הבנקים מסיטים את האש לאוצר: "בתנאיה הנוכחיים, הקרן לא בנויה לספק מענה אמיתי לצרכי המשק בעת הזו"

איגוד הבנקים יוצא בהתקפה כנגד משרד האוצר, על האופן שבו בנה את קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. במכתב שנשלח למנכ"ל האוצר שי באב"ד ערב לפני דיון בנושא בוועדת הכספים בכנסת - שחבריה כבר ביקרו את התנהלות הבנקים בימים אלה - כתב מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון כי "בתנאיה הנוכחיים, הקרן לא בנויה לספק מענה אמיתי לצרכי המשק בעת הזו - למצוקת המגזר העסקי בכלל, ומגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט".

למעשה, במכתב מסמן האיגוד כאילו 'זה לא הבנקים שאשמים אלא האוצר', מי שלכאורה בנה את הקרן בצורה שיוצרת צווארי בקבוק שנותנים העדפה לעסקים בינוניים ושהאחריות כוללת היא בכלל על המדינה. דברים אלה עולים מאמירה של מדמון לפיה "התמודדות עם משבר בהיקף שכזה, מחייבת שיתוף פעולה מלא בין הגורמים הציבוריים והעסקיים תחת הובלת הממשלה... המציאות הנוכחית, בה הממשלה טרם יישמה בפועל את החלטותיה באשר לאופן שבו הכספים שהובטחו מגיעים ליעדם בפועל, יוצרת ציפייה לא ממומשת. בעקבות כך, מצטבר כעס הולך וגדל כנגד המערכת הבנקאית, כספק פתרונות מיידי במשק הישראלי בעת הזו. אנו קוראים לכם לסייע למנוע מגמה לא ראויה זו ולעבוד בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה על מנת להעניק פתרונות ראויים ומהירים לציבור".

עוד הוסיף מדמון כי "תפקידה של המערכת הבנקאית הינה לשמור על כספי המפקידים", תוך שהשמיע עוד אמירות שנאמרו לאחרונה שלא לייחוס מקרב גורמים בבנקים המסחריים, באומרו כי מה שנאמר נגד הבנקים הינו בגדר "טענות מיותרות כנגד המערכת, פוגמות באמון הזה, ועלולות לפגוע מהותית במערכת חשובה וקריטית זו, שלא לצורך, וחמור יותר, שלא באשמתה".

המערכת הבנקאית מסמנת בכך כי מבחינתה שיעור ההיענות המזערי לבקשות ההלוואה במסגרת הקרן הוא בגלל הדרך שהאוצר קבע, ובעיקר השינויים שהוכנסו בשבוע שעבר על ידי אגף החשכ"ל. במסגרת שינויים אלה נקבע כי כל הבקשות יועברו לבנקים ללא גוף מתאם ושהבנקים יידרשו להשיב על כל הלוואה בתוך מספר קטן של ימים - דבר שלדברי גורמים במערכת הבנקאית אינו אפשרי בשל הצורך בבדיקות מעמיקות, החוסר באנשים וכמות הבקשות האדירה.

בהקשר זה נטען במכתב כי פרק הזמן הקצר שניתן לבנקים "מגביל את יכולת הבנקים לבצע בחינה מעמיקה של הלווה, בעיקר כאשר מדובר בעסקים קטנים, שאין ברשותם כלים פיננסיים או כלכליים שיכולים לסייע בהצגת מצבם הפיננסי לבנקים". על כן הבנקים משיבים את תפוח האדמה הלוהט לאוצר באומרם כי "על משרד האוצר להבהיר לציבור מה המשמעויות של לוח הזמנים שנקבע על-ידו".

עוד לטענת הבנקים, שיש להן בסיס מוצק, המדינה זרקה על כתפיהם אחריות גדולה מדי בהקשר זה. בעניין זה מפורט במכתב, בין היתר, כי "שיעור הערבות של המדינה עומד על 15% בלבד מהיקף הקרן", תוך שמוסבר כי "ההיקף הכספי של הקרן הינו 2.3 מיליארד שקל (מכספי בנקים)" ו"היקף ערבות המדינה - 480 מיליון שקל". בהקשר זה מוסיפים בבנקים כי "מהשוואת תנאי קרנות דומות שהועמדו בחו"ל בעקבות משבר הקורונה, עולה כי שיעור הערבות בישראל הוא הנמוך ביותר, ובפער משמעותי מהנהוג בחו"ל, שם מגיעה ערבות המדינה לשיעור של 60%-100% (ברובו 80%). ככלל, מובן ששיעור ערבות נמוך הוא בעל השפעה על סוג העסקים שיקבלו אשראי ועל גובה הריבית (כמובן כל בנק ושיקוליו). בנוסף, היקף התוכנית בישראל נמוך באופן משמעותי ביחס לחו"ל, עובדה שגם היא תפגע ביכולת עסקים רבים לקבל אשראי בעת הזאת".

כל זאת בצל התקפות חריגות כנגד הבנקים על כך שאינם מעמידים אשראי לחברות, לעסקים ולאנשים שנקלעו למשבר בשל התפרצות וירוס הקורונה, או שהם מעמידים אשראי בריביות גבוהות מדי, ולאחר שגם המפקחת על הבנקים תקפה את התנהלותם והבהירה שהיא מצפה כי יקלו את מדיניות האשראי שלהם בימים אלה ושלא ייקרו מדי את ההלוואות. חלק נכבד מהביקורת על הבנקים נוגע לכך שלמרות שהוגשו אלפי בקשות לקרן בערבות המדינה, הם אישרו עד כה חלק מזערי מהפניות.

בכל אופן, באיגוד הבנקים מתגוננים ואומרים במכתב, בין היתר, כי "מאז פרוץ משבר הקורונה מיישמת המערכת הבנקאית מדיניות אשראי מרחיבה ומקלה ככל האפשר (כמובן, כל בנק לפי שיקוליו הוא, ותוך ניהול סיכון מאוזן ביחס למצב), על מנת לעזור למגזר העסקי להתמודד עם קשיים ואתגרים הנובעים מהשפעת נגיף הקורונה".

בבנקים מנסים גם להסיט את האש למתחרים החוץ בנקאיים, באומרם כי "המערכת הבנקאית הינה השחקן היחיד שנותר בשוק האשראי הישראלי. על אף ש-52% מהאשראי העסקי מגיע בימים כתיקונם ממערכת האשראי החוץ בנקאית, בשבועות האחרונים מקורות אשראי אלה התייבשו כמעט לחלוטין. מקור האשראי היחיד במשק הוא המערכת הבנקאית, כאשר אף שחקן מחוץ לה אינו רוצה או יכול להעמיד אשראי בהיקפים הנדרשים. לצערנו אף גוף חוץ בנקאי - ויש כמה וכמה כאלה במשק - לא הרים את הכפפה להתגייס לתת מענה לצורך השעה", וזאת בדומה לטענות שמושמעות כנגד הבנקים עצמם.