דעה: נשים דירקטוריות? לא בבית ספרנו

בתאריך 31.1.20 התפרסמה כתבה ב"גלובס", המעלה את הסוגיה הכואבת שכיום, בעידן 2020, רק 4 נשים מכהנות כדירקטוריות מתוך 140 דירקטורים ב-22 ''חדי קרן''. באחוזים זה נשמע מחריד יותר - 2.8%. בל נתעלם מהעובדה שברוב המוחלט של "חדי הקרן" יש אפס נשים. אפס עגול.

מספר הנשים המעוניינות ומתאימות להיות דירקטוריות הינו גדול. מדי שנה, עשרות נשים משקיעות אלפי שקלים בקורס דירקטוריות. החברות מרוויחות סכומי כסף נכבדים, אולם במבחן המציאות, הרעיון היפה שאותן נשים יתקבלו לדירקטוריון הינו בגדר אשליה כוזבת וכואבת.

בעבר, כשגב' ענת גואטה היתה המנכ"לית של Entropy, פעלנו יחד נמרצות לשם הגדלת מספר הדירקטוריות. לאחר עזיבתה, נשארה התחושה המרה שאין למעשה ארגון אחד עם סמכות ציבורית ששם לו למטרה להגדיל את מספר הדירקטוריות. איך ייתכן? הרי אנו מהוות מחצית מהאוכלוסייה ומחצית ממספר המסיימים תארים שלישיים, שניים וראשונים באקדמיה.

כמייסדת וכנשיאה של סופרסונס (Supersonas), ערכתי סקר בקרב הקהילה המונה 12 אלף נשים בכירות, הנחשבות למומחיות ולבעלות ידע וניסיון מקצועי. להלן התשובות שהתקבלו לשאלה מדוע מספר הדירקטוריות כה נמוך.

- הרכב ועדות האיתור. כאשר חברי ועדת האיתור הם גברים, אחוז הנשים המגישות מועמדות הינו קטן.

- ציפייה שחבר הדירקטוריון יביא עמו רשת קשרים ענפה ויכולת לייצר נטוורקינג עסקי, נושא שנשים נתפסות בו לצערנו בנחיתות משמעותית.

- החשש מהסיכוי שנשים תגשנה תלונות על הטרדות. לאור המודעות שיש לנושא, חלק מהגברים חוששים לגייס נשים כעובדות ומנהלות.

- המיתוס שנשים צריכות להשקיע זמן רב בחיי המשפחה ולכן תאלצנה להעדר מדיונים, ישיבות ונסיעות עבודה.

- השוני מתחיל בגילאי הילדות והנעורים. רוב החוגים והלימודים לנערות מזוהים עם המגדר הנשי.

- בהיי-טק, הדירקטורים הם נציגי המשקיעים. מכיוון שאין שותפות/משקיעות סיד, אין כלל ייצוג לדירקטוריות.

- המחשבה שנשים פחות אסרטיביות ותעדפנה להימנע ממצבי עימות, מתייגת אותן כפחות מתאימות לדירקטוריון.

- נשים נתפסות כרציניות, יסודיות, ענייניות וכפחות משתלבות ב'פוליטיקה הארגונית'. ישנו חשש שלא ניתן להעביר איתן החלטות ה'נוחות' לחברים בהנהלה.

- נשים נתפסות כ''חקרניות'', מעמיקות, שואלות שאלות, דבר הנתפס כגורם להארכת הדיונים ולחוסר יעילות.

- מינויים של אנשי שלומם של חברי ועדת האיתור, ולאו דווקא של הגורם המקצועי ביותר.

- אין היום חובה לייצוג שוויוני בכנסת ובממשלה. בהתאם לכך לא יהיה לעולם ייצוג שוויוני בהנהלות ודירקטוריונים.

- בחברות ציבוריות ישנה חובה לדירקטורית אחת בלבד. חובה של 50% הייתה משנה את פני הדברים.

- כאשר מדובר בהתנדבות, מספר הנשים בדירקטוריון גדול, אולם כשמדובר בתפקיד בשכר, הייצוג של הנשים יורד.

עוד בשנת 1993 מונתה ועדה "להגברת שילובן של נשים" בראשות פרופסור רות בן-ישראל ז"ל, אשר נפטרה בשבת ה-1.2.20. אחת מההמלצות הייתה: ''ימנו השרים, ככל שניתן... דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה''. עתירות של שדולת הנשים התריעו שהמינויים ''אינם מעידים על שמץ של איכות כישוריו וטיב סגולותיו של המתמנה לדירקטוריונים".

חלפו מאז 27 שנים. גם היום אין ייצוג שוויוני והולם בכנסת ובממשלה. החובה הקיימת על החברות הציבוריות היא מינוי של דירקטורית אחת, ובחברות המייצגות קידמה וחדשנות - מספר הנשים לרוב עומד על אפס.

זו עובדה, נשים הן מיעוט בזירת קבלת ההחלטות בישראל ובעולם. עבודה רבה עוד לפנינו בכל הקשור לתפיסות, סטיגמות ותדמיות. נשים הן כח עבודה מצוין ומקצועי והן יודעות להניע ולפתור מהלכים מורכבים עד בלתי אפשריים. הנהלות שעוד לא השכילו להפנים זאת - שכרם בהפסדם. 

הכותבת היא יזמת עסקית חברתית, נשיאת סופרסונס ופמיניסטית פרקטית. הטור נכתב בשיתוף קהילת הסופרסונות