הכחשה טורבו: בתעשיית הרכב מתקשים להפנים – השגרה עוד רחוקה

הכחשה מוגדרת בתחום הפסיכולוגיה כ"מנגנון הגנה תת הכרתי, שדוחק מהמודעות מחשבות לא נעימות ואירועים קשים במטרה להפחית חרדה". משבר הקורונה עתיד לספק חומר להרבה מחקרים בתחום ההכחשה במישור האישי, הממשלתי והלאומי.

שוק הרכב נמצא כיום בעיצומו של תהליך הכחשה אינטנסיבי. בשבועות האחרונים נשמעים מכל הכיוונים דיבורים על חזרה קרובה לשגרה ועל הפעלה מחדש של מערכי הייצור ושיווק הרכב ואילו שוק ההון חוזר להריץ ולהעריץ כמה ממניות הלהיט בתחום.

אבל בחינה של המתרחש בשטח מעלה סימני שאלה גדולים האם - ועד כמה - יתממש התרחיש האופטימי, שצופה חזרה של תעשיית הרכב ושל שוק הרכב הבינלאומי והישראלי לפסים נורמליים, תוך של כמה שבועות או אפילו כמה חודשים.

שוק הרכב הגלובלי: רחוק מריבאונד

כדי לבחון את המציאות בשטח אל מול המציאות המוכחשת, נדרש עוגן עובדתי. הנה כמה נקודות ציון בתוך האירועים הסוערים, שנרשמו בשבוע-שבועיים האחרונים בתעשיית הרכב הגלובלית.

שוק הרכב הסיני נחשב למודל לניהול מוצלח של משבר הקורונה ורבים בעולם הרכב נושאים אליו כיום את עיניהם. תעשיית הרכב הסינית צלחה את המגפה וחזרה לפעילות תוך מספר שבועות בסיוע ממשלתי נמרץ. רוב הבעיות של שרשרת האספקה המקומית נפתרו, סוכנויות שיווק הרכב חזרו לפעול והמכירות מתחילות להתייצב.

אבל כאשר מחדדים את הפוקוס מגלים שהשוק הזה נכנס כיום לגל שני של משבר או לפחות לסדרה של זעזועי לוואי. רוב יצרני הרכב הסיניים החלו לסבול בשבועות האחרונים ממחסור בחלפים חיוניים, שמיוצרים על ידי ספקים בינלאומיים - בעיקר גרמנים - שפעילותם מושבתת מזה מספר שבועות. התוצאה - תפוקת ייצור הרכב בסין שוב יורדת.

עם זאת, הבעיה האמתית של השוק הסיני כרגע היא צד הביקוש. למרות חבילה נדיבה של תמריצי מס ורגולציה ממשלתית, שנועדה לעודד רכישה כלי רכב, כלכלת סין מתחילה להפגין סימני מיתון בשל ההאטה החדה בצריכה בשווקי הייצוא - בעיקר במערב העשיר. כתוצאה אפשר להבחין בתחילתו של גל פיטורי עובדים לצד קיצוצי משכורות של 10%-30% במגזר היצרני מוטה הייצוא, לצד האטה משמעותית בקליטת כוח אדם חדש.

אמנם האבטלה המדווחת הרשמית באזורים העירוניים בסין עמדה בפברואר על 6.2% "בלבד", אך עדיין מדובר בעלייה חדה. נתונים עדכניים צופים התכווצות של התוצר הגולמי בסין בשיעור של 6.8% ברבעון הראשון לעומת צמיחה עקבית ורצופה בעשורים האחרונים. התרגום הוא ירידה בכוח הקנייה של הלקוחות הפוטנציאליים לרכב חדש.

מכירות תעשיית הרכב האמריקאית ושוק הרכב החדש בצפון אמריקה, צנחו בחודש מרץ מצוק תלול עם ירידה של 30%-35% ובסביבות 12% ברבעון כולו. גם בשל ההשבתה הגורפת של מפעלי הרכב בצפון אמריקה, גם בשל סגירת אולמות ומגרשי התצוגה וגם בשל ירידה בביקוש.

