביציבות השוק כולו.

כמו גוליבר הענק והכבול, כך הבנקים הבולטים - גדולים ויציבים (בינתיים) וכבולים (לפחות חלקית) לרצפה. עקב תפקידם הייחודי במשק מודרני, הבנקים נתונים לפיקוח הדוק. פיקוח כזה אינו מגביל את חברות הפינטק הקטנות, ונכון לעכשיו, גם לא את ענקיות הפינטק; גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל.

למי יש יותר מידע?

מי שקרא את מסעות גוליבר של ג'ונתן סוויפט, יודע שהתחנה הבאה של הגיבור הייתה בארץ הענקים. גם הבנקים עומדים לפגוש לראשונה שחקנים חזקים בהרבה מהם.

כמו לבנקים, גם לענקיות האינטרנט נגישות למידע על הלקוחות. אך המידע שלהן מגוון ועמוק יותר. ענקיות האינטרנט מאומנות יותר מן הבנקים לעבוד עם כלי בינה מלאכותית ובכריית מידע, כדי להפיק תובנות עסקיות. לענקיות האינטרנט השפעה על אוכלוסיות גדולות יותר והן בעלות אפשרויות השקעה ופיתוח בסדרי גודל חריגים.

ענקיות האינטרנט תוכלנה לייצר שירותי בנקאות מתמחים ולהציע אותם באופן ישיר ללקוחותיהן, ובכך להתחרות באופן ישיר בבנקים. כך למשל, תוכל גוגל להציע באופן מיידי הלוואה נוחה ללקוח המחפש מכונית לקנייה במנוע החיפוש שלה. הצלבת המידע העומד לרשות גוגל וההיכרות מגובת הנתונים עם המחפש, תאפשר לה להציע את הצעה הטובה ביותר באופן מיידי ובלחיצת כפתור. אפשרות נוספת העומדת לרשות ענקיות האינטרנט, היא לייצר פלטפורמה ענקית של שוק פיננסי ולאפשר לאלפי חברות פינטק קטנות להציע את שירותיהן.

שת"פ מעמדת חולשה?

בשני התסריטים האלה התחרות מתעצמת לטובת הציבור והמחירים יורדים. אלא שבשני המקרים הבנקים נחלשים מדי. ענקיות האינטרנט ישתלטו, ככל הנראה, על כל שיווק ההלוואות לציבור והן תהפוכנה ליוזמות ההלוואה. ואילו הבנקים ייאלצו, כדי לשרוד, לשתף פעולה עם ענקיות האינטרנט ויהפכו לספק זול של הלוואות לענקיות שנמצאות בחזית מול הלקוחות.

החלשתם של הבנקים מבשרת אומנם בשלב הראשון על הוזלת מחירים, אך עלולות להיות לה השלכות רבות על יציבות השוק ובסופו של דבר גם על רמת מחירי השירותים הפיננסיים.

כיוזמות הלוואות מול הלקוחות, לענקיות האינטרנט יהיה אינטרס ברור להגדיל את נפח ההלוואות, גם במחיר ירידה באיכותן, דבר שעלול לפגוע ביציבות הבנקים שיספקו את ההלוואות. החלשות בנקים, מצידה, תעצים עוד את עוצמתן של ענקיות האינטרנט, ותביא ליצירת מונופול שיפגע בתחרות וברמת המחירים.

בעבר הקרוב אפשרו הבנקים פעילות כלכלית חופשית בשוק הכספים, אך היוו עוגן שקשר את הפעילות הזו לרשויות באמצעות רגולציה. הבנקים שימשו גשר מפקח של המדינה אל השוק החופשי ואפשרו לשוק לשגשג מחד, ולהיות מפוקח, מאידך. במצב החדש יאבד הרגולטור בן ברית מוכח ויציב. המדינה תתייצב לבדה מול עולם של כוחות פיננסיים בינלאומיים אדירים, שעוצמתם הולכת וגוברת.

הפתרון צריך לשלב אסטרטגיה בנקאית ורגולציה חדשה. ברמה הבנקאית, על הבנקים להפוך את עצמם לבסיסה של המערכת החדשה של הבנקאות הפתוחה, באמצעות יצירת שיתופי-פעולה עם ארגונים שונים, עם המדינה ועם נציגי לקוחות. עליהם לייצר פלטפורמות המוניות לשיתופי-פעולה עם מאות חברות פינטק, ולשמור על בסיס הלקוחות הענק שלהם. יצירת רשת ענק כזו הבנויה על פלטפורמות הבנקים, שנהנים מאמון הלקוחות ומאמון הרגולטור, תהווה משקל נגד לעוצמתן של ענקיות האינטרנט.

ברמת המדינה, על הרגולטור לתמוך במגמה הזו של חיזוק הבנקים כתשתית השוק, תוך עידודם לפעול בשיתוף-פעולה עם גופים אחרים. רשת פיננסית זו שבסיסה בנקאי צריכה להיות שותף אקטיבי של הרגולטור, ולא רק מוסד מפוקח. הרגולטור ישיג נגיעה בעולם הפינטק דרך התשתית הבנקאית המפוקחת, יאפשר גיוון וחדשנות ויציב חומה שוות תחרות לענקיות האינטרנט. גוליבר המחוזק יוכל לענקים, ולא יסכן את הגמדים. 

הכותב הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית