חברת התעופה אייר אירופה מצטרפת לרשימת חברות התעופה שהוגשה נגדן בקשה לניהול תביעה כייצוגית בטענה להפרת חוק התעופה. עוד ברשימה: יונייטד, אגאן, וולינג, TAP וטראנסאוויה.
בבקשה נגד אייר אירופה נטעו כי החברה מפרה את חוק שירותי תעופה בכך שאינה משיבה כספים לצרכנים על טיסות שבוטלו, "הפרה שהיא תוצאה של מדיניות מכוונת של הנתבעת, המנצלת את התפרצות נגיף הקורונה בישראל ובעולם בכדי להחזיק כספים לא לה בהיקפים עצומים". היקף התביעה המשוער הוא 21 מיליון שקל.
חוק התעופה קובע כי במקרה של ביטול טיסה על החברות להשיב לנוסעים את כספם. החוק גם קובע מנגנון של פיצוי לפי מרחק הטיסה בהיקף של 1,300-3,100 שקל. בימים אלה ממתין תזכיר חוק להצבעה בכנסת אחרי אישור הממשלה לשנותו: לחייב החזר אבל תוך 90 ימים ולא תוך 21 ימים כקבוע בחוק, לוותר על סעיף הפיצוי ולהחיל את החוק רטרואקטיבית מ-1 במרץ.
בדומה לחברות התעופה האחרות, בתביעה נטען כי אייר אירופה מציעה רק שוברים למימוש עתידי ולא מיידעת את הצרכנים כי לפי החוק זכותם לבחור בין שובר ובין החזר כספי.
התובעת במקרה הזה רכשה כרטיס טיסה לבואנוס סיירס דרך מדריד בכ-540 דולר דרך אתר בשם Mytrip.com . ב-9 באפריל היא קיבלה הודעה כי טיסתה מבוטלת, וכי היא זכאית לשובר למימוש עתידי - מבלי לאפשר לה לקבל את כספה חזרה. עוד נטען כי באתר האינטרנט של אייר אירופה אף לא מופיעה האופציה לקבל החזר כספי על טיסה שבוטלה.
התחשיב לנזק לקבוצת הרלוונטית לתביעה נשען על תדירות טיסות אייר אירופה מתל-אביב למדריד, שתי טיסות יומיות ועוד שתי טיסות שבועיות שתכננה החברה לפתוח בקו תל-אביב מלגה. התביעה מפרטת כי מאז אמצע חודש מרץ 2020 בוטלו 95 טיסות הלוך ושוב של אייר אירופה. התחשיב של התביעה הוא שכ-14 אלף כרטיסי טיסה הושפעו מכך, במחיר ממוצע של 400 דולר לכרטיס, ועל כן התביעה מציגה תחשיב של כ-20 מיליון שקל כנזק ממוני. אל הסכום הזה צירפו כ-100 שקל לנוסע כנזק לא ממונ, ובסך-הכול כ-21 מיליון שקל.
את התובעת מייצג עור"ד טל ספיר ממשרד שיפמן, ספיר שטורם. יצוין כי כל התביעות נגד חברות התעופה שהוגשו בנושא מציגות טענה דומה, ולכן לא מן הנמנע כי הן יאוחדו לתביעה אחת.
כ-35 מיליארד דולר על טיסות שבוטלו
לפי ההערכות, חברות התעופה בכל העולם מחזיקות בכ-35 מיליארד דולר ששולמו להן עבור טיסות שבוטלו. עד כה בוטלו כ-3.8 מיליון טיסות.
המאבק הזה אינו נחלת ישראל בלבד - בכל העולם החברות מנסות להתנער מחובתן להחזיר כסף ללקוחות, והן מציעות שוברים למימוש עתידי כאופציה יחידה. בארה"ב החברות כבר קיבלו התרעה כי יינקטו נגדן הליכים משפטיים אם לא ישיבו את כספי הצרכנים.
מבחינת חברות התעופה, הן מצפות לאמפתיה לאור המשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלעו עם משבר הקורונה, אבל מה שהן שוכחות הוא שאי-אפשר לדרוש בכוח את האמפתיה הזו - לצרכנים יש זכות לבחור האם להשאיר את כספם אצל החברות או לא. ולא רק אמפתיה - אילו היה מוצע תמריץ כלשהו, דוגמת מימוש בשווי מוגדל, יש להניח כי יותר צרכנים אכן היו משאירים מבחירה את הכסף אצל חברות התעופה.
גם חברות התעופה הישראליות לא חפות מהסוגיה הזו, והן מנסות לעכב את השבת הכספים לצרכנים בכל דרך ,אלא שכאן מצופה מהמדינה להגן על הנוסעים ולא לאפשר לחברות לקבל הלוואה בערבות מדינה עד שהן לא ישיבו את הכספים לנוסעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.