שנת 2020 רק החלה אבל כבר יש מי שקורא לה שנת הרכב החשמלי בעולם. את מירב הכותרות מייצרת כמובן טסלה, עם שווי שוק שנסק לכ-145 מיליארד דולר ומשקף כיום רמה כמעט חריגה של ציפיות מביצועי החברה בשנים הקרובות ומהביצועים של שוק הרכב החשמלי העולמי בכלל בעתיד הנראה לעין.
אבל, זה לא מוקד הרעש היחיד של הרכב החשמלי. בשבועות האחרונים לוחצים הרגולטורים בעולם על דוושת הגז ומקדמים את אימוץ הרכב החשמלי. בעיקר על חשבון כלי רכב, שמונעים בדלקים מקובלים. חלקם עושים זאת באמצעות תמריצי מס אגרסיביים לרכב חשמלי, אחרים באמצעות קנסות מוגדלים על כלי רכב מזהמים או הרחבת הסבסוד של תשתיות טעינה או הענקת תמריצים לייצור רכב חשמלי וסוללות.
מי שעדיין לא מפגין צעדים מעשיים להמרצת אימוץ הרכב החשמלי הן כמה מדינות מתפתחות, שטרודות בעניינים קיומיים בוערים, וגם מדינה מזרח-תיכונית מפותחת אחת שקוראים לה ישראל.
לא מחכים לעתיד
העולם מתחשמל במרץ
בטרם נגיע לשוק המקומי, הנה תקציר מזורז של אירועי השבועות האחרונים בזירת הרגולציה העולמית של הרכב החשמלי.
בגרמניה קיבלה החודש (פברואר) הממשלה הפדרלית אור ירוק מנציבות השוק האירופאי להעלות את הבונוס הממשלתי לרכישת רכב חשמלי. כלי רכב, שנרשמו במדינה לתנועה החל מנובמבר 2019 ומחירם לצרכן עד 40 אלף אירו, זכאים כעת להטבה של 6,000 אירו מהמחיר לצרכן, תוספת של 2,000 אירו להטבה עד כה. כלי רכב חשמליים שמחירם עד 65 אלף אירו זכאים כעת להטבה מוגדלת של 5,000 אירו.
הבונוס על רכבי פלאג-אין צמח לכ-4,500 אירו על דגמי רכב שמחירם לצרכן עד כ-40 אלף אירו ובסך הכול הקצתה ממשלת גרמניה סכום מרשים של כ-2.09 מיליארד אירו להגדלת סובסידיות הרכב החשמלי השנה.
גם צרפת הודיעה בחודש שעבר על אימוץ מיסוי ירוק חדש בשיטת פרס/קנס, שבמרכזו הגדלה של אלפי אירו להטבה שמקבלים רוכשי רכב חשמלי, שמחירו לצרכן עד 40 אלף אירו. במקביל הודיעה צרפת על הטלת מס זיהום בגובה עד 12 אלף אירו על כלי רכב עם רמת פליטה חריגה במיוחד. חלק מיצרני הרכב הרלוונטיים בשתי המדינות הללו כבר הודיעו כי לא ימתינו עד ההסדרה הרשמית של המהלך והם מעניקים כבר מפברואר את מלוא ההטבה הממשלתית המובטחת פלוס הנחות עצמיות נוספות, שנעות סביב 1,500-2,000 אירו לרוכשים של כלי רכב חשמליים מתוצרתם.
באנגליה, שעוד לפני 2020 נחשבה לאחת המדינות המובילות והמתקדמות בקידום רכב חשמלי, החליטה הממשלה בינואר להכפיל את התקציב להתקנת נקודות טעינה באזורי מגורים לכ-12 מיליון אירו. במעמד ההכרזה אמר שר התחבורה הבריטי כי "המכוניות החשמליות צריכות להיות הנורמה החדשה".
דרום קוריאה הודיעה בשלהי ינואר כי היא מקצה לשנת 2020 סכום של כ-627 מיליון אירו לסבסוד כלי רכב חשמליים ולהרחבת הפריסה של רשת עמדות הטעינה במדינה. מדובר בתקציב שגדול ב-60% מהתקציב המקביל בשנה שעברה. דרום קוריאה הקצתה בנפרד כ-100 מיליון אירו לפיתוח טכנולוגיית רכב עם הנעת תאי דלק (מימן) לשנה הקרובה וקבעה יעד של הוספת כ-100 אלף כלי רכב חשמליים לכבישי דרום קוריאה ב-2020 וכ-15 אלף כלי רכב מונעי מימן. בארצות-הברית אישר הממשל הפדרלי למספר מדינות להגדיל את הסבסוד לכלי רכב חשמליים ואלה רק כמה דוגמאות.
