מרישום אזהרה בטאבו ועד פתיחת חשבון בנק: הקורונה הוכיחה שאפשר לעשות הכול מהבית בלי ביורוקרטיה

על הקשיים שהביא עמו משבר הקורונה כבר נכתב ועוד ייכתב רבות. אבל המשבר הקשה שהפתיע את כל העולם, הביא עמו גם מספר הקלות רגולטוריות שהמשק הישראלי שיווע להן כבר זמן רב. האם אלו יישארו עמנו גם בתום המשבר?

המשק הישראלי חטף כידוע מכות קשות בעקבות משבר הקורונה. למעלה ממיליון מובטלים, עצירה כמעט מוחלטת בביצוע עסקאות, גירעון של המדינה שהולך ותופח וצמיחה שלילית - הם רק חלק מההשפעות ההרסניות שהביאו עמן הנחיות הממשלה במטרה לעצור את התפשטות הנגיף.

לאור מצבו העגום של המשק, ייתכן שעדיין קשה לדמיין איך הוא יקום בקרוב מהקרשים שבהם הוטח באבחה אחת. ואולם כבר היום ברור כי כמו כל משבר כלכלי, גם במשבר שנוצר בעקבות נגיף קורונה יש לטפל, בין היתר, באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים וקיצור הליכים ביורוקרטיים ומשפטיים. הימשכותם של אלה מקשה על האזרח בכלל ועל עשיית עסקים בפרט גם בימים כתיקונם, אך בימי משבר הם עלולים אפילו לשמש כמכשול בלתי עביר.

יש הסבורים כי עוד בטרם יתפנו משרדי הממשלה השונים והגופים הציבוריים הרבים שוודאי ירתמו את עצמם להציע פתרונות משלהם ליציאה מהמשבר, אפשר כבר עכשיו לאמץ מספר פתרונות שנוסו בהצלחה בזמן המשבר.

כך, דווקא בחסות אחד המשברים הכי קשים שחוותה ישראל בשנים האחרונות, "שחררה" המדינה הרבה מהחסמים הפרוצדורליים שהקשו על קידומם המהיר של הליכים משפטיים ועשיית עסקים. משבר הקורונה הוכיח, למשל, שאפשר לאמת חתימה גם ללא נוכחות פיזית של המצהיר, וכי מתן שירות בנקאי לא מחייב בהכרח נוכחות של הלקוח בסניף.

1. אימות מסמכים מרחוק, ללא חתימה פיזית

עד משבר הקורונה:
כל מסמך שהחוק מחייב כי חתימה עליו תאומת בידי עורך דין, פקיד בנק, פקיד ציבור במשרד ממשלתי וכיו"ב - כמו למשל תצהיר - דרש מפגש פיזי בין החותם לעורך הדין. לדברי עו"ד עמי בן יעקב ממשרד בן יעקב, המתמחה במשפט מסחרי ונדל"ן, "תפיסה זו היא שארית של ה'עולם הישן', שהמשיכה להכתיב את חיי היום יום של אימות חתימות יותר מכוח האינרציה והקיבעון מאשר צורך אמיתי, שכן ממילא הייתה תפיסה זו מבוססת על הנחת האמינות של אישור הגורם המאמת המאשר כי המסמך אכן נחתם בפניו וזאת ללא כל צורך בהוכחה נפרדת נוספת".

 עו"ד עמי בן יעקב / צילום: כדיה לוי, גלובס

בעקבות משבר הקורונה:
"בעקבות המשבר, חלחלה ההבנה כי אמצעי הטכנולוגיה העדכניים מאפשרים פתרונות חדשים ו'יצירתיים' גם לקודש הקודשים של אימות חתימה פיזית. גופים רבים פעלו על מנת להתאים עצמם לנסיבות ולמציאות החדשה והוציאו הודעה על כך שניתן לחתום על מסמכים ולאמת אותם באמצעות היוועדות חזותית", מסביר בן יעקב.

דוגמאות בולטות:
הודעת האפוטרופוס הראשי, שהתיר פרוצדורה של עריכה וחתימה של ייפוי כוח מתמשך ללא מפגש פיזי עם עורך דין; החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין - שאפשרה חתימה ואימות של תצהירים בהיוועדות חזותית ללא צורך במפגש פיזי פנים אל פנים עם החותם, לרבות במקרה שהחותם אינו לקוח קבוע של עורך הדין; ועוד.

היתרונות המרכזיים:
לדברי בן יעקב, "בעולם החדש ברגע שיש תיעוד וידיאו - קשה הרבה יותר לזייף. וידיאו הרבה יותר אמין, שכן יש תיעוד ויזואלי של החתימה למקרה של ספק. דווקא ב'עולם הישן', כשמפגשי המאמת והחותם לא תועדו, היה קל יותר לרמות".

עוד מוסיף בן יעקב: "אין שום סיבה שאדם המתגורר בראש פינה, יגיע לתל אביב. בטח ובטח במקרה של חתימה של אדם מחו"ל, אז הוא היה צריך להגיע לנציגות/שגרירות הישראלית, לשם חתימה על המסמך בפני נציג ישראלי."

