"זו מכה מתחת לחגורה": איך הפך העימות הדמוקרטי בווגאס לאירוע ברוטלי

העימות הדמוקרטי בלאס וגאס אמש (ד') היה מבחן הכניסה של מייקל בלומברג למועדון האקסקלוסיבי של המתמודדים על הנשיאות, והמתמודדים האחרים היו נחושים בדעתם לנקר בחולשותיו עד זוב דם. הם עשו זאת בהצלחה, אך הוא לא טמן ידו בצלחת. זה היה, אפוא, אירוע ברוטלי. פרשן העיר, כי העימות הזכיר לו את הסרט "משחקי הרעב". העימות נהפך להתכתשות מרה בין המתמודדים, כששניים מסלעי המחלוקת הגדולים היו: מה עדיף לארה"ב, סוציאליזם או קפיטליזם? והאם למיליארדרים יש זכות קיום?

בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, הוא סכנה ברורה ומיידית לכל המתמודדים האחרים. מאות המיליונים שהוא השקיע בקמפיין שלו - כל סנט נשאב מהונו האישי (כ-62 מיליארד דולר) - הזניקו אותו למקום השני במידרג המתמודדים הדמוקרטים, אחרי ברני סנדרס. הדינמיקה של העימות הפכה את בלומברג למטרה נחשקת.

בסופו של דבר, הוא לא יצא מזה טוב. הוא היה מאופק מדי. נטול כריזמה. סנדרס האפיל עליו והסנאטורית הפרוגרסיבית אליזבת ורן הותירה אותו ללא מענה.

בכל זאת, כמה מההתקפות החריפות ביותר שנשמעו מעל בימת העימות יצאו דווקא מפיו של בלומברג נגד סנדרס. למעשה, אחד מהפלחים המרתקים של ההתכתשות היה דו-קרב מילולי בהמשכים בין שני המתמודדים היהודים הפופולריים ביותר במפלגה הדמוקרטית.

סנדרס חזר על משנתו הסוציאליסטית, בפעם המי יודע כמה, ואמר: "מבחינות רבות, אנו חיים עתה בחברה סוציאליסטית. הבעיה היא, כפי שהזכיר לנו ד"ר מרטין לותר קינג, שיש לנו סוציאליזם לעשירים ביותר, ואינדיבידואליזם קשוח (כלומר כל אחד לעצמו) לעניים".

בלומברג הגיב בקולו המונוטוני, בלי טיפת התרגשות: "אני לא יכול לחשוב על דרך שתקל על דונלד טראמפ לשוב ולהיבחר מאשר פשוט להקשיב לשיחה הזו. זה מגוחך. אנו לא עומדים להשליך את הקפיטליזם לפח האשפה. כבר ניסינו את זה. מדינות אחרות ניסו זאת. קוראים לזה קומוניזם וזה פשוט לא עובד". סנדרס ענה כי "זו מכה מתחת לחגורה".

בלומברג לא הרפה והאשים את סנדרס בצביעות: "איזו מדינה נהדרת יש לנו. הסוציאליסט הידוע ביותר בארץ הזו הוא במקרה מיליונר עם שלושה בתים. אני מחמיץ פה משהו"?

סנדרס הסביר מדוע יש לו שלושה בתים: "אני עובד בוושינגטון, וזה בית מספר אחד. אני חי בברלינגטון (ורמונט) וזה בית מס' 2. וכמו אלפים מתושבי ורמונט, יש לי גם בית קיץ. ובאיזה מקלט מס נמצא הבית שלך, מר בלובמרג"?

בלומברג השיב שהוא משלם את כל מיסיו בניו יורק ו"אני שמח לעשות זאת".

"ההכנסה בארה"ב היא גרוטסקית ובלתי מוסרית"

אשתקד אמר סנדרס, כי כי מיליארדרים אינם צריכים להתקיים בארה"ב והוא חזר אמש על הצהרה זו במרחק כמה מטרים מהמיליארדר בלומברג. "חלוקת העושר וההכנסה בארה"ב היא גרוטסקית ובלתי מוסרית", אמר הסנאטור. "למייק בלובמרג יש יותר כסף מאשר כל 125 מיליון האמריקאים בעשירונים התחתונים. זה לא בסדר. זה לא מוסרי".

הוא הוסיף, שהמיליארדרים הם שעיוותו את חוקי המס לטובתם ושמיליארדרים כמו בלומברג קנו את וושינגטון ויצרו מערכת פוליטית מושחתת. "מה אתה מתלונן"?, השיב בלומברג. "מי ניסח את חוקי המס? אתה ו-99 סנאטורים אחרים".

סנדרס הסתייג: "אתה והתרומות שלך לפוליטיקאים גרמו לכך שלקונגרס נבחרים אנשים שמייצגים את העשירים ואת החזקים".

