שבדיה תקים ועדת חקירה לבדיקת התמודדותה עם מגיפת הקורונה

בעקבות לחץ פוליטי ותקשורתי שהתגבר בימים האחרונים הודיעה ממשלת שבדיה אתמול (ב') כי תקים ועדת חקירה לבדיקת אופן התמודדותה עם מגיפת הקורונה. הגישה הייחודית של המדינה, שכללה הימנעות מצעדי סגר נוקשים שאומצו במדינות אירופיות אחרות, כמו סגירת בתי ספר ומסעדות, היתרגמה לשיעור תמותה גבוה בהרבה משכנותיה הסקנדינביות ולכ-4,500 קורבנות עד כה, רובם קשישים. הממשלה הסוציאל-דמוקרטית העומדת בראש המדינה הגנה בחודשים האחרונים בעקביות על המדיניות השבדית ודחתה ביקורת מצד גורמים בינלאומיים ופנימיים.

בסוף השבוע הודיעו דנמרק ונורבגיה כי הן לא יתירו לתושבים שוודים להיכנס לשטחן בשלב זה, בגלל מצב התפשטות הקורונה במדינה, בהצהרה שעוררה הלם במדינה וחיכוך בתוך מה שנחשבת לברית של מדינות סקנדינביה. "שבדיה נמצאת במקום אחר (בהתמודדות עם המגיפה)", אמרה ראשת הממשלה הדנית מטה פרדריקסן, כשהודיעה שרק תושבי גרמניה, איסלנד ונורבגיה יוכלו לבקר בדנמרק בהגבלות מסוימות החל מה-15 ביוני. שיעור התמותה בשבדיה מקורונה גדול פי שמונה מזה שבדנמרק.

את הדרישה להקים ועדת חקירה בעניין הובילו פוליטיקאים מהאופוזיציה, לצד ביקורת שנשמעה מצד מומחים בימים האחרונים גם מתוך המדינה. בעוד הממשלה והאפידמיולוג הראשי, אנדראס טגנל, מאשימים את בתי האבות והדיור המוגן במדינה באי-יישום הוראות ממשלתיות לבידוד קשישים, אי שמירה על היגיינה ורמת טיפול שאיפשרה לקורונה להשתולל בהם ולגבות קורבנות רבים, חלק מהגורמים הרפואיים במדינה אומרים כי הממשלה הייתה צריכה לדעת כי מדיניות של "בידוד הקשישים" בלבד לא היתה יכולה לעבוד.

אניקה לינדה (72), האפידמיולוגית שהובילה את התמודדות שבדיה עם מחלת ה"סארס" ומגפת "שפעת החזירים", שתמכה עד השבוע שעבר במדיניות של טגנל אמרה בראיון ל"גרדיאן" כי הרעיון לפיו ניתן להגן רק על הקשישים, בעוד יתר האוכלוסייה מנהלת חיים הקרובים לנורמליים, התברר כ"חלום באספמיה". בנוסף, ביקורת רבה נשמעה על כך שמערכת הבריאות השבדית לא הצליחה להקים מערך בדיקות יעיל ומקיף, כפי שנעשה במדינות אחרות.

דיפלומט שבדי שהתראיין ל"פייננשייל טיימס" בנושא אמר כי ההכרזה הדנית על איסור הכניסה היתה גורם מכריע בהתגברות הביקורת הפנימית. "יש לנו יחסים מאוד עמוקים וקרובים עם המדינות הנורדיות השכנות. התושבים בשבדיה לא מאוד מרוצים שהשכנות הנורדיות שלנו סוגרות בפנינו את הגבול, ומרגישים מודאגים מכך שהאסטרטגיה שלנו הובילה אותנו למה שנראה כתוצאה הגרועה ביותר". למרות ההגבלות הרכות יחסית על החיים הציבוריים במדינה, התמ"ג השבדי צפוי להתכווץ השנה ב-6%, כמו זה של גרמניה, שאימצה סגר הדוק יותר, בשל התלות של הכלכלה השוודית ביצוא.

גם טגנל, שעד כה היה בלתי-אפולוגטי לגבי המדיניות השבדית, החל לשנות את הטון. בראיון שהעניק אתמול לרדיו השוודי אמר האפידמיולוג הראשי כי לו הרשויות "נתקלות מחדש באותו צורך להתמודד עם נגיף הקורונה", האסטרטגיה שהיו נוקטות היתה שונה, וכי היתה "היכן שהוא באמצע" בין חוסר הסגר השבדי לסגר ההדוק של מדינות אירופה. "ברור שיש פוטנציאל לשיפור בדרך שבה התמודדנו עם משבר הקורונה בשבדיה", אמר. ועדת החקירה אמורה לקום בשבועות הקרובים.