האוצר מוריד את השאלטר
גם ישראל פתחה את 2020 עם רגולציית מס חדשה לרכב חשמלי אבל הכיוון הפוך. החל מינואר 2020 מוצבת תקרה של 75 אלף שקל על הטבת המס לרכב חשמלי, שעד כה הייתה לא מוגבלת. המהלך כבר הביא להתייקרות של עשרות אלפי שקלים במחיר של דגמים חשמליים יוקרתיים ולעיכוב בתוכנית החדירה של טסלה לשוק הישראלי.
במקביל הוצב אופק תכנון ברור, שבמסגרתו מס הקנייה על רכב חשמלי צפוי לשלש את עצמו עד 2024 במקביל להקטנה מדורגת של תקרת הטבת מס הקנייה על כלי רכב כאלה ל-50 אלף שקל בלבד בעוד שלוש שנים.
באוצר טוענים, שכלי הרכב החשמליים עדיין זוכים בישראל להטבת מס נדיבה ביחס לרכב נורמלי - 10% במקום 82% ברכב רגיל. אבל כרגיל זו רק אמת חלקית. נכון להיום עלות הסוללות מהווה חלק דומיננטי בעלות הכוללת של כל דגמי הרכב החשמלי הנמכרים בארץ. מכיוון שהסוללות לכלי הרכב הללו, כולל אלה של דגמים אירופאים, מיוצרות בעיקר בדרום קוריאה ובסין - שתי מדינות שעל יבוא מהן מוטל מכס של 7% - רוב דגמי הרכב החשמלי שמיובאים כיום לארץ סופגים גם את המכס.
חישוב מזורז מראה, שנטל המס הכולל על רכב חשמלי טיפוסי, שמיובא כיום לארץ, מצטבר ל-34% (10% מס קנייה, 17% מע"מ ו-7% מכס). וברכבי יוקרה חשמליים עם סוללות גדולות, שעליהם התקרה של 75 אלף להטבת המס משמעותית מאוד, נטל המס המצטבר חוצה את רף ה-50%. בקיצור, יותר משתלם לייבא רכבי בנזין ודיזל.
ההגינות מחייבת לציין, שלא כל הרגולטורים בישראל מפגינים חזית אחידה בנושא. משרד האנרגיה, למשל, ממשיך לקדם ולתמרץ ככל יכולתו את החדרת הרכב החשמלי לארץ ומפגין אופטימיות לגבי עתידו. בימים אלה מושק פיילוט להקמת צי של רכב סיור עירוניים על בסיס רכב חשמלי.
אבל כפי שאמרנו לא פעם בעבר, במדינה בעלת תלות קריטית בהכנסות ממיסוי רכב ודלק, כמו ישראל, האוצר הוא זה, שמכתיב וימשיך להכתיב בעתיד את קצב החדירה בפועל של רכב חשמלי לישראל. כל שאר משרדי הממשלה יסתפקו ביחסי ציבור.
קידום תחבורה חשמלית
כוונות טובות יש לא רק בזירת הרגולציה אלא גם במגזר הפרטי. השבוע, למשל, נתקלנו בטיוטה מעודכנת של "התוכנית לחילוץ ישראל מהפקקים" שניסחה פיוצ'ר מוביליטי, בהובלת אורי יוגב, ובה פרק נפרד שמוקדש להצעות לקידום תחבורה חשמלית בישראל.
בפרק מופיעים כמה רעיונות ותיקים ומוכרים, שעברו רענון. כך למשל, ממליץ המסמך למדינה לפעול לחישמול מואץ של מערך התחבורה הציבורית בישראל, כולל הגדלה מדורגת של צי האוטובוסים החשמליים בישראל ל-100% עד שנת 2030 - מהלך שמן הסתם לא יתקבל בברכה על ידי חלק גדול מיבואני האוטובוסים.