הלובי החזק של תעשיית הרכב לוחץ כיום על הממשל הפדרלי לחדש בהקדם את הייצור ואת פעילות השיווק, אבל לאור חוסר היציבות וחוסר הוודאות שהם נמצאת הכלכלה האמריקנית, ספק רב אם תירשם התאוששות משמעותית במכירות הרכב אפילו אם התעשייה תתניע מחדש.

בסיטואציה דומה, אולי אפילו חמורה יותר, נמצאת תעשיית הרכב האירופאית. גם שם הסיסמה הפומבית בשבוע החולף הייתה "חוזרים לעבודה" ומספר יצרני רכב גדולים הודיעו על חזרה מדורגת לפעילות או לכל הפחות הציבו תאריכי יעד קרובים לחזרה.

אבל מאחורי הקלעים המצב לא מזהיר. מחקר של פירמת הייעוץ ארנסט אנד יאנג, שפורסם בשבוע שעבר, צופה לתעשיית הרכב האירופאית לא מעט קשיים בניסיון "להתניע מחדש" את ייצור ושיווק הרכב בשל התלות בהרבה ספקים קטנים, שחלקם נמצאים כיום על סף פשיטת רגל וקריסתם עלולה לשבש את שרשרת האספקה.

בצד הביקוש, המחקר צופה "צניחה חסרת תקדים במכירות וברווחים" של תעשיית הרכב וחוזה, כי החזרה לרמת המכירות של טרום-המשבר תהיה ממושכת מאוד. בעיקר בשל "אבטלה גבוהה משמעותית, פשיטות רגל תאגידיות ואובדן הכנסה". ההערכה הזו מקבלת סימוכין מנתונים עדכניים, שמראים כי מסירות כלי הרכב החדשים בכלל האיחוד האירופאי צנחו בחודש מרץ בכ-55.1% עם התרסקות של 85% שנרשמה באיטליה, 72% בצרפת, 70% בספרד וכך הלאה.

בשורה התחתונה, גם אם ייצור הרכב בעולם יצליח לחזור לרמות של טרום המשבר - וזה כלל לא בטוח - היצרנים ייתקלו בבעיות רציניות בצד הביקוש.

שוק ההון חי בעולם משלו

ההכחשה הפסיכולוגית הבולטת ביותר בימים אלה בעולם היא של המשקיעים, שממשיכים לחפש נקודות אור בתוך השחור בשוק הרכב (ובכלל). דוגמה קלאסית הוא ה"ראלי", שנרשם מאז אמצע מרץ במניות רבות, שקשורות לשוק הרכב הגלובלי, למרות התמשכות השבתת הייצור ולמרות נתוני התחלואה והתמותה הקודרים.

יצרני רכב גדולים רבים ראו החודש את מניותיהם חוזרות לטפס והגדילו לעשות חברות המחמד של משקיעי "התחבורה החדשה". אובר, למשל, נמצאת כיום עמוק בעיצומו של משבר עולמי בתחבורה השיתופית, שנובע ישירות מהגבלות התנועה. הכנסותיה מנסיעות שיתופיות בערים הגדולות בארצות הברית צנחו ב-75% וכמו רבות ממתחרותיה היא עסוקה כעת בבקרת נזקים, מתן תמיכה כספית לנהגיה שאיבדו את הכנסותיהם וניסיון לפתח עסקי משלוחי המזון, שהם רווחיים פחות.

בשבוע שעבר היא אף הודיעה כי היא מוחקת כ-2.2 מיליארד דולר מהשקעותיה בחברות צד ג', כתוצאה ישירה מירידת הערך עקב משבר הקורונה ברבעון הראשון. ומה תגובת השוק לאחר ההודעה? עלייה של 8% במניה מכיוון "שהמשקיעים ציפו לבשורות גרועות יותר". בסך הכול המניה של אובר כמעט הכפילה את עצמה מאז השפל של 18 במרץ.