בלומברג השיב כי "איני יכול לדבר בשם כל המיליארדרים. אני רק יודע שהיה לי מזל, עשיתי הרבה כסף ואני מחזיר את כולו (בתרומות - ר.ד.) כדי להפוך את הארץ הזו לטובה יותר. פלח גדול הולך למפלגה הדמוקרטית.... עבדתי קשה בשביל הכסף הזה".

סנדרס: "מר בלומברג, לא אתה עשית את כל הכסף הזה. מי שעשה אותו היו העובדים שלך".

פיט בוטג'ג', המתמודד הצעיר ביותר (39), ניסה להפוך את המחלוקת הרעיונית בין השניים למכשיר לרימום עצמי: "ראו, איננו צריכים לבחור בין מתמודד שרוצה להעלות באש את מפלגתו (סנדרס) לבין מתמודד אחר שרוצה פשוט לקנות את המפלגה". הוא טען, שסנדרס הוא פוליטיקאי "פלגני" ושלבוחרים "כבר נמאס ממיליארדרים כמו בלומברג שמנסים לנפח את הונם לממדים אדירים", בעוד שאזרחים אחרים נאבקים באי שוויון כלכלי. ברמז לעובדה שההשניים אינם בעצם דמוקרטים "אמיתיים" (סנדרס הוא סנאטור עצמאי, בלומברג היה בעבר רפובליקאי), אמר בוטג'ג': "בואו נקדם מישהו שבעצם דמוקרט". סנדרס השיב, שבוטג'ג' נשען על תרומות של "מיליארדרים".

בכל זאת, נושא אחד איחד את כל המתמודדים - סנדרס, בלומברג, בוטג'ג', וורן, ג'ו ביידן ואיימי קלובאצ'ר - המשטמה לדונלד טראמפ והצורך הדחוף לעקור אותו מהבית הלבן.

בלומברג: "אני ניו יורקי. אני יודע איך לטפל בנוכלים שחצנים כמו דונלד טראמפ. הייתי ראש עיר. אני יודע איך לנהל עיר מסובכת, העיר הגדולה ביותר, עם האוכלוסיה המגוונת ביותר... זה עבודה של מנהל. טראמפ לא מנהל. לנהל עיר כזו, שלא לדבר על מדינה, צריך צוות. לטראמפ אין צוות. כך לא מנהלים חברת רכבות שתוציא את הרכבות בזמן".

לדברי קלובאצ'ר "הנשיא הנוכחי הוא אדם בלי לב", ובוטג'ג' הוסיף ואמר "זו ההזדמנות האחרונה שלנו להביס את טראמפ". סנדרס סיכם וטען כי "טראמפ הוא הנשיא המסוכן ביותר בתולדות ארה"ב".

"בחורות שמנות, לסביות עם פרצוף של סוס"

בלומברג הגיע לעימות הטלוויזיוני הראשון שלו בקרב על המועמדות הדמוקרטית עם שתי חטוטרות גדולות והן היו מוקד המשיכה המרכזי בעימות.

האחת היא הרקורד העגום שלו ביחסים עם קהילות מיעוטים, ובעיקר שחורים, לטינים ומוסלמים, ובצידו רקורד של התבטאויות מיזוגניות. בשלוש שנות כהונתו כראש עיריית ניו יורק הוא הרחיב והעמיק את השימוש בטקטיקה המשטרתית שידועה בשם "עכב וחפש על הגוף" (stop and frisk). לשוטרים ברחוב ניתנו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לעצור אנשים על סמך "חשד סביר" ולחפש בפומבי כל-נשק וסמים על גופם באמצעות מישוש.

בין השנים 2004 ל-2012 עצרה המשטרה ברחובות העיר, בעיקר בהארלם אך גם באזורים אחרים, 4.4 מיליון תושבי ניו יורק, שנאלצו לעבור בדיקה גופנית משפילה ברחוב לעיני כל. רוב המעוכבים - יותר מ-80% - היו שחורים והיספנים, בעיקר צעירים וילדים. ב-2011 לבדה היה מספר השחורים שעוכבו לחיפוש גופני גבוה יותר ממספר הצעירים השחורים החיים בניו יורק. המשמעות היא, שצעירים שחורים נעצרו יותר מפעם אחת.

בהיותו ראש עיר, הצדיק בלומברג את השימוש בטקטיקה הזו. ב-2012, הוא טען כי אם משטרת ניו יורק תצמצם את מספר המעוכבים, "נעצור הרבה פחות עבריינים, נחרים פחות כל-נשק ונאפשר גידול במפספר הפשעים האלימים".

עתה הוא מתנצל על כך. באירוע עם בוחרים שחורים ביוסטון, טקסאס, הוא אמר: "יש דבר אחד שאני מצר עליו - השימוש לרעה בנוהל המשטרתי 'עכב וחפש על הגוף'. בעבר הגנתי על כך, ועכשיו ברור לי שההגנה הזו נמשכה זמן רב מדי. לא הבנתי את הכאב שנגרם - ללא כל כוונה - לצעירים שחורים והיספנים ולבני משפחותיהם. הייתי צריך להפסיק נוהל זה הרבה יותר מהר. לא עשיתי זאת ועל כך אני מצטער".