מה הסיכוי שהצעד יישאר איתנו:
בן יעקב מעריך כי השינוי באימות חתימה יישאר איתנו גם לאחר המשבר, וכי "ההבנה שהטכנולוגיות החדשות יכולות לייעל ולשפר את ההתנהלות במשק תאפשר אף להרחיב את המעגל".

2. זיהוי לקוחות ללא צורך בנוכחות

עד משבר הקורונה:
בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון, על נותן שירות עסקי לבצע הליך זיהוי והכרת לקוח קודם מתן השירות (Know Your Client). זיהוי זה כולל בתוכו גם זיהוי פנים פיזי בהתאם לרישיון נהיגה/תעודת זהות שנדרש הלקוח להציג, ורק במקרים חריגים וכשאין אפשרות לעשות זאת, מתיר הדין להשתמש בשיחת ועידה בווידיאו (ווידאו קונפרנס) לשם כך.

בעקבות המשבר:
הורחב מעגל המקרים שבהם ניתן אישור לזיהוי ללא צורך בנוכחות פיזית.

יתרונות מרכזיים:
פתיחת חשבונות בנק בכלל וחשבונות נאמנות בפרט, היא חלק מכמעט כל עסקה גדולה: מכירת נכס, העברת מניות וכיו"ב. העובדה כי ניתן לבצע באופן מקוון פעולות בנקאיות שבזמן שגרה דורשות נוכחות פיזית של הלקוח, מקלה על השלמתן המהירה של עסקאות.

דוגמאות בולטות:
בנק ישראל התיר לבנקים להגדיל מסגרות אשראי ללקוחות בהתבסס על העתק בלבד של תעודת זהות/רישיון נהיגה; ניתנה רשות לתאגיד בנקאי להסתפק בהסכמה טלפונית של לקוח להסדר חוב שנכרת בינו ובין התאגיד הבנקאי; אושר כי בעת פתיחת חשבון נוסף שנעשית באמצעות עו"ד, רו"ח או טוען רבני בעבור לקוח מסוים, יוכל הבנק להסתפק בחתימה שאינה חתימת מקור.

מה הסיכוי שהצעד יישאר איתנו:
נמוך ביותר. כפי שמסביר בן יעקב, "לאור המדיניות של בנק ישראל ובשים לב לכך כי נושא איסור הלבנת ההון מרכז סביבו תשומת לב רבה תוך הקפדה על סגירת פרצות וכל מה שנדמה כפירצה אפשרית, ובלבד מכיוון שנושא זה כפוף לעמידה ביעדים וסטנדרטים בינלאומיים - אנחנו מאמינים כי לא יחול שינוי מהותי בנוהלי ובהליכי הזיהוי והחתימות, כך שרק מקצת השינויים אם בכלל יישארו איתנו גם לאחר המשבר".

3. בקשות לרישום משכנתה באופן מקוון

עד משבר הקורונה:
לפי עו"ד בן יעקב, בעבר בטאבו ניתן היה להגיש בקשות לרישום מכר בכפוף למשכנתאות רק במקרה שאלה ניתנו על ידי בנק דיסקונט או בנק מזרחי טפחות.

בעקבות המשבר:
לאור צמצום כוח האדם, ניתן להגיש היום בקשות לרישום משכנתה באופן מקוון גם עבור מרבית הבנקים: למזרחי-טפחות ודיסקונט הצטרפו גם בנק מרכנתיל דיסקונט, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק ירושלים, והבנק הבינלאומי; וכן חברת טריא והראל חברה לביטוח.

היתרונות המרכזיים:
לדברי בן יעקב, "מדובר בשינוי ושיפור משמעותי לאזרח. במקום שני בנקים, ניתן כיום להגיש רישום מכר עבור בנקים רבים יותר, דבר המצמצם את ההגעה בפועל ומקל על המעקב הדיגיטלי". בנוסף, הגשה מקוונת לטאבו יכולה לחסוך זמן רב הן עבור האזרח והן עבור המדינה, ולקצר את זמן הטיפול בבקשות.

מה הסיכוי שהצעד יישאר איתנו:
גם במקרה זה, מעריך בן יעקב כי השינוי שנעשה בחסות הקורונה יישאר עמנו גם בהמשך, מתוך הבנה כי ניתן להשתמש בטכנולוגיה לא רק כדי להקל על האזרח, אלא גם כדי לחסוך במשאבי המדינה.

4. המצאת מסמכים משפטיים בדוא"ל

עד משבר הקורונה:
בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, המצאת "כתבי בי-דין" (בקשות, תגובות, כתבי הגנה ותביעה וכיו"ב) נעשתה באמצעות שליח, דואר רשום או פקס, תוך הגבלת מספר העומדים שמותר לשלוח בפקס.

בעקבות משבר הקורונה:
התקנות תוקנו באופן המאפשר לציבור המתדיינים להמציא כתבי בי-דין בינם לבין עצמם בדואר האלקטרוני, ולא במסירה אישית או בפקס; וזאת למעט כתבי בי-דין ראשונים, שמלכתחילה לא ניתן היה להמציאם שלא בדואר רשום או במסירה אישית גם קודם למשבר.

