אם באוצר סבורים שאל על מסוכנת כלכלית, מדוע אישרו לה ערבות מדינה בגובה 80%?

בסיומו של דיון רב-משתתפים בשאלה האם אל על תקבל ערבות מדינה להלוואה או לא, יצאו שרי האוצר, התחבורה, התיירות ובכירים באוצר וברשות המסים עם מסר שהוא במובן רב דבר והיפוכו. מצד אחד הם הזהירו עד כמה אל על חברה מסוכנת כלכלית ואמרו כי "הזרמת כסף מהמדינה, תגדיל ישירות את הון הבעלים, ללא שום הצדקה". אך במקום השורה המתבקשת "ולאור זאת לא נוכל להעמיד ערבות מדינה" - הגיע מסר הפוך: ערבות המדינה גדלה מ-75% ל-80% (צפוי לגדול ל-81%), להלוואה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.

בין האזהרות שנשמעו היו אמירות כמו "החברה ממונפת בשיעור של פי 19 מההון העצמי, בהשוואה לחברות תעופה אחרות שרמות המינוף שלהן נעות בין 0.4 ל-2; החברה רכשה 16 מטוסי דרימליינרים בלי הזרמת הון בעלים בכלל והכול תוך הגדלת החוב; ומספר עובדי התחזוקה פר מטוס הוא 34 עובדי חברה, לעומת 5-6 עובדים בחברות מתחרות". 

עם זאת, לאישור הערבות הצטרפו תנאים מאתגרים שעשויים להפוך את ההצהרה לפופוליסטית בלבד: המשרדים הממשלתיים מציגים תמונת מצב לפיה הם הושיטו יד לסייע לאל על, כפי שקורה במדינות רבות וכפי שהורה ראש הממשלה, אלא שאם אל על שלא תוכל לעמוד בהתחייבות, היא "תוותר" מיוזמתה על הסיוע.

ראשית באוצר מבהירים: בלי הסכם קיבוצי עם העובדים לא תינתן הלוואה. הסכם כזה לא יגיע בקלות, אם בכלל לאור הסכסוך הממושך שמצוי בין ההנהלה לנציגות העובדים. שנית, המתווה שהוצג דורש הבעת אמון קודם כל מהבעלים דרך הזרמה מידית של 100 מיליון שקל. מהלך שרבים מטילים ספק ביכולתם להעמיד סכום כזה.

באוצר דורשים גם התייעלות נוספת בחברה בהיקף של 50 מיליון דולר לשנה לפחות, נוסף לתוכנית שהגישה אל על שמשקפת לדבריה חיסכון של 300 מיליון דולר בשנה דרך פיטורים של כשליש מעובדיה, הפחתת שכר וירידה בכ-30% בהיקף פעילותה. איך? בין היתר על-ידי ויתור על טיסות הבונוס, טיסות שנאמדות במיליוני דולרים בשנה ושלהן זכאים עובדי החברה וגמלאיה ובני משפחותיהם. עובדי אל על הציגו מתווה התייעלות שכלל ויתור כזה על פני חמש שנים לצד ויתור על הטבות סוציאליות. המתווה לא אושר על-ידי ההנהלה ובהסתדרות נומק שהוא לא כולל סעיפים שאליהם ההנהלה מכוונת לרבות פיטורי כ-2,000 עובדים, כשליש מעובדי אל על.

גורם באוצר הבהיר ל"גלובס" כי האוצר לא מתערב בניהול החברה אבל מתפקידו לוודא כי תהיה ביכולתה האפשרות להחזיר הלוואה בתנאי שוק מאתגרים במיוחד. לשאלה האם אל על נדחקת לפינה במכוון השיב כי "מדובר בתנאים מאתגרים אבל לא בלתי אפשריים". עוד הוא מסביר כי בלי התייעלות ובתנאי המשבר והתחזיות לענף, אל על תפסיד 400-500 מיליון דולר בשנה, "מה שיוביל לקריסתה. התייעלות היא מחויבת המציאות. עובדי אל על יוצאים מנקודת הנחה שהמדינה תציל אותם בכל מקרה. זה לא נכון. התפקיד שלנו לדאוג לכספי משלם המסים".

הסעיף שאפשר להגדירו כמאתגר פחות הוא של פריסה מחדש של החוב למלווים בהיקף של 150 מיליון דולר. אל על כבר צוידה במכתב כזה שעמו היא פנתה לבנקים ולגופים הבינלאומיים לטובת פריסת תשלומים להלוואות בהיקף של 3 מיליארד דולר.

המתווה של האוצר כולל גם סוכריה בדמות אופציית "פאנטום" (אופציות שבמועד המימוש שלהן זכאי הניצע לקבל במזומן (ולא במניות) את ההפרש בין מחיר מניית החברה לבין מחיר המימוש שנקבע מראש) שתעמוד בתוקף עד שנה מתום תקופת ההלוואה.

המתווה אמנם הוצג, אבל לא רשמית, אל על דיווחה לבורסה כי "החברה טרם קיבלה מסמך רשמי ממשרד האוצר על פרטי המתווה ופרטי התנאים הנדרשים על-ידי משרד האוצר כאמור. החברה תלמד את פרטי המסמך ככל שיתקבל ותדווח על פרטיו כנדרש".

כמה שאלות עולות בעקבות מתווה האוצר ועמן עולים כמה תרחישים אפשריים.

תרחיש העמידה בתנאים: האם אל על מסוגלת להחזיר את ההלוואה?

גם אם אל על תשיג בדרך קסם תשיג הסכם עם העובדים ובעליה יזרימו 100 מיליון שקל יחד עם הסכמי פריסת חוב כנדרש, האם החברה מסוגלת להחזיר הלוואה של 1.5 מיליארד שקל על פני שש או אפילו שבע שנים? מומחי התעופה האופטימיים מעריכים כי רק בעוד שנתיים-שלוש ענף התעופה יחזור לעצמו. כל חברות התעופה יתמודדו עם ביקוש נמוך שיפגע בהכנסות, אך לאור המינוף הגבוה באל על, מדובר באתגר שונה. לכך נוסיף חובות קיימים בהיקף של 3 מיליארד דולר, בין היתר בשל הצטיידות המטוסים. נראה כי אל על מעמיסה על הגב שלה עול של הלוואה שהיא כמעט בלתי אפשרית להחזר.

אם אל לא תוכל לעמוד בהחזרים, המדינה שערבה ב-80% לכסף היא שתחזיר את רובו לבנקים. לפי גורם באוצר, ערבות המדינה צמחה מ-75% ל-80% לאור דרישת הבנקים להקטין את הסיכון מצידם - את אותם 5% מתרגמת המדינה ברשימת הדרישות כאמור - בשווי הגבוה מאותם 5% שמשולים ל-100 מיליון השקל שמצפים כהזרמת בעלים.

ההסכם המסתמן הוא מול דיסקונט ולאומי כבנקים מלווים בחלוקה שווה. סוגיה אחרת עולה במסגרת שיעור הריבית שהבנקים צפויים לדרוש, ואשר לפי גורם המעורה יעמוד על 5%-6%, שיעור גבוה וחריג מאוד. בבנק דיסקונט בחרו שלא להתייחס לנושא מתווה ההלוואה והריבית האמורה. מבנק לאומי נמסר "לאחר שהתקבלה ההסכמה של המדינה נעבור על הפרטים ונלמד אותם כשהכוונה היא לארגן קונסורציום שיש להניח שיכלול בנק נוסף וגם את המוסדיים. הכול עוד נלמד ונבחן".

תרחיש אי עמידה בתנאים: הקפאת הליכים, הסדר חוב ופגיעה בצרכנים

התרחיש השני ישלח את אל על להקפאת הליכים. החברה תודיע לממשלה כי אין ביכולתה לעמוד בתנאים שהציבו לה, ועתיד החברה יעבור לידי בית המשפט שיגיע להסדר חוב עם הנושים. במצב כזה עשוי להימצא בעלים חדשים לחברה והיא תקום במתווה רזה וצר ובלי הסכמים קיבוציים לעובדים עוד מהימים שבהם אל על הייתה חברה לאומית.

החיסרון של התרחיש הזה הוא בנייה של חברה מחדש, השארת ענף התעופה הישראלי בידי שתי חברות קטנות שאין להן אפילו מטוס אחד שיכול לטוס לארה"ב; או בידי החברות הזרות. חיסרון אחר הוא אובדן הסלוטים (חלונות המראה ונחיתה) של אל על בשדות התעופה העמוסים, הרישיונות שלה וההסכמים שלה עם חברות אחרות, לא בברית תעופה אבל בהסכמי קוד שייר. במקרה כזה, מי שישלם את המחיר יהיו הצרכנים - אל על מחזיקה מאות מיליוני שקלים שהיא אמורה להחזיר לציבור על כרטיסי טיסה שבוטלו - הצרכנים יהיו הנושים האחרונים בהסדר והכסף הזה עשוי ללכת לאיבוד. הציפייה היא שאם יהיה הסדר של הלוואה הוא יכלול סעיף של השבת הכספים לצרכנים ראשית, מתוך הוגנות ומתוך עמידה בחוק.

אי עמידה בתנאים 2: התגמשות פוליטית והצלת החברה

תרחיש אחר עובר לזירה הפוליטית והוא בבחינת מי ימצמץ ראשון. אל על תודיע כי היא לא מסוגלת לעמוד בתנאים החדשים, אך המדינה "תתקפל" ותגמיש את תנאיה. ההנחיה להציל את החברה הגיעה מלמעלה, כלומר מראש הממשלה נתניהו. אחרי שמחאות העובדים יתגברו, הוא יהיה זה שיורה על הגמשת התנאים והצלת החברה על אלפי עובדיה. בתרחיש הזה חשובה דעת הקהל. שיטוט ברשתות החברתיות חושף אמוציות קשות מצד הציבור לאל על. אם המדינה תיחלץ לעזרה של חברה שהיא עצמה מגדירה כלא יעילה בעליל, היא תקים עליה כעס ציבורי שבחלקו יהיה מוצדק. כבר כעת לא מעט תוהים למה אל על כן ועסק אחר לא. כבר כעת רבים סבורים שלא מדובר בפרה קדושה שאסור לגעת בה. גם על זה יצטרך ראש הממשלה לתת את הדעת אם ילך על מהלך "רובין הוד" להצלת החברה בכל מחיר או שהולכים להקפאת הליכים.

תרחיש המיזוג: שאיפה שאולי תתממש ביום שאחרי

תרחיש נוסף הוא מיזוג. יו"ר ארקיע, אבי חורמרו, שב ומשמיע את השאיפה שלו למיזוג בין שלוש חברות התעופה הישראליות. קונסולידציה בענף היא מגמה שתלך ותתחזק ויש תמימות דעים שזה מהלך שגם ענף התעופה הקטן בישראל צמא לו.

קולות למיזוג אמנם נשמעים, אך לא מעבר לכך, מנהלי החברות אפילו לא דנים באפשרות בצורה קונקרטית, מהלך שעשוי להיות ביום שאחרי. במקביל, ישראייר וארקיע קיבלו מכתב כוונות מהאוצר. כל אחת מהן צפויה לקבל 100 מיליון שקל כהלוואה בערבות 75% מהמדינה, 25% הנותרים יהוו קלף מיקוח מול הבנקים המלווים שידרשו התייעלות או מהלכים בתמורה. אופציית המיזוג נמצאה גם על שולחן הדיונים באוצר, אלא ששם יוצאים מנוקדת הנחה שמדובר בהתערבות בשוק, ובאותה נשימה סבורים "שאילו תוגש בקשה למיזוג, המדינה תגיב בחיוב".

80% ערבות מדינה: אל על מקבלת תנאים חלומיים

80% ערבות מדינה זה משהו שעסקים האחרים בארץ חולמים עליו מתחילת המשבר; וגם 70% או 60% יספיקו להם. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. רוב העסקים במשק נכללים במסגרת קרן ההלוואות שכוללת היום ערבות מדינה של 15% בלבד. במקביל, האוצר הבטיח הבטחות להקצות סכום נוסף של כ-4 מיליארד שקל לקרן הלוואות לעסקים בסיכון (עסקים מסורבי אשראי), עם ערבות מדינה מוגדלת של 50%, אך כבר שבועיים תקועות ההבטחות האלה בצנרת הביורוקרטיה והוויכוחים על הפרטים הקטנים.

היה גם דיבור בין האוצר לנשיאות העסקים הקטנים והבינוניים, המנהלת בימים אלה מאבק עבור כ-500 אלף עצמאים בארץ, על כך שערבות המדינה לעסקים בסיכון תוגדל ל-60% אך שר האוצר הוריד את השיעור ל-50% ואף פיצל את הסיוע לשתי פעימות, 2 מיליארד שקל בכל פעם (עכשיו ובהמשך). הממשלה פרסמה תזכיר חוק בעניין, אך התוכנית טרם יצאה לפועל, והעסקים בסיכון - אלה שלא חזרו לעבודה עדיין וכנראה גם לא יחזרו בקרוב, ובמקביל אינם מקבלים הלוואות מהבנקים כיוון שהם בסיכון גבוה - נותרים ללא מענה. בין העסקים הללו ניתן למנות את כל ענף התרבות, ההסעות, התיירות והמלונאות, הספורט, תעשיית המסעדות ועוד.