יש גם הצעה לדרישת חובה לתמהיל של לפחות 50% כלי רכב חשמליים במכרזים עתידיים להפעלת מוניות שירות; מתן הטבה בגובה כ-20 אלף שקל לרכישת מוניות חשמליות על ידי בעלי "מספר ירוק" קיים; מתן הנחה של 50% למוניות חשמליות בעת רכישת רישיון חדש להפעלת מונית; וקביעת גיל מקסימלי להורדה מהכביש של מוניות עם הנעה מזהמת. בהתחשב בכוח הרב שיש למפעילי התחבורה הציבורית במוסדות השלטון, ובהשפעה התחרותית על השוק - ספק אם רפורמה כזו תהיה ריאלית.
לא מחכים לעתיד
הרעיונות היותר מקוריים בפרק הזה נוגעים למיסוי ואכיפה של יבוא כלי רכב ירוקים. כך למשל מצאנו שם המלצה להפעיל לחץ רגולטורי על יבואני הרכב לייבא ארצה מגוון של דגמים חשמליים באמצעות "קביעת יעדי פליטות ליבואני הרכב והטלת קנס על חריגות, כמקובל באירופה - ממוצע שנתי לפליטת CO2 מרכבים, מדידתו באופן שיקבע המשרד להגנת הסביבה וקניסת יבואני הרכב על חריגה ממנו לפי מתווה קנסות מאושר מראש. בתוך שלוש שנים יעדי הפליטות יהיו זהים ליעדי הפליטות המקובלים באירופה".
זו גישה מעניינת של הוספת מרכיב קנס, ולא רק פרס, על כלי רכב מזהמים, אבל ספק אם היא ריאלית. בשוק קיימת שונות גדולה בהיצע כלי רכב מחושמלים בין היבואנים בשל שונות בהיצע של יצרני הרכב עצמם. לפיכך דרישה כזו תהווה פגיעה בתחרות החופשית. יתר על כן, ספק אם ניתן יהיה להחריג מרגולציה כזו את המוני היבואנים הזעירים והמקבילים, שמתמחים בעיקר ברכבי יוקרה.
לבסוף מצאנו שם הצעות לשינוי מתווה המס העדכני על כלי רכב מחושמלים. המתווה המוצע כולל קיבוע ההטבה הנוכחית לרכבי פלאג אין והעלאה מדורגת החל משנת 2022 וקיבוע ההטבה הנוכחית לרכבים חשמליים והעלאה מדורגת רק החל משנת 2025. עוד הצעה מעניינת היא להגדיל את הטבת שווי השימוש על רכב חשמלי מ-1,000 שקל בחודש כיום ל-2,000 שקל. לטענת המציעים "פער כזה יכול ליצור שינוי בהעדפת הרכב החשמלי על ידי העובד".
זו יוזמה בהחלט מבורכת אבל אם היינו צריכים להעריך את הסיכויים, שהאוצר יאמץ את ההצעות הללו, או את מקצתן, היינו אומרים שההסתברות נעה על הטווח שבין אפס להצחקתם אותנו.
מס שווי השימוש לבדו, שנכלל בהכנסות ממס הכנסה, מכניס למדינת ישראל כ-5 מיליארד שקל בשנה, ושאר המיסים בסביבות 38 מיליארד שקל בשנה. לכסף הזה, או אפילו למקצתו, אין כיום מקורות תחליפיים ולפיכך אפשר להמר שאם האוצר יכניס בשנים הקרובות שינוי במתווה המס של רכב חשמלי הוא יהיה בכיוון ההפוך. אם החדירה של כלי רכב כאלה תצליח מעל המצופה, עד כדי פגיעה בהכנסות המדינה, אפשר לצפות להאצת העלאת מס הקנייה, להקטנת הטבת שווי השימוש ואולי גם להטלת מס יחסי על השימוש ברכב חשמלי בתור פיצוי על אובדן ההכנסות מבלו דלק.
נכון לרגע זה, לישראל יש מספיק זמן לעשות חושבים בנושא. המשבר בסין צפוי להקטין כבר עתה את תפוקת סוללות הרכב של סין ב-10% לפחות ביחס לתחזיות, היצרנים הקוריאנים, בעיקר LG, מתקשים לעמוד בביקוש ואם יימשך המשבר בסין לוח הזמנים לחדירת הרכב החשמלי בעולם, ובישראל בפרט, עלול להידחות בשנה שנתיים. באוצר, יש להניח, נושמים לרווחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.