בין הברקזיט לסין: התפרצות וירוס הקורונה היא עוד מכה לגלובליזציה

"אני לא חושב שאני מגזים כשאני אומר שהיום, יותר מכל יום אחר, מסמל את סוף העולם כמו שהכרנו אותו", כתב פליקס סלמון ביום שבת לפנות בוקר. זה היה רגע אחרי הברקזיט, שאכן הגיע בסופו של דבר: בריטניה עזבה את האיחוד האירופי.

עבור סלמון, פרשן פיננסי מוערך היושב בארה"ב, ההחלטה של ארץ הולדתו להתנתק מהאיחוד השתלבה בשורת אירועים נוספים המסמלים אותה מגמה: ההחלטה לסגור את גבולות ארה"ב בפני זרים שביקרו בסין בשבועיים האחרונים בצל התפרצות וירוס הקורונה; כמו גם הרחבת מגבלות הויזה לארה"ב לאזרחי ניגריה ומדינות נוספות, ואפילו הפילוג שאחז בסנאט האמריקאי על רקע משפט ההדחה של הנשיא טראמפ. "הסגירות מנצחת והפתיחות מפסידה", כתב סלמון, והסביר שחופש התנועה בעולם נמצא בנסיגה.

יכול להיות שהוא מגזים: החיים בבריטניה יימשכו, וחופש התנועה של אזרחיה לא נמצא בסכנה מהותית. אם כבר, התוכנית של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון היא להפוך את בריטניה לעוד יותר פתוחה לעולם. ובכל זאת, אין ספק שזו לא שעתה הגדולה של הגלובליזציה. אם הברקזיט הוא ביטוי להלך רוח של אזרחי בריטניה שרצו "לקחת את גורלם בידיהם", ולא להשאיר אותו בידי הביורוקרטים מבריסל, הרי שהתפרצות וירוס הקורונה ממחישה, שוב, את הפגיעות הכרוכה בתנועה חופשית של אנשים וסחורות.

 חגיגות הברקזיט בלונדון/ צילום:AP Andrew Milligan

חשוב להדגיש: עוד מוקדם להעריך מה תהיה השפעת הווירוס. לא ברור עד כמה הוא עוד יתפשט, האם ומתי סין תצליח לבלום אותו, והאם הוא יתרחב באופן משמעותי גם מחוץ לגבולותיה. מה שכן ברור הוא - שכבר עכשיו יש השלכות. סגר הוטל על עשרות מיליוני אנשים בסין, עוד ועוד חברות מפסיקות לטוס אליה, וחברות בינלאומיות מצמצמות את הפעילות בה, כולל חברות מערביות עם פעילות ענפה ברפובליקה העממית, כמו אפל, סטארבקס ומקדונלדס.

כל זה ישפיע לרעה על הכלכלה הסינית, אבל קשה להעריך עד כמה. כפי שניסח זאת באופן לא מחייב יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול במסיבת עיתונאים ביום רביעי: "יהיו בבירור השלכות על התוצר הסיני, לפחות בטווח הקרוב, ואני משער שגם עבור השכנות הקרובות של סין, ופשוט נצטרך לראות מה תהיה ההשפעה העולמית". במילים אחרות, המצב לא ודאי.

האטה בסין שתתגלגל להאטה עולמית?

בשלב הזה, רוב האנליסטים מדברים על האטה מסוימת בקצב הצמיחה של הכלכלה הסינית, ואולי גם האטה, פחותה יותר, בשיעור הצמיחה העולמי. בכל מקרה, אי ודאות היא לא דבר טוב לעסקים.

אבל ברמה בסיסית יותר, השיבוש בתנועת האנשים והסחורות שנגרם על ידי התפרצות הווירוס מהווה תזכורת לשבריריות של שרשאות האספקה העולמיות, ולתלות של חברות רב-לאומיות באירועים שמעבר לים. הוא מציב אתגר לסחר העולמי, ואפילו לרוח הגלובליזציה עצמה. כפי שניסח זאת הכלכלן מקס וולף מסוכנות הייעוץ Multivariate בראיון לרויטרס: "כוחות הגלובליזציה נמצאים תחת מתקפה. אם זה יתדרדר לקרב לאומני, במסגרתו יכנו אזרחים של מדינות אחרות ‘מסוכנים' וינסו להגביל אותם, זו תהיה עוד מכה לגלובליזציה שמוחלשת ממילא. זה תירוץ לעצור תנועה של מוצרים ושל אנשים".

כשווירוסים הופכים לשיקול עסקי

כל אלה לא דיבורים בעלמא. יש מי אומר את זה בגלוי, בלי שמץ סולידריות. כך למשל ניסח זאת שר המסחר של ארה"ב, וילבור רוס, בראיון ל"פוקס ניוז" בסוף השבוע: "העובדה היא שזה (התפרצות הווירוס) עוד משהו שעסקים צריכים לשקול כשהם בוחנים את רשתות האספקה שלהם. אני חושב שזה יעזור להאיץ את החזרה של מקומות העבודה לצפון אמריקה, חלקם לארה"ב, וכנראה שחלק גם למקסיקו".

 צעירות עם מסכות בהונג קונג / צילום: AP Achmad-Ibrahim

בהמשך פירסם המשרד שהוא עומד בראשו הצהרה, לפיה "חשוב לשקול את ההשלכות של עשיית עסקים עם מדינה שיש לה היסטוריה ארוכה של הסתרת סיכונים אמיתיים לעמה שלה ולשאר העולם".

האמירה של רוס, שאמנם ביקש להדגיש שליבם של האמריקאים יוצא אל קורבנות המחלה, לוקה בחוסר רגישות משווע. והיא גם זכתה לשלל גינויים. אבל היא משתלבת היטב באג'נדה שאותה דוחף ממשל טראמפ מזה זמן: החלשת הקשר הכלכלי ההדוק בין ארה"ב לסין, וקידום האינטרסים הצרים של ארה"ב באופן הרבה יותר אגרסיבי. ובמובן הזה, בחזון של רוס, העולם שאחרי ההתפרצות הנוכחית לא יהיה כמו העולם שלפניה. עבור מי שרואה בגלובליזציה חיסרון, כמוהו, יש כאן הזדמנות לשינוי.