דעה: "עומדים מן הצד" - התנהגות "הצד השלישי" בתקופת השואה

תפקידם של מבצעים, קורבנות ו"עומדים מן הצד" הוא נושא מרכזי בדיונים על המורשת האתית של השואה. ההיסטוריוגרפיה של חקר השואה מלמדת כי בבחינת הפעולות, התגובות והמניעים של משתתפים, הושם דגש רב יותר על המבצעים והקורבנות, ואילו בחינת תפקידם של "עומדים מן הצד" - ואפילו הגדרת המונח עצמו - הוזנחה יחסית. בין שלוש הקטגוריות המשמשות לנתח את תפקידם של משתתפים בשואה, "העומד מן הצד" הוא הרחב והנוקשה ביותר.

נראה שקל יחסית להגדיר מי שייך לקטגוריה של מבצע וקורבן ואילו ניתוח המחשבות והפעולות של בני דור אחרים היא משימה מאתגרת להיסטוריוגרפיה הבינלאומית. המונח "עומדים מן הצד" שימש בעשורים הראשונים לחקר השואה שם נרדף לאדישות למצוקתם של אחרים, כתיאור לתופעה כללית לפסיביות לפשעי הנאצים, הכוללת אי נקיטת עמדה/או סיוע לקורבנותיו, וזאת בדגש על שני היבטים: הראשון, "עומדים מן הצד" חיצוניים הנעים באופן נרחב מממשלות בעלות הברית וממדינות ניטרליות למוסדות דתיים וארגונים בן לאומים. השני, "עומדים מן הצד" בתוך חברות הקרובות ולעתים קרובות פיזית להתרחשות האירועים. סקירה קצרה של האופן בו נבדקה תופעת "העומדים מן הצד" בחקר השואה ממחישה את הקושי בניתוח התנהגותה של האוכלוסייה הכללית, שאינה מבצעת/לא קורבן. אוכלוסייה זו המכונה כקטגוריה כללית - "הצד השלישי", הינה הגדולה ביותר, הנחקרת פחות, ולפיכך לפחות מובנת מאליה.

בשנים האחרונות נראה כי קטגורית "הצד השלישי" עומדת בפני בחינה מחודשת. מספר גדל והולך של חוקרים טוענים שהמונח "עומדים מן הצד" הופך למיושן בכל הקשור לקונוטציות של פסיביות וחוסר מעש. השימוש במונח זה כקטגוריה כללית מביאה בשני העשורים האחרונים לחקירה מעמיקה ומדויקת יותר של מכלול ההתנהגויות, הן של מוסדות מדיניים וחוץ מדיניים, והן של אוכלוסיות אזרחיות שהתקיימו בסמוך להתרחשות האירועים. המחקרים האחרונים הבוחנים את התנהגותם של משתתפים בתוך שטחי הכיבוש הנאצים באירופה, מקדישים תשומת לב רבה יותר למורכבות המהותית של הספקטרום בו מצוויה האוכלוסייה הכללית, כזה המאפשר מרחב תמרון רחב ודינמי של משתתפים במצב של "עומדים מן הצד".

התאוריות המחקריות המתגבשות לאחרונה קובעות כי אין להתייחס לקבוצות השותפות באירוע ג'נוסייד כאל ישויות נפרדות וסטטיות, אלא כמכסות ספקטרום רחב ודינמי של רמות מעורבות. מעבר לחלוקה לקבוצות או לתת קבוצות, מתקיימת תופעה של מעבר וזרימה בין שלושת הקטגוריות, כמו גם זליגה בתוך קבוצות המשנה - בפועל אנשים ישנו ללא הרף את עמדותיהם בהתאם למגוון של משתנים זמניים ואזוריים.

התפנית המחקרית, הנוטשת את ההבחנה של שלוש קטגוריות נפרדות, מומחשת בשני העשורים האחרונים בניתוחי מאקרו ומיקרו כאחד. בראשית שנות ה-2000 פורסם מחקרו פורץ הדרך של הסוציולוג יאן טומש גרוס -"שכנים" ניתוח המקרה תיאר את התרחשותו של פוגרום אחד בפולין של 1941 בכפר ידוובנה, במהלכו נשרפו יהודי המקום בידי שכניהם הפולנים. ההמחשות האמפיריות העולות ממחקרו של גרוס בנוגע לנזילות מעמדת הצופה לעמדת הרוצח עוררו סערה בפולין ומחוצה לה. ממצאיו שימשו כר פורה לניתוחי מקרה נוספים בייחס לתופעה. חוקר השואה הפולני גרבובסקי יצא לדון בתופעה כוללת ומקיפה ולא באירוע נקודתי. מחקרו - "ציד היהודים - בגידה ורצח בפולין בימי הכיבוש הגרמני", (Grabowski, 2013) מלמד כיצד המשטרה הפולנית הכחולה הפכה בתקופת השואה לכלי יעיל ואכזרי לצייד וחיסול יהודים, כמו גם כיצד חלקים רבים בחברה הפולנית עברו מעמדת הצופה הפסיבי לעמדת המלשין ומשתף הפעולה, במטרה להפיק רווח מרכוש היהודים.

גרבובסקי קובע כי יותר מ־200 אלף יהודים נרצחו בידי פולנים במהלך השואה, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף - ובעיקר על ידי הלשנה והסגרה. ברטוב בחן את התנהגות האוכלוסייה המקומית במחוז בבוצ’ץ’ שבפולין - "אנטומיה של רצח עם". ממצאיו מרחיבים את התיקוף המחקרי של גרבובסקי וגרוס בנוגע למעבר של חלקים מהאוכלוסייה המקומית מעמדת הצופה לעמדת משתף הפעולה עם קבוצת המבצעים כמו גם ספרו האחרון של אפרים זורוף, "מסע עם האויב" משנת 2018, המתאר את השתתפותם של ליטאים בפשעי השואה, חושף את התפקיד החשוב שמילאו מנהיגים פוליטיים והממסד הליטאי בביצוע הפתרון הסופי ואת השתתפותם הישירה של הבטליונים הליטאים ברצח. 

הממצאים המתגבשים ממקרי הבוחן שנבדקו בעיקר בשני העשורים האחרונים ובמיקוד על הזירה הפולנית, מלמדים כי בפועל לא התקיימה תופעה נרחבת של "עמידה מהצד" בתקופת השואה, במובן התנהגותי הפסיבי, כפי שקבעו המחקרים המוקדמים. התפנית המחקרית בייחס לתופעת "העומדים מן הצד" מעלה שאלות תיאורטיות ומעשיות חשובות הנוגעות לתפקידם של "צדדים שלישיים" במהלך התרחשותו של רצח עם, בעיקר בכל הנוגע למידת השפעתם על מנגנון השמדה, דבר המחייב את המשך תנופת המחקר של תופעה זו והרחבתה לזירות נוספות. 

הכותב מלמד היסטוריה במכללת לוינסקי לחינוך וחוקר את שיתוף-הפעולה של האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה עם הכובש הנאצי במסגרת האוניברסיטה הפתוחה