דעה: מודל הלמידה בישראל צריך מאיץ לשינוי

מצבי משבר חושפים חולשות קיימות המאפיינות את מערכות החיים הקיימות, בעידן בו אנחנו מספרים לעצמנו סיפור ישן אנחנו מאבדים את הרלוונטיות ואת היכולות לעשות שינויים והתאמות למצבים של חוסר ודאות. בצל משבר נגיף הקורונה נחשפת חולשתם של מערכות ההשכלה וההכשרה בישראל, הם לא עשו מספיק בכדי להתאים את מרחבי הלמידה לעידן המהפכה הטכנולוגית, ולכן במצבים של חוסר ודאות כמו מצב בו המרחב הפיזי מתבטל אנחנו רואים כיצד המערכות כמעט משותקות ולא מצליחות ליצור מענה למציאות החדשה.

אנחנו מגיבים לשינויים ולא מובילים אותם, וזאת משום שאיננו מצליחים להבין את קצב השינויים והשפעתם, ניקח לדוגמה את התפתחות הרכב האוטונומי כאשר הסוכנות האמריקנית למחקרי ביטחון מתקדמים פתחה בשנת 2004 את התחרות הראשונה לרכבים ללא נהג, התוצאות היו מאכזבות, אף רכב לא הצליח להגיע לסוף המסלול, למעשה הרכבים המשוכללים ביותר הגיעו רק למרחק של חמישה אחוזים מהמסלול. העיתונות חגגה "מרוץ רובוטים הממומן במיליון דולרים על ידי הפנטגון מסתיים כאשר כל המתחרים מתקלקלים". פחות מעשר שנים לאחר מכן גוגל כבר הספיקה להדגים את הרכב האוטונומי הידוע כ"גוגל קאר", המסוגל לתפקד גם באוטוסטרדות סואנות ובתוך הערים.

דוגמההממחישה את קצב ההתפתחות הטכנולוגית ומנגד קצב התגובה של בני אדם לשינויים. כדי להתכונן לעתיד יש צורך בעיקר במאיצים שיאפשרו מרחב למידה בטוח והשקעת משאבים.

מודל ההשכלה זקוק למאיץ

בשנים האחרונות אומצו מודלים של למידה מתוקשבת המאפשרים למערכת החינוך להבין טוב יותר את התפקיד המשתנה שלה. ועדיין אין במודלים הללו בכדי להטמיע שינוי עמוק במבנה מערכת הלימוד ושינוי בתפיסת הלמידה הקיימת. האצת השינוי תלויה ביכולת של המערכת לאפשר כניסה של חדשנות ושל גורמים המובילים אותה וכן להתאים את צורת הלמידה לדור שנולד לעולם הדיגיטל. מחקר בארנס אנד נובל קולג', שבחן כיצד דור ה-Z מגיב ללמידה בדרכים שונות, מצביע על כך, כי 51% לומדים ע"י עבודה באמצעות דוגמאות, 38% לומדים ע"י צפייה וקריאת חומרי הדרכה, 12% לומדים ע"י הקשבה, לדוגמה: הרצאה בכיתה. מכאן עולה כי השינוי לא יכול להתבסס על כוח הוראה מבוגר, שאינו מצוי במרחבים הווירטואליים. השינויים המתבקשים הינם תוצר של טרנספורמציה דיגיטלית המאפשרת השפעה חיובית על אפשרויות הלמידה ועל תהליכים של שיתוף פעולה ושיתוף בידע.

אם נעסוק בהתאמה של תהליכי הלמידה נוכל לבנות יכולות לכוח העבודה של העתיד. הצעירים יוכלו לגשר על הפערים בין תחומים מסורתיים לתחומים דיגיטאליים נדרשים. הלמידה במרחב הדיגיטלי מדמים עבור הצעירים עולם עבודה עתידי בו הוא נדרש מצד אחד ללמידה עצמאית המאפשרת ללומד לתכנן את פעולותיו ולקחת אחריות אישית על הלמידה דבר המשפיע על מוטיבציה פנימית של הלמידה ומצד שני לייצר למידה שיתופית, לפתח אוריינות חדשה, חזותית, קולית ושפתית וליישם טכנולוגיות מידע ותקשורת ולהתמודד עם פתרון בעיות.

דווקה השקעה בתהליכים חדשניים בענפים יותר מסורתיים יש בהם בכדי ליצור אימפקט משמעותי ולדלג על דור הביניים. כדאי לשים לב לשינוי המתרחש בעולם הרכב וכיצד הוא הופך להיות מאיץ לחדשנות לימודית במערכות הלימוד וההכשרה, ענף הרכב נמצא בפרדוקס: כלי הרכב הפכו למכונות חכמות עתירות ידע ואילו כוח האדם המגיע למקצוע מבוסס על אוכלוסיות עם פערי יכולת.

הטכנולוגיה יכולה לקצר תהליכים ולאפשר לאותן אוכלוסיות למידה ישירה מגורמים המובילים את החדשנות והפיתוח של התעשייה. חברת מומנטום יצרה מודלים של מעורבות מעסיקים לצורך חשיפה של השינויים המואצים בפיתוח הרכבים החכמים וחשיפה למתודולוגיות של למידה והכשרת העובדים המטפלים ברכבים החדשים. ללא מעורבות של התעשייה כמעט לא ניתן לעדכן את מרחבי הלמידה וזאת דוגמה למחוללי שינוי שהופכים למאיצים.

התרבות האנושית משתנה מן הקצה אל הקצה לאור המהפכה הטכנולוגית החדשה , זוהי דרכה של ההיסטוריה האנושית: "אנו מעצבים את כלינו , ולאחר מכן כלינו מעצבים אותנו" כתב ג'ון קולקין . האם אנחנו יכולים להתכונן אל העתיד? 

הכותבת היא מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל