המדינה מקצצת בחדות את הפיצוי שיקבלו השכנים של כביש מכבית

המדינה מקטינה את סכום הפיצויים שיקבלו מאות תושבים בקרית אונו ובגבעת שמואל, שטענו בעבר לירידת שווי בתיהם בשל סלילת כביש 471 (מכבית). במקום סכומי בסיס שבמקרים מסוימים עלו על מאה אלף שקל לדירה, ושעליהם יש להוסיף הצמדות וריביות, הסכומים נחתכו לעשרות אלפי שקלים בלבד. כך עולה מהחלטה של ועדת הערר של מחוז מרכז בראשות עו"ד רונית אלפר. ההתנהלות בנושא שאורכת שנים רבות ממחישה שוב את הקצב האיטי בו מתמשכים הליכי פיצויים במדינה.

 יו"ר ועדת הערר, רונית אלפר. התנהלות של שנים רבות / צילום: כדיה לוי, גלובס

ציר רוחב חשוב במרכז הארץ

כביש מכבית מהווה את אחד מצירי הרוחב החשובים ביותר במרכז הארץ. הוא מקשר בין מחלף נחשונים בכביש 6 לבין מחלף בר אילן בכביש גהה (כביש 4), תוך שהוא עובר בין פתח תקווה, וגבעת שמואל בצפונו, וגני תקווה, וקרית אונו בדרומו. מאז אישורו, בשנים 2002-2001, מנהלים מאות מתושבי קרית אונו וגבעת שמואל מאבק, לקבלת פיצוי, עקב טענות לירידת שווי נכסיהם. מדובר בתושבים המתגוררים בבניינים ברחוב קרן היסוד 11-3 בגבעת שמואל, ובצמודי קרקע ובמבני מגורים שנמצאים ברחובות עמק יזרעאל, יגאל אלון, הס, הרצל, ז'בוטינסקי, חנה סנש, חביבה רייק וביאליק בקרית אונו.

 מגורים לצד הכביש

את הפיצויים, בגובה מיליוני דולרים (באותה תקופה ערכי נכסי הנדל"ן דווחו בדולרים. א"מ) דרשו התושבים מהוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה גבעת שמואל וקרית אונו ומחברת נתיבי ישראל שהייתה אחראית על התכנון ועל הסלילה של הכביש. לאחר שסורבו, ערערו מאות דיירים לוועדת הערר המחוזית, שמינתה את השמאי אלי אגמון ב-2008 כשמאי מכריע לנושא.

עבודתו ארכה כארבע שנים, ורק ב-2012 הוא פרסם דוח ראשן בנושא שכנגדו הוגשו השגות שונות. לאחר שורת ויכוחים אודות שיטת מדידת ירידת הערך, קבע השמאי אגמון לפני כשנתיים בדוח נוסף, כי הדירות בסמוך לכביש רשמו ירידה בשיעורים של 9%-12% בערכן. במספרים מדובר בסכומי בסיס של עשרות אלפי דולרים, לפי ערכי 2002, עליהם יש להוסיף הצמדות וריביות. ההחלטה ניתנה, בין היתר בהסתמך על מומחה אקוסטיקה שכילה, כי מטרדי הרעש אצל השכנים משני עברי הכביש היו חריגים וחצו את רף ה-64 דציבל.

בין העקרונות מהם גזר השמאי את גובה הפיצוי בהחלטתו הקודמת היו בין היתר הצורך להתקין חלונות מבודדי רעש ומזגנים בדירות הסמוכות לכביש, שכן קשה מאוד לחיות בהן במצב של חלון פתוח. הרעש, כך מצא, מאלץ רבים מהם לחיות בחלונות סגורים במרבית שעות היום, ומגדיל את עלויות תפעול המזגנים בבית. לאור זאת השמאי המכריע קבע, כי לירידת הערך הנובעת מהמטרדים האקוסטיים, יש להוסיף גם את עלויות התקנת חלונות אלומיניום עם זיגוג כפול ומזגני אוויר.

החלטה אחרי 18 שנה

בימים האחרונים החליטה הוועדה על מפתח פיצויים חדש, שגרם למרמור רב בקרב הדיירים, היות והוא מפחית בחצי את הערכים עליהם דיבר אגמון לפני שנתיים. כחלק מהנימוקים להחלטה הוועדה שללה פיצוי בגין הטיפול בחלונות שבבתי הדיירים כמבודדי רעשים. זאת כיוון שלשיטתה התוכניות של כביש מכבית קבעו כי נתיבי ישראל יישאו בהתקנת חלונות אלומיניום עם זיגוג כפול ומזגנים בדירות, מה שמייתר למעשה את הצורך לפצות את הדיירים בגין סעיף זה. ואכן בעבר היו בתים שהוצאות אלה שולמו על ידי נתיבי ישראל.

