"לא פוסל את האפשרות שארקיע, ישראייר ואל על יתמזגו בסוף לחברה אחת"

"אנחנו נמצאים בפתחו של מצב כלכלי שהוא הגרוע ביותר שהיה במדינה מאז 1973. אני בדרך כלל אופטימי, אבל מה שקורה כיום הפך אותי לפסימי. בארה"ב המדינה רצה ומזרימה כסף למשק, מתקבלות שם החלטות, אבל בישראל יש ממשלת מעבר שלא יכולה לקבל החלטות. אם לא יקרה שינוי מהיר, יהיו פה מאות אלפי מובטלים מהר מאוד, ואני לא מדבר על אנשים שהוצאו לחל"ת אלא על כאלה שיאבדו את מקום עבודתם", כך אומר אבי חורמרו שחובש שלל כובעים על ראשו. חורמרו הוא מנכ"ל ויו"ר קבוצת נקש שבבעלות האחים ג'ו, רפי ואבי, הוא יו"ר ארקיע, יו"ר מלונות סטאי, אורכידאה והרברט סמואל, יו"ר נמל אילת, יו"ר חברת פריניר והאחראי על פעילות הנדלן באמפא נדל"ן.

"יש לנו שלושה קניונים - כולם סגורים (דיזנגוף סנטר, מתחם המותגים בקריית שמונה וביג בית שמש בשיתוף עם ביג), זאת לצד מאות עובדים בחל"ת, גם שלנו וגם של השוכרים. רוב עובדי ארקיע הוצאו לחל"ת, ו-15 המלונות שלנו סגורים. אנשי עסקים מסתכלים על מה שנעשה בסין, שם מתחילים להתגבר על הבעיה. במצב כפי שהוא היום, בלי סגר מוחלט, המשבר יכול להימשך 5-6 חודשים, והמשק לא יוכל להחזיק מעמד. חברות יפשטו רגל, המצב הכלכלי יהיה כמו ביוון. חייבת לקום ממשלת אחדות לאומית. שיהיה מי שיקבל החלטה. ממשלה שמתנהלת בלי תקציב תחת חוסר ודאות לא יכולה לעשות צעדים דרסטיים. כל מי שאומר שהמדינה לפני הכול ולא פועל לפי האמירה הזו, לא מבין שעוד מעט לא תהיה לנו מדינה".

 15 מלונות הקבוצה סגורים / צילום: אסף פינצ'וק

לפי חורמרו, "המדינה מדברת על תוכנית בהיקף 8 מיליארד שקל להלוואות לעסקים קטנים - זו בדיחה. מציעים לבעלי עסקים לקבל הלוואה בערבות מדינה אבל זו ערבות אישית של הבעלים. אם תהיה פשיטת רגל, בעלי העסק ישלם את מחיר הפנסיה והמשכנתה שלו. זה לא נקרא ערבות מדינה. 6,000 שקל מענק לעסקים, זה לזרות להם חול בעיניים. 80% מהמשק מבוסס על העסקים הקטנים והבינוניים ואם הם לא יקבלו סיוע מידי ומשמעותי המשק יקרוס".

לפני המשבר ארקיע הודיעה על החלפת מנכ"ל החברה. את ניר דגן צפוי להחליף אמיר ארז שתוכנן להיכנס לתפקיד בתחילת חודש אפריל. לפי חורמרו השינוי הזה מתוכנן להתרחש למרות ועל אף התזמון האומלל.

דיברת על מאות אלפי מובטלים, אבל גם אתם בחרתם להעביר את נטל עלות העובדים שלכם על המדינה כשהוצאתם כמעט את כל עובדי ארקיע למשל לחל"ת. דמי אבטלה זה גם סוג של סיוע מהמדינה.

"צריך להבין שאין לנו איך לשלם את השכר של העובדים. אנשים שיוצאים לחל"ת מקבלים שכר של 7,000 שקל שלא יספיק להם להתקיים. המגזר הציבורי לא מסוגל להציל את המגזר הפרטי, המדינה חייבת להזרים כסף לשוק הפרטי. אם הוא לא יישאר, למדינה לא יהיו הכנסות, לא מע"מ, לא מס הכנסה ולא ביטוח לאומי. המגזר הציבורי ממשיך להתקיים עם או בלי חל"ת אבל המגזר הפרטי, נכון להיום הולך להתפרק טוטאלית. במשך שנים המדינה צברה מיליארדים בקופות שלה והיום היא צריכה לפתוח את הארנק".

ועד עובדי ארקיע קורא למקבלי ההחלטות להפריד בין אל על, ישראייר וארקיע בכל הנוגע לדיון על הלוואות לחברות התעופה. מה סטטוס הדיונים בעניין ארקיע?

"אנחנו נמצאים בדיונים עם האוצר ויוצאים מנקודת הנחה שהמדינה, כמו שעשו מדינות בכל העולם, חייבת לעזור. אני גם לא פוסל הלאמה, או מיזוג בין חברות. ארקיע וישראייר יכולות להתמזג".

זה משהו שנבחן קונקרטית?

