יו"ר רשות ני"ע: "המשבר הולך לשבש את הסדר הקיים במערכת הפיננסית, הציבורית והחברתית"

"אנחנו נמצאים בעיצומו של גל שני, ואף אחד לא יודע לאן הוא יוביל אותנו", כך אמרה ענת גואטה, יו"ר הרשות לני"ע, בהתייחסה להתפשטות המחודשת של וירוס הקורונה.

בתשובה לשאלה לגבי התמודדות המערכת הפיננסית עם הגל השני אמרה גואטה כי "מה שמתברר בימים אלה זה שהמשבר שהתחיל כבריאותי ומתגלגל להיות כלכלי, הוא ככל הנראה משבר בסדר גודל גבוה שהולך לשבש את הסדר הקיים במערכת הפיננסית, הציבורית והחברתית".

לדבריה, "מה שבעיקר חסר כרגע זו ודאות לציבור. התוכנית הכלכלית הממשלתית היא בסך הכול סבירה, אבל הערך שלה יימדד ביכולת הביצוע, ועד היום הביצוע לא היה מספיק טוב. יש עוד הרבה מאוד עסקים ואנשים שהעתיד שלהם לא ברור ושחשים מאוימים. הדבר המרכזי והחשוב שצריך לעשות זה להגביר את הוודאות ולייעל את העברת הכספים מהממשלה לעסקים ולאנשים פרטיים באמצעות מנגנונים קיימים שלא נעשה בהם שימוש מספיק עד היום, כמו תשתיות הפינטק הישראליות, שמשמשות ממשלות בעולם להעברה יעילה ומאסיבית של כספים מבנקים מרכזיים וממשלות לעסקים. בישראל עדיין לא מיצינו את היכולות האלה".

עוד הוסיפה גואטה בעניין, כי "בגל השני תידרש היערכות הרבה יותר משמעותית כדי להבין ולהפיק לקחים מה היה לא בסדר בטיפול בגל הראשון, ואיך אפשר לעשות את התהליכים יותר מהירים".

אנחנו חווים בימים אלה שוק הון מאוד תנודתי. האם המשקיעים יכולים להיות רגועים באשר לעתיד כספם ולכך שלא נראה עוד בהלה כמו שהייתה בחודש מרץ?

"אני לא יודעת לנבא את העתיד. התנודתית בשווקים היא פועל יוצא של המשבר, ובסך הכול, כשמסתכלים על שוקי ההון, אפשר לראות שהם מונשמים על-ידי בנקים מרכזיים וממשלות, עם הזרמות של כמויות כסף אדירות, והשוק הישראלי עוקב אחרי המגמות האלה".

לדבריה, "המשבר עדיין לא נותן את אותותיו בשוקי ההון. האווירה בשווקים היא טובה, ויש נתק מסוים בין מה שקורה בשווקים לבין הכלכלה הריאלית, למרות שיש הרבה חברות שמדווחות על קשיים. ככל שנצליח לייצר ביטחון לכלכלה ולעסקים, יכול להיות שיהיה אפשר לשמר את התחושה הזו לאורך זמן, אבל אין לדעת לאן התהליכים האלה ייקחו אותנו".

האם את רואה גל של הסדרי חוב שמגיע אלינו, דוגמת מה שחווינו לפני כעשור?

"בפועל, עד עכשיו לא ראינו כמות גדולה של חברות שמבצעות תהליכי פריסת חוב או מגישות למשקיעים בקשות ל-Waiver (ויתור זמני על התניות פיננסיות, א"ל). בסך הכול, ההתנהלות בין החברות לבין המשקיעים בשוק הציבורי היא רציונלית, ומגיעה ממקום בו בסופו של דבר כולם מבינים שיש להם מה להפסיד אם יפעלו לפי כללי המשחק הישנים.

"גם בשוק הפרטי המצב דומה. בדילמת האסיר בין המשקיעים לבין החברות, הפתרון היעיל לצדדים הוא שמירה על סטטוס קוו, כי אנחנו נמצאים במצב שמשקף תנאי שוק לא נורמליים, ולצדדים יש מטרה להגיע לפתרון מוסכם. לכן בפועל, אנחנו לא רואים ניצנים של גל של הסדרי חוב, למרות שברור לכולם שאיפשהו במעלה הדרך יהיה צורך ביצירת הסדרים".

מה המצב בחברות שכבר הגיעו לסיטואציה של משבר, או קרובות לכך?