בלומברג אף הורה למשטרה לנהל קמפיין של מעקב חשאי אחרי מוסלמים בניו יורק באמצעות סוכני חרש, מלשינים ואמצעים אלקטרוניים בעקבות פיגועי הטרור במגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001. ב-2014 ביטלה המשטרה את הקמפיין בעקבות קובלנות של ארגונים לזכויות האדם ותביעות משפטיות. בלומברג מעולם לא התנצל על כך.

במקביל, צצות עתה עדויות על התבטאויות פוגעניות של בלומברג כלפי נשים, לרבות בסוכנות הידיעות והנתונים הפיננסיים "בלומברג" שבשליטתו בתקופה שבה הוא ניהל את החברה.

החטוטרת השנייה שנושא בלומברג היא חשבון ההוצאות הפתוח שלו לניהול מסע הבחירות שלו שעד עתה התנהל בעיקר בטלוויזיה וביקום הדיגיטילי. בלומברג מממן מכיסו את הקמפיין, וכאחד מהאנשים העשירים בתבל אין לו שום בעיה להוציא מאות מיליונים על תשדירי בחירות שאי אפשר להימלט מהם. ברבעון האחרון של 2019 הוציא הקמפיין שלו 188 מיליון דולר, לרבות 132 מיליון דולר על תשדירי בחירות בטלוויזיה, 8.2 מיליון דולר על פרסום דיגיטלי ו-646 מיליון דולר על שימוש במטוסו הפרטי.

מתחילת הקמפיין ועד עתה הוציא בלובמרג כחצי מיליארד דולר, לפי הערכה ב"פייננשל טיימס". עובדה שאין עליה עוררין היא, שבלומברג הצליח להעפיל לצמרת המתמודדים הדמוקרטים בזכות כספו. הוא זינק מ-4% תמיכה בדצמבר אשתקד ל-19% תמיכה בסקר של NPR-PBS וניתר למקום השני במידרג המתמודדים. במילים אחרות: הוא קנה לו מקום על במת העימות אמש.

המנטרה של כל המתמודדים האחרים הייתה: במפלגה הדמוקרטית, אי אפשר לקנות בחירות בכסף. בשלב זה, בלומברג מוכיח שאפשר גם אפשר.

הסנאטורית אליזבת וורן מיקדה את התקפותיה על בלומברג ביחסו לנשים - וזכתה בתשואות. היא צטטה כמה מהתבטאויותיו המיזוגניות - למשל, "בחורות שמנות", או "לסביות עם פרצוף של סוס" וציינה כי הן לא יצאו מפיו של דונלד טראמפ אלא מפי בלומברג.

"איננו יכולים להחליף מיליארדר שחצן אחד במיליארדר שחצן אחר", היא אמרה.

"דווקא את זה לא ידעתי. למדתי משהו על ישראל"

במהלך העימות הותקף ברני סנדרס על העובדה שלא חשף את הגיליון הרפואי שלו. סנדרס התחמק מתשובה והפנה את החיצים לבלומברג: "הדבר היחיד הדומה בין שנינו, הוא שהכניסו לנו סטנטים רפואיים ללב", אמר סנדרס. בלומברג השיב לו: "שלי הוכנסו לפני 25 שנה".

בין פיט בוטיג׳ג׳ לאיימי קלובשר המתמודדים על אותו מאגר קולות, הוחלפו מהלומות לאורך כל העימות. כאשר קלובשר נשאלה על כך שלא הצליחה להשיב מה הוא שמו של נשיא מקסיקו, לפני כמה ימים (בראיון לרשת טלוויזיה אמריקאית-היספנית), העיר בוטיג׳ג׳ שחוסר הידע שלה, בהתחשב בעבודתה בוועדות בסנאט, הוא מרתיע.

קלובשר השיבה לו: "אתה רומז שאני טיפשה?", ולהגנתה קפצה וורן באומרה "אז היא עשתה טעות, זה לא מעיד עליה באופן כללי".

קלובשר החליטה להוכיח על הבמה את הידע הבינלאומי שלה, ואמרה "ידעתם כמה חברי כנסת יש למדינת ישראל? 120 חברי כנסת. אני יודעת טריוויה בינלאומית". על כך ענה בוטיג׳ג׳: "דווקא את זה לא ידעתי. למדתי משהו על ישראל".

בהמשך התדרדר הוויכוח לנושאים נוספים כמו מיסוי עושר, האופן בו ימומנו תוכניות הבריאות בעתיד, והצורך לבצע חלוקה מחדש של העושר, כך שגם עובדים ועניים יזכו לנתחים.

ביידן הדגיש שבמשך שנים הוא היה הסנאטור העני ביותר בסנאט, וזאת עד שחיבר את הספר על בנו. בוטיג׳ג׳ טען כי הוא היחיד על הבמה שאין לו יותר מבית אחד, ושאינו מיליונר או מיליארדר.