"בתקופה כזו חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. זה משהו שיכול להציל את החברות ואני לא פוסל את האופציה שבסוף, גם שלוש החברות יתמזגו לחברה אחת. אני לא יכול להגיד שזה על השולחן גם בגלל הרשות להגבלים עסקיים, אבל אנחנו משוחחים על זה בינינו".

בארקיע יש מודל ייחודי לפיו העובדים מחזיקים ב-30% ממניות החברה. יו"ר איגוד הטייסים מידן בר, אמר השבוע ל"גלובס" כי זה מודל שצובר תאוצה בענף וכי הוא מייחל לו בעוד חברות. "זה מודל מצוין והעובדים הם חלק בלתי נפרד מהבעלים", אומר חורמרו. "גם אם תהיה הלאמה של ארקיע - אז המדינה תיכנס כשותפה. אני לא פוסל שום מתווה. מה שמעניין אותי זה להציל את החברה למען העובדים. צריך להבין שהנתח של ארקיע בקבוצת נקש מהווה בערך 2% מהפעילות. חורה לי על 4,000 העובדים שיושבים בבית בכל הקבוצה, זה לא רק ארקיע".

אתם כבר מכינים תוכנית ליום שאחרי הקורונה?

"אני חושב שמי שצריך להכין תוכנית כזו היא המדינה ולגייס את מיטב המוחות ובכירים לשעבר מהמערכת הבנקאית והקמעונאית כדי שהיא תהיה מנותקת מהפוליטיקה".

 ארקיע / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

"יש לנו מלונות בגרמניה ושם הממשלה באה לקראת"

ענף נוסף שספג מהלומה קשה ונמצא הרחק מאור הזרקורים של דיוני האוצר הוא ענף המלונאות. לפי התאחדות המלונאות, 96% מהמלונות בישראל סגורים לפעילות וכ-40 אלף עובדים הוצאו לחל"ת. לקבוצת נקש 15 בתי מלון ועוד 5 שנמצאים בהליך בנייה.

"כל המלונות שלנו סגורים ועצרנו את כל פעילות הבנייה", אומר חורמרו. "את המשבר הזה יצליחו לשרוד רק הגדולים. לצערי הקטנים, כמו מלונות בוטיק - לא ישרדו. מדברים על 40 אלף עובדים בענף אבל זה הרבה יותר מזה, יש מאות אלפי עובדים במעגל המלונאות, ספקי מזון, כביסה וגם מערכת הבנקאות. זה ענף שהפעילות בו נעצרה לחלוטין. מלונות שהוסבו להבראה לחולי קורונה זה בזעיר אנפין. המדינה לא השכילה להבין שהמשקיעים בענף הזה מגיעים לישראל מתוך אידיאולוגיה ציונית, זה נכון גם לגבי רשתות פתאל, דן, ישרוטל וקראון פלאזה. כל המיליארדים שהאחים נקש השקיעו פה זה מתוך ציונות. אין ספק שהיו הזדמנויות מצוינות ושהפעילות רווחית ומניבה - אבל ההתחלה באה מתוך ציונות. ועם כל זה, ענף המלונאות נשכח ולא דנים בו בכלל באוצר. השמאי המרכזי יצטרך להידרש לאמוד את הנזקים ולפצות את הענף. ועד שהוא יתאושש, וזה ייקח הרבה זמן, המדינה צריכה לוותר על תשלומי ריבית של הלוואות שנלקחו לבנייה לשנה לפחות,וגם על תשלומי ארנונה, מים וחשמל. יש לנו מלונות בגרמניה ושם הממשלה באה לקראת בעלי המלונות, היא דוחה תשלומי מס הכנסה ומע"מ והעניקה פטור מארנונה. בארץ אפילו לא מדברים על הענף הזה - ויהיו מלונות שישלמו את המחיר".

דרך אמפא נדל"ן אתם משכירים נכסים עבור רשת ההוסטלים סלינה שהייתה אמורה להיכנס לישראל. היכן זה עומד?

"גם שם כל הפעילות נעצרה, רצינו לעשות משהו ענק אבל הכול ב'הולד'".

עם כל הלוואות שמצפים שהמדינה תעניק, גם בתעופה וגם במלונאות יש להניח שהמחירים ביום שאחרי יתייקרו. ההערכה היא שמישהו יהיה חייב לממן את כל ההלוואות האלה ואלו יהיו הצרכנים.

"אני לא יכול להגיד דבר כזה. בסוף היום אני בעד כלכלה חופשית. כלכלות חופשיות מביאות הישגים ומנגישות מוצרים לכל סוגי האוכלוסיה. את ההלוואה שהמדינה תיתן לארקיע נחזיר על ידי תהליכי התייעלות שיעשו בתוך החברה מבלי להפיל את זה על הצרכנים. זה ענף שבו חייבים להיות תחרותיים. ענף התעופה ייראה אחרת ביום שאחרי, ואם לא ייעשו פה פעולות מיידיות לאנשים לא יהיה כסף לשלם משכנתאות שלא לדבר על לטוס לחו"ל".

