הבנקים אינם מלכ"רים וגם לא זרוע של המדינה. הם גופים עסקיים למטרות רווח שרוב מניותיהם נמצאות בידי הציבור, דרך החיסכון הפנסיוני ובדרכים אחרות. הבנקים ממש לא אמורים לספק מענה לעצמאים ולשכירים רבים המרגישים בימים חריגים אלה, ובצדק, שהמדינה אינה מקיימת את החוזה הלא כתוב עימם.
זה נכון לא רק לגבי קרן ההלוואות בערבות המדינה, שנבנתה בצורה לא מיטבית ומשתנה תוך כדי תנועה והעברת האחריות הציבורית (אולי במכוון) לכתפי הבנקים. אלא גם (ובעיקר) לגבי הלוואות רגילות ושירותים אחרים, כגון ביטולי תשלומים שאנשים רוצים לעשות - שבכולם רואים קפיצה בריביות, שבחלקן מוצדקות; המשך גביית תשלום עמלות כרגיל; או פשוט עצירה של מתן הלוואות.
כפי שאמרו גם בבנק ישראל הסיכון במשק עלה, וברור שיהיו הרבה יותר קשיי גבייה והלוואות שלא ישולמו במלואן. זה מאתגר את הבנקים ומצריך אותם, כגורמים הפיננסיים שמנהלים חלק משמעותי מנכסי הציבור, לנהוג באחריות ובשמרנות כדי שלא להיקלע בעתיד למשבר שייפגע בציבור כולו - בין אם כלקוח ובין אם כבעל מניות בשרשור.
אבל, השאלה היא מידת הייקור והיקף הלקוחות שלא מקבלים מענה. עלייה מסוימת בריבית היא ראויה, ואף מתבקשת בשל השינוי בסיכון במשק. אבל עלייה חריפה בריבית או עצירת מתן הלוואות ללקוחות שהפכו באחת ובהפתעה לכאלה שהם "לא בטוחים דיים" - אפילו אם הם היו לקוחות טובים במשך שנים - קורות יותר מדי בימים האחרונים. הן משקפות לא אחת שמרנות מוגזמת ואפילו מעלות חשש לניצול הזדמנויות להעלאה חריפה במחיר השירותים. זה גם הזעיק את המפקחת על הבנקים שיצאה בביקורת פומבית חריפה וקראה לבנקים להקל את מדיניות האשראי בימים אלה.
הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס. מה גם שזה יועיל לבנקים עצמם. הרי ככל שיותר עסקים יפשטו רגל, כך יקשה על המשק לחזור לפסי צמיחה - והבנקים הם בבואה של הפעילות במשק.
ובכלל, הבנקים הם לא גופים פרטיים רגילים. מדובר בחברות שזוכות להגנה משמעותית מהמדינה - שמונעת תחרות חריפה מדי בפעילויות הליבה שלהם. נכון, בשנים האחרונות החלה להיווצר תחרות חוץ בנקאית בשלל תחומים, אך בנוגע לעסקים קטנים ולאנשים פרטיים - זה עדיין בשוליים. דוגמה לשמירה על התחרות בענף קיבלנו לפני כמה חודשים, כשרק לאחר 40 שנה אושר בישראל בנק חדש. אך לא רק זאת, הבנקים גם זוכים לביקוש ייחודי וקבוע, ולמונופול על כמה היבטים מהשליטה בחייו של הישראלי, בדגש על היכולת לנהל חשבון עו"ש ולקבל פיקדון.
לכן מצופה מהם לא רק לשקלל את הרווח כאן ועכשיו - את היציבות שלהם יש להבטיח, אך הרווחיות בטווח הקצר יכולה להיות פחותה מהרצוי.
להקלות שהבנקים מודיעים עליהן בריש גלי יש מחיר והן ממש לא מתנות חינם. בימים האחרונים מתפרסמים תדיר צעדים של סיוע מצד הגופים הפיננסיים ובראשם הבנקים. אבל, יש לזכור - לא כל גרייס הוא הטבה אמיתית ללקוח. דחיית תשלומים ופרישתם על יתר תקופת ההחזר או לקיחת הלוואה חדשה, יביאו לעוד תשלומים בעתיד. ואת ההחזר המוגדל הלווה יצטרך למממן - בין אם באמצעות הגדלה בפועל של סכום ההלוואה וקיצור תקופת ההחזר (מה שיגדיל מאוד את ההחזר במשכנתאות ובכלל) או באמצעות הקטנה של קיצבאות הזיקנה העתידיות לשם ההחזר.
לכן חובה לבדוק את העלות של מימוש הגרייס או של לקיחת ההלוואה, ומה היא תעשה לתזרים המזומנים העתידי שלכם - כמה כסף ייגרע מכיסכם מדי חודש ולכמה חודשים. רק אז תבחנו האם כדאי לכם לקחת את ההלוואה למול החלופות האחרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.