המלחמה של רשות המסים בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות עולה מדרגה. ל"גלובס" נודע כי במסגרת תוכנית שמכינה רשות המסים לשר האוצר הבא, יידרש כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה.
המטרה של רשות המסים היא להיות נוכחת בהעברות כספים בין עסקים ולמנוע חשבוניות פיקטיביות. הדרישות החדשות יחולו על כלל העסקים במדינה. על-פי הערכות, 15% מהחשבוניות במשק הן על סך של 5,000 שקל ומעלה. מדובר למעשה באימוץ "המודל הצ'יליאני" למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שכולל קשר ישיר בין רשות המסים לעסקים בזמן אמת, בכל עסקה ועסקה.
הרעיון לאמץ את המודל הצ'יליאני עלה כבר בתקופתו של משה אשר כמנהל רשות המסים לפני כארבע שנים, אך הוא נשכח מהתודעה לתקופה ארוכה לאחר שלא זכה לתמיכה רחבה. לאחרונה החליט מנהל רשות המסים ערן יעקב, לנער את האבק מהרעיון ולהפוך אותו לממשי. לפני כשנה הקים יעקב צוות למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שהוגדרו על-ידו ועל-ידי רשות המסים כ"מכת מדינה" הגורעת מאות מיליוני שקלים בשנה מקופת האוצר.
את הצוות, שמכונה "הוועדה האמונה על מודל הקצאת החשבוניות ברשות המסים", מובילה מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים. ההצעה הראשונה שעלתה על השולחן הייתה כי כל חברה שתבצע עסקה בסכום של יותר מ-50 אלף שקל, תצטרך לפנות למשרדי מע"מ ברשות המסים ולבקש אישור להנפיק את החשבונית. על-פי ההצעה, רשות המסים תבחן כל חשבונית שתשוגר אליה באמצעות רשימת סימנים מחשידים סודית והצלבת נתונים מול מאגרים ממוחשבים שונים - ותאשר או תדחה אותה. בגין חשבונית שתידחה לא ניתן יהיה לקזז מע"מ.
חודשים חלפו, ובינתיים העלו חברי הוועדה רעיון מהפכני יותר: הורדת רף העסקאות הנדרשות בדיווח ל-5,000 שקל, במקום 50 אלף שקל. המודל צפוי לחול על כלל המשק הישראלי, במטרה להילחם בחשבוניות הפיקטיביות.
מי יממן את העלויות הנוספות
ל"גלובס" נודע, כי לאחרונה אף פנתה רשות המסים ליצרני תוכנות לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת, ב"הודעה מוקדמת", המבהירה כי עליהם להיערך למהלך המתגבש. בפנייה, שכותרתה "היערכות לשינויים בתוכנות הנהלת חשבונות בעקבות המשך פיתוח הדיווח המפורט ויישום סעיף 47(א) לחוק מע"מ", מבהירה הרשות לבעלי התוכנות, כי במידה שירצו להמשיך לתת שירותים לעסקים, הם יידרשו לעמוד מבחינה טכנולוגית וליישר קו עם ההנחיה החדשה של רשות המסים.
במכתב ליצרני התוכנות מציינת רשות המסים, כי "על-פי המתוכנן, עד שנת המס 2020 תחול חובה ליישם את השינויים הנוגעים להפקת חשבוניות מס כאמור, בהתאם להוראות שתוציא רשות המסים בעניין".
פנייה נוספת נעשתה לאנשי מערך הסייבר הלאומי, כדי שיביעו את עמדתם על המהלך, ההיתכנות שלו והסיכונים האפשריים.
הפנייה של רשות המסים לבעלי תוכנות ניהול החשבונות היא בעלת משמעות מרחיקת לכת. למשל, האם עלויות השדרוג של המערכות יגולגלו הלאה, ואם כן על מי. שאלה נוספת שעולה היא, מה יקרה כאשר המייצגים של העסקים, מנהלי החשבונות ויועצי המס, יצטרכו לדווח לרשות המסים על כל חשבונית בהיקף כזה. כבר עכשיו ברור, כי מהלך כזה יגרור שעות עבודה נוספות לרואי החשבון, שאליהן יצטרפו באופן טבעי דרישות לשכר-טרחה גבוה יותר מצד המייצגים.
וכך, בעוד שהממשלה האחרונה דיברה פעם אחר פעם על הורדת הרגולציה וביורוקרטיה לעסקים, מגבשת רשות המסים רעיון הפוך שכל-כולו העמסה רגולטורית על עסקים, ובמקביל העמסת הוצאה נוספת עליהם.
הרעיון החדש נתקל בלא מעט ביקורת. על כך אומר ל"גלובס" ערן יעקב, מנהל רשות המסים: "לרשות המסים יש תוכנית אסטרטגית, כשהמטרה היא לעבור לעולם מניעתי, במקום עולם של אכיפה. חייבים למנוע את הבעיה מראש. המודל של המע"מ המקוון צמצם את החשבוניות הפיקטיביות והיה נכון לזמנו, אבל היום הוא כבר לא נותן מענה מלא לבעיה שגורעת מיליארדים רבים מקופת המדינה.
"באמצעות מהלך מניעתי נכון נוכל להביא בקלות 5-6 מיליארד שקל לקופת המדינה. המשק תמיד מתנגד לשינויים. זה קרה גם כשנכנס הדיווח המקוון למע"מ, וכולם זעקו שהמשק יקרוס, אבל הוא לא קרס ולהיפך - אנחנו מהמתקדמים בעולם בתחום הזה - אבל זה לא מספיק. חייבים למצוא את הפתרון הכולל, המניעתי, לבעיית החשבוניות הפיקטיביות, וכיום אנחנו בעיצומו של הליך הלמידה של הנושא ופיתוח תוכנית שתפתור את הבעיה".
שאלה נוספת שעולה על רקע מודל "רף 5,000 השקלים" של רשות המסים, היא מה ימנע מהעסקים לעשות מניפולציות בחשבוניות - למשל, לפצל חשבוניות לסכומים נמוכים יותר, או לבצע עסקאות ב-4,999 שקל.
"שיתוק כלל הפעילות במשק"
על רקע הבעיות הללו פנה נשיא לשכת יועצי המס, יועץ המס ירון גינדי, לסגנית מנהל רשות המסים מירי סביון, ולמנהל רשות המסים עצמו ערן יעקב, בהצעה חדשה: ביטול רף סכום העסקאות לחלוטין, ודיווח מקוון מיידי על כל עסקה שמתבצעת בין עוסקים במשק, באמצעות אפליקציה או אתר ייעודי.
על-פי מודל זה אין צורך באישור החשבוניות על-ידי רשות המסים. באמצעות הדיווח המקוון והמיידי על כל העסקאות תקים רשות המסים מאגר חשבוניות עצום, שכולל את כל העסקאות המדווחות במשק, וזה יאפשר לה להצליב נתונים בין החשבוניות של אותם עוסקים, ולוודא שיש התאמה בין קנייה למכירה וכדומה.
לדברי גינדי, "מדובר במודל שמוזיל עלויות לעסקים ומפחית רגולציה. כל מדינת ישראל, גם הפדיקורסיטית או הגנן יודעים להוציא היום חשבוניות דרך הנייד שלהם. כל הלקוחות שלי מוציאים חשבוניות דרך הנייד שלהם. על-פי ההצעה שלנו, כל חשבונית עסקית תועבר לרשות המסים על-ידי בעל העסק, בלי קשר לסכום העסקה. בסוף כל חודש המייצגים ימשכו את כל הנתונים ששוגרו לרשות וימלאו את דוח המע"מ. אף אחד לא יצטרך לשמור חשבוניות יותר, לאסוף נתונים ולהקליד אותם לטפסים של הרשות".
לדברי גינדי, "המודל שהצענו ייתן מענה מקיף ואפקטיבי יותר למאבק בחשבוניות הפיקטיביות ובהון השחור".
גם רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, מתנגדת למודל המוצע על-ידי רשות המסים, ופועלת לחסימתו בטרם יתגבש לחקיקה. לדברי שטרק, "המודל המוצע בעייתי, לא ישים ועלול לפגוע אנושות ולשתק את כלל הפעילות במשק - עוסקים, מוסדות כספיים ומלכ"רים".