ארקיע נכנסה למשבר הזה במצב רגיש ואחרי פיטורים של כ-150 מעובדי החברה. החברה נקלעה לקשיים לאור הכניסה המסיבית של חברות הלואו קוסט וגם בעקבות סגירת שדה דב ב-1 ביולי 2019. עד אז שלטה ארקיע על 70% משוק טיסות הפנים לאילת עם תנועה של 1.4 מיליון נוסעים בשנה. עד הרגע האחרון החברה התנהלה בהכחשה לסגירת השדה.

התנהגתם כאילו שזה לא יקרה ונתפסתם לא מוכנים ביום שבו השדה נסגר.

"סגירת שדה דב פגעה בנו בצורה מאוד קשה. זה נכון שלא האמנו שזה יקרה, אבל הייתה לנו תוכנית מגירה שהתאימה את ארקיע ליום שאחרי סגירת השדה. בחצי השנה האחרונה יישמנו התייעלות מהותית וראינו תוצאות חיוביות. בתחום הפנים-ארצי הייתה לנו פגיעה רצינית אבל בבינלאומי הייתה התאוששות".

ועכשיו עצרתם את כל הפעילות התעופתית לגמרי. אפילו לא שמרתם על טיסה יומית אחת בקו רמון-נתב"ג לטובת תושבי אילת בשעה שישראייר מפעילה 3 טיסות יומיות בקו הזה. מדוע?

"אנחנו טסים לאילת עם מטוסי אברייר שלא מתאימים למספר קטן של נוסעים שיש בתקופה כזו. אם הייתי מפעיל טיסות לאילת הייתי צריכים לממן כל טיסה כזו ב-100 אלף שקל".

עוד לפני כן, גם את הפעילות הפנים ארצית בקו חיפה-אילת השארתם לישראייר שפעלה מייד אחרי סגירת שדה דב ופתחה משם קווים.

"המטוסים שלנו לא מתאימים לשדה התעופה בחיפה". אומר חורמרו ומציין כי צי ארקיע מונה 7 מטוסים "חלקם בבעלות וחלקם בליסינג של חברות חיצוניות, לא שלנו" (לקבוצת נקש יש חברה המציעה ליסינג למטוסים, מ' ר' ח').

"טיסה אחת ביום זו פעילות שהתרומה שלה שלילית"

בישראייר מפעילים עשרות טיסות להשבת ישראלים מחו"ל והטסות של מטען. האם לא עדיף לייצר פעילות דווקא בתקופה כזו מאשר לקרקע את המטוסים?

"מה שאנחנו יכולים אנחנו עושים, גם בהטסות חילוץ וגם במטען. אבל בסוף זה פרומיל מהפעילות, טיסה אחת ביום זה כלום, זו פעילות שהתרומה שלה היא שלילית".

מול מי שסבור שעל הממשלה לתמוך בחברות התעופה שנקלעו לקשיים יש מי שטוען שגם ארקיע היא חברה פרטיות וכמו כל חברה אחרת, על הבעלים להכניס יד לכיס ולממן את העסק שלהם.

"הגישה הזו אינה נכונה - זה מצב שנוצר מכוח עליון. לא אנחנו יצרנו אותו, לא הבאנו את הקורונה ובסוף למדינה יש אחריות. צריכה להיות פה ערבות הדדית - בכל הענפים".

מה היכולת של ארקיע לעמוד על הרגליים אחרי הקורונה מבחינת מינופים והתחייבויות לבנקים?

"אף אחד לא יודע מה יהיה ביום שאחרי אבל מה שאני הוא שהקבוצה שלנו היא איתנה. אנחנו נוכל לעבור את המשבר הזה. ההתחייבויות של ארקיע למערכת הבנקאית הן נמוכות. אבל אני לא מסתכל עליי. אני מסתכל על כלל המשק ועל המצב שהוא סופר-חמור וזה גלגל שמסתובב. משרדי נסיעות שסגורים עכשיו למשל, הם חייבים לנו סכומים גדולים, הקניונים שסגורים, יש לנו שם שוכרים טובים שלא משלמים, אלו מעגלים שלמים". לשאלה האם מוותרים לשוכרים על תשלומים בימים אלה הוא משיב: "אנחנו סבלניים בהחלט. חייבים להיות רגשיים בתקופה כזו".

כיצד יושפעו מחירי הנדל"ן להערכתך?

"מה שקורה היום פוגע גם בחברות הנדל"ן. אפשר לראות את זה בתמחור של חברות הנדל"ן בבורסה. קשה לנבא את מה שיהיה. אם חלילה תהיה כמות גדולה של מובטלים יהיה עודף של נדל"ן במשרדים ועודף של חללי עבודה. הכול תלוי בזמן שהמשבר יימשך ובעומק של המשבר הכלכלי. אני מגדיר את עצמי כאיש עסקים יהודי וציוני ואני זועק להקמה של ממשלת אחדות שתוכל למתן את המשבר הכלכלי מלהגיע לתהומות שיהיה קשה מאוד לצאת מהם, זה הזמן".