וזה עוד כסף קטן לעומת החגיגה של מניית טסלה, שטיפסה מ-361 דולר בשפל של 18 במרץ לאזור ה-690 דולר בימים האחרונים, תוך שהיא מוסיפה כמה עשרות מיליארדים לשווי השוק שלה. גם כאן קשה למצוא את ההסבר בנתוני המאקרו הגלובאליים או בביקוש לרכב, חשמלי או בכלל. נהפוך הוא. ממשל טראמפ הודיע בינתיים כי הוא מקטין דרמטית את הדרישות להפחתת צריכת הדלק בדגמי בנזין חדשים עד 2026 ובכך העניק תמריץ שלילי לשוק הרכב החשמלי.

יתר על כן, מחירי הנפט צללו לשפל חסר תקדים וגם לכך אמורה להיות, תיאורטית, השפעה שלילית מאוד על הביקוש לרכב חשמלי. את זה, אגב, לא אנחנו אמרנו, אלא אלון מאסק בכבודו ובעצמו, בראיון ל-CNN ב-2016. באותה עת מחירי הנפט נעו סביב ה-28 דולר לחבית ובימים האחרונים הם צנחו מ-18 דולר לחבית לטריטוריית מחיר שלילית בפעם הראשונה בהיסטוריה. גם המפעל האמריקני של טסלה עדיין מושבת ועל פי פרסומים החברה דרשה הפחתה בשכירות. ואילו סין, אתר הייצור/שיווק החליפי של החברה, גולשת כאמור למיתון.

זה לא הפריע בשבוע שעבר לאנליסטים מכובדים מגולדמן זאקס וקרדיט סוויס להעלות את ההמלצות למניה של טסלה, לקבוע מחיר יעד מרשים ולסייע לה להמריא. האם מדובר בתחזית ארוכת טווח שתגשים את עצמה או בהכחשה פסיכולוגית קלאסית? ימים יגידו.

השוק המקומי: הממשלה לא מבינה

גם שוק הרכב הישראלי, שתורם כ-13% להכנסות המדינה ממסים, חווה כיום תהליך דומה. אפריל מסתמן כרגע כאחד החודשים "השחורים" ביותר בתולדות מכירות הרכב בישראל, גם בגלל החגים, אבל גם בגלל אותו ענן שחור וכבד, שרובץ על נתוני המאקרו ומשפיע על הביקוש.

בשוק הליסינג, שאחראי לכ-30% ממכירות הרכב החדש, מנעד הפעילות נע בין "המינימום ההכרחי", כלומר רכישות לצורך חידוש חוזי ליסינג חיוניים, לבין "רכישות שליליות". כלומר ביטול הזמנות והחזרת מכוניות ליבואני הרכב. גורלה של "קל-אוטו", אחת מחברות הליסינג העצמאיות הגדולות, עדיין נמצא על כף המאזניים לאחר דחיית מועד סגירת העסקה עם קרסו.

ובכל זאת, כאשר קוראים את הדירוגים האחרונים של "מעלות" לחברות ציבוריות בענף אפשר לקבל בין השורות את הרושם כי הענף אמנם חולה, אבל נמצא במצב יציב ולא קריטי. רוב החברות הציבוריות המסוקרות הוכנסו ל"רשימת מעקב עם השלכות שליליות", וכלכלני מעלות אף כותבים כי "תנאי השוק אינם תומכים ביכולת של החברות למחזר חובות", אבל בשורה התחתונה הן עדיין נהנות מרמת דירוג חוב גבוהה יחסית.

אחרונה בשרשרת ההכחשה הפסיכולוגית היא הממשלה. הבור התקציבי מעמיק, ההתחייבות שאין להן כיסוי תקציבי הולכות ותופחות, וההכנסות העשירות ממיסוי רכב, כולל מס קנייה אגרות רכב ושווי שימוש, שמכניסות לקופה בשגרה כ-1.5 מיליארד שקל בחודש, הפכו לזרזיף דק. אבל למרות שאולמות התצוגה נפתחו בינתיים, אין רשת ביטחון ממשלתית או בנקאית עם ערבות מדינה, שנפרשת בפני הענף למניעת מפולת כפי שמתרחש כיום ברחבי העולם. בקיצור, המדיניות היא "אם נעצום את העיניים ממש חזק זה בטח ייעלם".