שטרק אומרת, כי "יש כאן עודף ביורוקרטיה, ובנוסף מדובר במהלך שיחייב כניסה לעלויות מטורפות של תוכנות לא מוכרות וגם חשש מאוד גדול לדליפה של נתונים וסיכוני סייבר, שיפגעו במיוחד בתעשיות הביטחוניות. מעבר לכך, יש המון אנשים שעדיין עובדים עם פנקסים ידניים, ואי-אפשר להתעלם מכך. זה יותר מדי מוקדם, ובשיקולי עלות-תועלת אין לזה הצדקה, ולכן צריך להתרכז בפתרונות אלטרנטיביים בענפים הבעייתיים".
בין הפתרונות האלטרנטיביים ששטרק מציעה: טיפול נקודתי בענף כוח-האדם והקבלנות, שיתוף-פעולה עם רשם החברות וכן חסימת עוסקים מורשים שמחליפים "זהות" בחודשי הפעילות הראשונים.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "כחלק ממאבק רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, החליטה הרשות על מודל חדשני למאבק בתופעה זו, מודל המשלב טכנולוגיה וחזון. רשות המסים בחנה שיטות דיווח שונות בעולם והגיע למסקנה שבעידן הטכנולוגי של היום, יש לצעוד קדימה ולעבור ממודלים של סיכול למניעה.
"הרשות עושה את מיטב המאמצים כדי שלא יתווסף נטל נוסף על ציבור העוסקים כתוצאה מיישום המודל. הפתרונות האלטרנטיביים של לשכת רואי החשבון נוסו בעבר והתברר שציבור העבריינים לומד מהר את הרשות ומתחמק מטיפולים נקודתיים כאלה או אחרים. כך, למשל, ברישום ענף אחר מתחום העיסוק של העוסק (ענף 'מתחת לרדאר'), החלפת זהויות מתוחכמות ועוד".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "כחלק ממאבק רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות המסבה כידוע נזק של מיליארדי שקלים בשנה לאוצר המדינה, החליטה הרשות על מודל חדשני למאבק בתופעה זו, מודל המשלב טכנולוגיה וחזון.
עיקרי המודל הם: ראשית -רשות המסים מאמינה כי יש לעבור מסיכול למניעה בכל הקשור לתופעת החשבוניות הפיקטיביות. האקלים הטכנולוגי של היום מאפשר שימוש בשיטות שיאפשרו מניעה מבעוד מועד של התופעה. מניעה מוקדמת הינה יעילה יותר מאשר מרדף מאוחר ולרוב עקר אחרי העבריינים מחוללי התופעה; שנית - כל חשבונית מס שסכומה עולה על הרף שיקבע, תהיה חייבת באישור מספר הקצאה. חשבונית מס שלא תקבל אישור, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה. יודגש כי חשבוניות שיוצאות לאנשים פרטיים לא ידרשו למספר הקצאה כך שלמעשה כל המגזר הקמעונאי, העתיר חשבוניות ודיווחים, 'אינו במשחק'; שלישית - מרבית החשבוניות ידווחו באופן ממוחשב, כלומר שדר יצא מתוכנת הנהלת החשבונות של העוסק לרשות, יענה בשדר חזרה אשר ישתול בחשבונית המס של העוסק את מספר ההקצאה. כלומר, הרוב המכריע של החשבוניות לא יוקלדו אלא יעברו אוטומטית לקבלת מספרי הקצאה והנטל על ציבור העוסקים יהיה קטן מאוד, אם בכלל.
"יובהר כי הרשות עושה את מיטב המאמצים כדי שלא יתווסף נטל נוסף על ציבור העוסקים כתוצאה מיישום המודל. רשות המסים בחנה שיטות דיווח שונות בעולם והגיע למסקנה שבעידן הטכנולוגי של היום, יש לצעוד קדימה ולעבור ממודלים של סיכול למניעה.
