מועצת עיריית חיפה אישרה תוכנית להתחדשות המבנה האייקוני של שוק תלפיות בחיפה ומתחם סירקין בשכונת הדר תחתון בחיפה. התוכנית החדשה מהווה צעד חשוב להתחדשות האזור, שהיה פעם מרכז העיר חיפה, עבר לאורך השנים עליות ובעיקר מורדות ומהווה היום מוקד להתעניינות משקיעים ויזמי נדל"ן מכל הארץ.
בשכונת הדר תחתון בחיפה פועלים ירקנים, מעדניות, חנויות סידקית ודוכני שמונצע'ס, ואפילו כמה מסעדות ובתי קפה של היפסטרים. בצד הפחות נעים אפשר לציין שמדובר באזור בו ניתן לפגוש הומלסים ואוכלוסייה חלשה במיוחד. רבים מהמבנים, שהאדריכלות של חלקם נחשבת ליוצאת מן הכלל, מצויים במצב מוזנח, ואף נמצאים בסכנת קריסה.
בתקופת המנדט הבריטי ובעיקר בשנים הראשונות של המדינה הייתה שכונת הדר הכרמל מוקד המסחר והעסקים של העיר חיפה. אזור הדר תחתון, הרחובות שמתחת לרחוב הרצל, לא היה אף פעם להיט. הדר תחתון הייתה אזור תווך, מעורבב, עני, חצי הרוס. הנוף התעשייתי של הנמל והתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, שנשקף מכאן, נתפס תמיד כמכוער והתודעה הסביבתית שצמחה בשנים האחרונות, הפכה אותו גם למסוכן.
חיפה / צילום: גיא נרדי
הבניין המרכזי בהדר תחתון הוא שוק תלפיות, שהוקם בשנת 1940, ונועד להציע אלטרנטיבה מסודרת, "אירופאית", לשוקי התוצרת החקלאית של העיר התחתית. בתחרות האדריכלית שנערכה ע"י ועד הדר הכרמל זכה האדריכל יליד גליציה משה גרסטל. הבניין שתכנן עוצב בסגנון הבינלאומי, זה שתל-אביב ניכסה לעצמה, והוא מעוצב בצורניות פשוטה אך אלגנטית. בשנות השישים עבר המבנה לניהול עיריית חיפה ומאז הוא הוזנח מאוד ומצבו התדרדר, עד כדי כך שבהווה פתוחה רק קומת הקרקע שלו, והקומות העליונות, שכללו תקרה שקופה ומרפסת שמשקיפה אל הנוף, סגורות לציבור.
תוכנית מתחם סירקין, שהוכנה ע"י צוות בראשות אדריכל גידו סגל והמתכננת תמי גבריאלי, מתייחסת לשטח שבו חיים 1,600 איש, עם תמהיל מגוון של רוב יהודי, אך גם מוסלמים ונוצרים. התוכנית מדברת על הכפלת מספר הדירות, בעיקר ע"י תוספת קומות ועיבוי, שימור מבנים חשובים, עידוד מסחר ברחובות, שדרוג המרחב הציבורי והנגשתו, תוספת גינות קטנות ותוספת שירותים וגם, שיקום המבנה האייקוני של שוק תלפיות.
בשיחה איתה, מבהירה גבריאלי שהמחשבה מאחורי התוכנית היא להתחיל בשיקום של מבנה השוק ומתחם סירקין, ושמשם זה יתפשט גם לשאר שכונת הדר: "הרחובות המסחריים של הדר הם הרחובות שאנחנו חולמים עליהם בכל עיר. יש שם שימושים מעורבים, הליכתיות, בנייה מרקמית, עם באוהאוס, ובנייה ערבית וכל מה שצריך כדי שיהיה מרכז עיר תוסס. המקום ירד בעיקר בגלל פתיחת קניונים בכמות עצומה. זה הרג את הדר הכרמל כמרכז עירוני. בנוסף, זה לא היה מטרה אסטרטגית של העירייה ולכן האזור התדרדר. מתחם סירקין הוא חלק קטן מהדר הכרמל, אבל יש לו תפקיד מאד ייחודי, בגלל השוק. זה לא רק הבניין אלא התפקוד. זה היה מרכז העיר".
מה מציעה התוכנית שלכם ולמה שמשהו ישתנה דווקא עכשיו?
"צריך להבין שעיריית חיפה עומדת לשפץ את המבנה האייקוני של שוק תלפיות (באחריות האדריכל גיא ארבל). הפרויקט הזה מתוקצב. זה לא רק השיפוץ הפיזי. זה גם הקשר עם הסוחרים בתוך הבניין וגם עם כל הסוחרים ברחובות שמסביב, שזה בעצם שוק פתוח. עדיין לא הוחלט על פרוגרמה לבניין עצמו והגישה היא גמישה, עם שימושים זמניים. בעיני, זו דרך נכונה להיכנס לאזור כזה.
התוכנית שלנו מדברת על מה ניתן לעשות במתחם שמסביב למבנה השוק. הכנו מסמך מדיניות בינוי, שנותן ודאות תכנונית למי שרוצה לקדם תוכנית מפורטת או להוציא היתר בנייה. אנחנו מגדירים את היקפי הבנייה, הגובה ותמהיל הייעודים. זה יעזור ליזמים להיכנס לאזור ולפעול שם. העבודה שלנו מגדירה את כל ההתערבויות שיש לעשות במרחב הציבורי. היה לנו חשוב לקשר את המתחם לסביבתו. אפשר להפוך בקלות את הגישה לשוק לדרך ידידותית. כמו כן, אנחנו מדברים על שיפור של רחוב סירקין עצמו, בין היתר ע"י צמצום המיסעה והרחבת המדרכות. זה רחוב שעבר התחדשות מעצמו. כל מה שצריך לעשות זה לדחוף את זה קדימה", היא מסבירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.