"בסך הכול המשקיעים מתנהלים בצורה רציונלית, ויש מקרים ספורים של חברות שהגיעו להסכמות לגבי פריסת חובות מול המשקיעים. זה תהליך בו כל הצדדים מבינים שיש להם מה להפסיד, והמצב דומה גם במערכת הפיננסית. כולם מבינים שמשבר הקורונה הוא דרך ארוכה, ולא איזה זבנג וגמרנו, לכן התהליכים האלה דורשים הבנה של כל הצדדים, מבלי לשבור את הכלים".

היית מצפה מהמוסדיים שבתרחיש מסוים יקחו שליטה על חברה?

"ההחלטה אם לפרק חברה או לקחת שליטה בחברה חלף פוזיציה באג"ח, היא כלכלית רציונלית מודעת. הגופים המוסדיים מספיק מתוחכמים ועם מספיק ידע וניסיון כדי לקבל החלטות, והשאלה אם לקחת שליטה בחברה היא לא רגשית, אלא יש בה שיקולים רציונליים, והתנהלות המוסדיים נעשית מתוך השיקולים האלה".

איך את רואה את התופעה של חברות ללא גרעין שליטה?

"הטרנספורמציה של מצב השליטה בשוק ההון הישראלי, ממצב בו תופעת השליטה הייתה רווחת למגמה בה מבני השליטה מתחילים להתפזר, היא פיזיקלית והבעת הדעה שלי לא רלוונטית. המחקר לא הצליח להוכיח איזה מבנה עדיף, אבל לאורך זמן אפשר לראות ששווקים שהתאפיינו בשליטה ריכוזית עוברים תהליך למצב של שליטה מבוזרת. בישראל הסיבה העיקרית לכך קשורה לרגולציה, שהורידה את הכדאיות לשלוט בחברה, ובאופן טבעי כשהתהליכים האלה מתרחשים, מי שתופס את קידמת הבמה אלה הגופים המוסדיים".

לדבריה, "גם מבנה של חברות ללא שליטה לא חף מבעיות, ושם לדוגמה יש חשש לשלטון מנהלים שעלול להוביל לאימפקט שלילי. לכן כאן, התפקיד של בעלי המניות המוסדיים והמיעוט הופך להיות דרמטי והוא חשוב כדי לשמור על הבלמים והאיזונים בחברה. אנחנו רואים בישראל שהמוסדיים הופכים להיות הרבה יותר אקטיביים. המונח אקטיביזם לא מתאים לגופים מוסדיים, אבל החובה המוסרית של המוסדיים זה להיות אקטיביים ולא פסיביים, ולעשות שימוש בכלים שהחוק מעמיד לרשותם כדי להשפיע על הממשל התאגידי של החברות, ולהפוך אותו למועיל. במקום הזה חל שינוי בשוק ההון הישראלי בעשור האחרון".

גואטה גם התייחסה למקרה של כלל ביטוח, שעלה לכותרות באחרונה בשל סכסוכים בין בעלי עניין ומנהלים בחברה, ואמרה, כי "המקרה של כלל הוא מיוחד, בו התרחש שילוב של חברת ביטוח, חברה ציבורית וגוף מוסדי שנתקף על-ידי בעלי מניות מיעוט, בכלים שבעלי מניות המיעוט חזו להיות לגיטימיים, אבל אולי הם לא היו לגמרי 'לפי הספר'. עניין זה מעורר צורך לחדד איך צריכה להתנהל מערכת יחסים בין בעלי מניות מיעוט, ויותר בהירות לגבי מה כללי הפעולה בסיטואציה שכזו, כדי שהגורמים השונים ישקלו מה הסיכונים והסיכויים שלהם".

איך את רואה את תפקידך כרגולטור בתקופה כזו?

"התפקיד של רגולטורים בתקופה הזו הוא מורכב. יש מערכת של כללים וחוקים שנכתבה עבור תנאי שוק נורמליים, ובתקופות כאלה מאוד קשה לתחזק אותה. אנחנו צריכים כל בוקר לבחון מחדש את גבולות הגזרה ולראות איפה אפשר לייצר גמישות במקומות שחסרים בכך, כדי שהגופים שאנחנו מפקחים עליהם יוכלו לתפקד באופן תקין. בתקופה הזו עשינו ועדיין אנחנו עושים הרבה מאוד תהליכים של מתן הקלות לגופים מפוקחים".

עוד הוסיפה גואטה כי "בצד האכיפה צריך לזכור שזו תקופה משברית, והיא עלולה לייצר הזדמנויות עבור רמאים ונוכלים, לכן פעילות האכיפה שלנו באזורים הלא מפוקחים היא יותר אינטנסיבית ומשמעותית. מעבר לכך, כגוף, הרשות לני"ע נכנסה למשבר הזה בצורה מאוד חלקה, והתאמנו את עצמנו לעבודה מרחוק ועם יכולת לפקח על העובדים ברמה הכי גבוהה שיש".