"הרשות 'לא המציאה את הגלגל', אלא היא מאמצת את הרציונל של חברות כרטיסי האשראי אשר במקרים מסוימים וקיצוניים מעכבות עסקאות על-פי מודלים לניהול סיכונים. כאשר מתן היתר לאותן עסקאות דורש דבר מה נוסף מצד הצדדים לעסקה.
"לעניין התנגדות הלשכות - הרשות פועלת בשיתוף הלשכות כדי למצוא פתרונות אשר ייקלו על ציבור העוסקים. כך, למשל, הרשות פועלת על מציאת פתרון טכנולוגי אשר יחסוך גם במקרים המעטים בהם זה יידרש, את ההקלדה של מספר ההקצאה ובמקרים מסוימים אף את כל נתוני החשבונית עצמה.
"באשר לפתרונות האלטרנטיביים של לשכת רואי החשבון, הרי אלה נוסו בעבר, והתברר כי ציבור העבריינים לומד מהר את הרשות ומתחמק מטיפולים נקודתיים כאלה או אחרים. כך, למשל, ברישום ענף אחר מתחום העיסוק של העוסק (ענף שהוא בגדר 'מתחת לרדאר'), החלפת זהויות מתוחכמות ועוד".
החשבוניות הפיקטיביות: פירצה ששווה למשק מיליארדים
השימוש בחשבוניות פיקטיביות נתפס ברשות המסים כמכת מדינה. על-פי ההערכות של הרשות, מיליארדים רבים מועלמים מקופת המדינה באמצעות שיטה זו - הנתפסת כשיטת העלמה פשוטה ליישום וקשה יחסית לאיתור.
בשיטה זו, מקבל החשבונית הפיקטיבית עושה בה שימוש כדי להפחית את התשלומים לרשות המסים באמצעות ניכויי מע"מ תקופתיים, וכן באמצעות הגדלת הוצאותיו בדוחות השנתיים למס הכנסה.
המאבק של הרשות בתופעת החשבוניות הפיקטיביות הוליד בשנים האחרונות חשיפת רשתות מקצועיות להפצת חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים. כיום, חובת הדיווח המקוון למע"מ אינה כוללת את כלל העוסקים. אצל מי שאינם מדווחים באופן מקוון, אין אפשרות להצליב חשבוניות בין מקבל החשבונית לנותן החשבונית, וכך נוצר פתח לתכנון העלמת מסים.
המודל המוצע על-ידי רשות המסים - שכולל דיווח, בדיקה ואישור של כל עסקה מעל 5,000 שקל - אמור לצמצם את החשבוניות הפיקטיביות. המודל הוצג לאחרונה בין היתר ללשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין, אשר חלקן הביעו הסתייגויות משמעותיות ממנו, כאשר בכוונת רשות המסים לקיים גם פגישה עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, על-מנת לקדם חקיקה שתבטא את המהלך המתוכנן, ברגע שתוקם ממשלה חדשה.
המלחמה בחשבוניות הפיקטיביות - כך יעבוד המודל
המטרה: מאבק בחשבוניות פיקטיביות באמצעות מעקב אונליין אחר חשבוניות והצלבה בין סימנים מחשידים שקיימים ברשות המסים לחשבוניות חדשות שמוצאות
העיקרון: בעת הפקת חשבונית של מעל 5,000 שקל יחויב בעל העסק לדווח על העסקה לרשות המסים, באמצעות תוכנת הנהלת חשבונות או אתר ייעודי, ולקבל אישור
על מי יחול המודל: רק על "חשבוניות עסקיות" - עסקאות שיבוצעו בין עוסקים, בין עוסק למוסד כספי ובין עוסק למלכ"ר
המידע שיועבר: תאריך ביצוע העסקה, מס' חשבונית, מס' עוסק של מקבל החשבונית ושל מוציא החשבונית וסכום החשבונית ללא מע"מ
אימות המסמך: ייבנה יישום אינטרנטי שיאפשר ללקוח הרשום בעסקה לוודא את פרטי החשבונית שקיבל מהספק
הדיווח המפורט: מספר האישור ידווח על ידי העוסק ועל ידי הלקוח. אי התאמה בין מספר האישור לפרטי החשבונית יפסול את החשבונית