העסקים הקטנים והבינוניים במשק, אלה שזכאים ל-15% ערבות מדינה בלבד כיום, וביניהם כאלה שלא זכאים לדבר (כיוון שהם מסורבי אשראי), מעסיקים כ-1.5 מיליון עובדים.

עכשיו הם רואים את האוצר "משכיב" למעלה ממיליארד שקל בין רגע לטובת ערבות להלוואה לחברה אחת, אל על, המעסיקה 6,000 עובדים. וזו המשמעות האמתית של הערבות להלוואה: הלוואה בסדר גודל של 400 מיליון דולר, כ-1.4 מיליארד שקל, עם ערבות מדינה של 80%, משמעה: כ-1.1 מיליארד שקל של המדינה שמוקצים לטובת ההלוואה, ולא לטובת סקטור העסקים בסיכון שמעסיק 1.5 מיליון עובדים.

רועי כהן, נשיא להב, מתקומם על האיפה ואיפה ועל סדר העדיפויות הבעייתי של המדינה: "למעלה ממיליון וחצי עובדים של העסקים בסיכון נשארים עם תנאי הקרן בערבות המדינה של 15% ערבות, ומסורבים לקבלת הלוואה מהבנקים, ומנגד מדינת ישראל מעניקה בין רגע 80% ערבות מדינה לעסק שמעסיק 6000 עובדים. איפה סדרי העדיפויות? איפה הצורך לסייע למאות אלפי עסקים שנמצאים על סף קריסה?"

הבורסה מגיבה למתווה: ירידות מתונות במסחר ער בצל אזהרת רווח צפויה

ביום חמישי תפרסם אל על  את דוחותיה הכספיים אחרי שתי דחיות. הערת עסק חי שתצטרף לדוחות עשויה להציב בפני אל על אתגר נוסף במידה שאחד מנושי החברה יפנה לבית משפט ויבקש להתחיל בהליך של פירוק. הערת עסק חי משקפת חשש לגבי יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה בטווח הקרוב. במצב שבו אפילו נושה אחד יפנה לבית המשפט אל על תצטרך להוכיח כי ביכולתה להביא מקורות מימון, שבמקרה הזה יכולים להיות גם ההלוואה האמורה.

לאחר היוודע המתווה שגיבש משרד האוצר, מניית אל על נסחרה בירידות מתונות יחסית, במחזור מסחר ער. המניה מציגה פגיעה משמעותית בערכה, שמסתכמת מתחילת השנה ועד כה בירידה של כ-25%, ומשקפת לחברה שווי שוק נוכחי הנע סביב כ-350 מיליון שקל. המניה סובלת משחיקה ניכרת בשווייה כבר תקופה ממושכת, על רקע חוסר יציבות שאל על מציגה בדוחותיה הכספיים זה זמן רב, הבא לידי ביטוי בהפסדים משמעותיים. תוך פחות מארבע שנים צללה המניה בכ-80% מרמת השיא שקבעה באוקטובר 2016.

באל על סרבו להתייחס כל עוד לא התקבל מסמך רשמי מהאוצר. 

התנאים שמעמיד משרד האוצר

■ הסכמה של בנק מסחרי להעמיד לחברה הלוואה בערבות מדינה בשיעור של כ-80%, חלוקת סיכונים "פארי פאסו" (חלוקה שוויונית) בין המדינה לבנק וללא קדימויות כלשהן לבנק בבטוחות או בהחזר ההלוואה

■ שיפור מבנה ההון של החברה על-ידי הזרמת הון בעלים בהיקף של 100 מיליון שקל

■ ביצוע התייעלות נוספת בחברה בהיקף שלא יפחת מ-50 מיליון דולר לשנה

■ הסכמה מראש של העובדים לתוכנית ההתייעלות

■ פריסה מחדש של החוב למלווים בהיקף של 150 מיליון דולר

■ מניות החברה ישועבדו כנגד העמדת ההלוואה וכן תינתן למדינה אופציית "פאנטום" שתעמוד בתוקף עד שנה מתום תקופת ההלוואה

■ מגבלות נוספות על עסקאות בעלי עניין, שכר דירקטורים משיכת דיבידנד, ועוד