כן נפסל רכיב פיצוי שקבע השמאי, בגין מה שמכונה "כביש שני". מדובר בכבישי גישה לכביש מכבית, שעוברים בסמיכות לבתים, ושלהערכת אגמון, הגדילו את הנזקים שנגרמו להם. ועדת הערר קבעה, כי אין מדובר בכבישים נוספים, אלא בהרחבות של רחובות קרן היסוד וז'בוטינסקי בגבעת שמואל, ויגאל אלון ולוי אשכול בקרית אונו, ועל כן אין לקבוע בגינם נזקים נוספים.

עוד ביטלה הוועדה רכיבי "פגיעה בפרטיות" שקבע השמאי המכריע לדירות פנטהאוז משני עברי הכביש, ואשר אותם העמיד על 5% משווי הדירות. זאת מנימוק שהשמאי לא נימק את קביעתו, וכי לא ברור מדוע דירות שמצויות בגובה של עשרות מטרים מעל למפלס הכביש סובלות מפגיעה בפרטיות.

לסיכום, קבעה הוועדה, כי ירידת הערך שחושבה על ידי השמאי, בגין מפגעי הרעש שנובעים מהכביש - היא היחידה שיש לקחת בחשבון לצורך תשלום פיצויים. לאור זאת, הוסרו מרשימת הזכאים מספר מבני מגורים ברחובות האצ"ל, חביבה רייק וביאליק בקרית אונו.

ליתר המבנים חושבה ירידת ערך שנעה בין 2% ל-6.2%, משווי הדירות בלבד, וזאת, לעומת פיצויים בדוחות הקודמים של השמאי, שכאמור הגיעו ל-9-12%. בגבעת שמואל הפגיעה נעה בין 2% ל-4.5% משווי הדירות, שהיה ב-2002, כשאושרו התוכניות הפוגעות. בסך הכל מדובר ב-50-20 אלף שקל, שאמורים לשאת ריבית והצמדה מאותה תקופה. בקרית אונו, שבה יש שילוב של צמודי קרקע עם דירות בבנייה רוויה נמצאו שני מבנים שבהם שיעורי ירידת הערך חושבו ל-6-5% משווי הדירות לפני 18 שנים, שהגיעו ל-125-50 אלף שקל במחירי 2002. ממבנים אחרים הנזקים הגיעו לרמות של 3-2% ובערכים מוחלטים ל-29-18 אלף שקל במחירי 2002. בצמודי הקרקע ירידות השווי הגיעו ל-6-2% ובסך הכל ל-112-26 אלף שקל במחירי 2002.

"פנקסנות מול סעיפי השמאי המכריע"

"מדובר בהחלטה נוספת של ועדת הערר, שמחפשת דרך להפחית מהחבויות של הוועדות המקומיות והמדינה, ואנחנו מתוסכלים כבר תקופה ארוכה מזה, שוועדות הערר, במקום לראות את תפקידן כגורם שיפוטי-אובייקטיבי, רואות עצמן כגורם שצריך לשמור על הקופה הציבורית. המפגע הזה, של כביש מכבית, אינו סתם מפגע. זה מגה כביש, עם המון נתיבים ורעש נוראי. בהתחלה הורידו מעניין הפיצוי אנשים שהבתים שלהם לא גובלים פיזית בכביש, אלא נמצאים בשורה השנייה, עכשיו נערכה פנקסנות מול הסעיפים השונים של השמאי המכריע", אומר עו"ד עודד ישראלי, שמייצג 182 בעלי דירות לצד השמאים נחמה בוגין וזאב כהן. הוא סירב לענות, באם בדעתו לערער על ההחלטה.

בנוסף לו, עו"ד שחר הררי והשמאי צחי טנא מייצגים 157 בעלי דירות נוספים. דיירים אחרים מיוצגים על ידי עורכי הדין אריאל פלביאן ושירלי קדם. עו"ד דרור ממן ייצג את נתיבי ישראל, ואילו עורכי הדין אילנה בראף, מירב קנזי ואילנה תמם ייצגו את הוועדה המקומית גבעת שמואל. עו"ד נועם שחם ייצג את הוועדה המקומית קרית אונו.