היתרונות המרכזיים:
לדברי איתן ברוש, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ZAG-S&W (זיסמן אהרוני גייר), מדובר ב"חיסכון בעלויות של שליחויות ואף התייעלות בהליך המשפטי שכן הליך המסירה מתבצע בתוך שניות, עם העברת המסמכים בדוא"ל".

מה הסיכוי שהצעד יישאר איתנו:
"יש סיכוי טוב שהפידבקים החיוביים על שינוי זה, שמיישר קו עם הפרקטיקה הנוהגת ממילא (בתנאי שהצדדים מסכימים על כך מראש) ועם ההתקדמות הטכנולוגית, יובילו לכך כי בעתיד שינוי זמני זה יהפוך לקבוע", מעריך ברוש, ומוסיף גם כי לדעתו כדאי להמשיך באותה מגמה, ולאפשר להמציא גם כתבי בי-דין ראשוניים, כגון כתב תביעה, באמצעות דוא"ל, "בכפוף לכך שעל הצד הממציא, תחול עדיין חובת ההוכחה להראות שהמסמך אכן הומצא לצד שכנגד. ממילא הליכים רבים נפתחים לאחר שכבר הוחלפו תכתובות שונות בין עורכי הדין של הצדדים, ולכן גם אין מניעה לאפשר לשלוח כתבי בי-דין ראשונים בדוא"ל ולא באמצעות שליח, שכן זהות עורכי הדין של הצדדים ידועה לשניהם".

5. קבלת דמי אבטלה ללא התייצבות בלשכות

עד משבר הקורונה:
כדי לקבל דמי אבטלה, היה על העובד להירשם הן בלשכת התעסוקה והן במוסד לביטוח לאומי - ולהתייצב פיזית בלשכת שירות התעסוקה אחת לשבוע או בתדירות אחרת שנקבעה לו.

בעקבות משבר הקורונה:
אין צורך בהתייצבות פיזית. גם בטרם תקופת הקורונה, ניתן היה לבצע את הרישום באופן מקוון, אך כעת, בתקופת הקורונה, לא קיימת חובת ההתייצבות הפיזית השבועית בלשכות שירות התעסוקה, שכן הלשכות אינן מקבלות קהל.

היתרונות המרכזיים:
לדברי עו"ד איתמר נצר, שותף במשרד אריאל שמר ושות' המתמחה בדיני עבודה, "ההיגיון שמאחורי ביטול חובת ההתייצבות הוא מניעת התקהלויות, במיוחד כאשר ברור שאין כל עבודה להציע לו כיום, ושחרור פקידים לביתם במסגרת צמצום העבודה במגזר הציבורי".

מה הסיכוי שהצעד יישאר איתנו:
לדברי נצר, "נראה שההיגיון שעומד מאוחרי ההקלה הזו תחום בזמן, אבל יחד עם זאת חשוב לזכור כי חובת ההתייצבות הפיזית בלשכת התעסוקה נולדה בתקופה שבה דרך המלך הייתה השגת עובדים באמצעות לשכת שירות התעסוקה, והדבר עוגן אפילו בהסכמים קיבוציים אשר חייבו מעסיקים להיזקק לשירותי הלשכה. כיום, וזה שנים רבות, ההתייצבות הפיזית של העובדים בשירות התעסוקה היא מיותרת ומכבידה. אין מניעה לפטור את העובד מהתייצבות פיזית, כל עוד הוא זמין להצעות עבודה, ככל שיהיו, אותן ניתן להעביר לעובד גם באימייל". 

הטכנולוגיה סייעה גם לאוכלוסיית הגיל השלישי

השינויים הטכנולוגיים בחסות משבר הקורונה מסייעים לכל אזרחי ישראל, אך במיוחד לכל מי שגם בימים בתיקונם מתקשים מבחינה פיזית להגיע למשרדי הממשלה השונים כדי לבצע פעולות. עם קבוצה זו נמנים גם לא מעט קשישים.

עם פתיחת האפשרות לביצוע פעולות נוספות באופן מקוון, הבינו חלק מהגופים הממשלתיים כי קיימת הזדמנות להכניס גם את בני גיל הדור השלישי לעולם הטכנולוגי, ולהקל עליהם גם בעתיד בביצוע פעולות מקוונות שגם לפני משבר הקורונה ניתן היה לבצען ללא צורך בנוכחות פיזית.

לדברי עו"ד דוד ידיד, מומחה לזכויות הגיל השלישי, הביטוח הלאומי הוא אחד מאותם גופים. "בביטוח הלאומי תגברו מאוד את התמיכה הטכנית, וזה מסייע מאוד לפונים לבצע פעולות שהיו נראות להם מורכבות מדי בעבר", הסביר ידיד. "אני חושב שזו הזדמנות שגורמת להרבה גופים להבין, שצריך לא רק לאפשר פורמלית את האפשרות לביצוע פעולות מרחוק, אלא גם צריך להנגיש אותה לאוכלוסיות שזה פחות טבעי להן, כמו הקשישים", הוסיף.