"אנחנו עומדים לקראת צונאמי של הליכי חדלות פירעון"

"ממוצע הבקשות עומד בשנה על 20 אלף, מתוכם 1,000 בקשות בנוגע לתאגידים. אם 60 אלף עסקים יגיעו להליכי חדלות פירעון, מדובר בגידול של 6,000 אחוז", את הדברים אמרה סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי, בשיחה עם חן מענית, עורך מדור דין וחשבון ב"גלובס" בפאנל "הליכי חדלות פירעון - מה נשתנה?" בועידת עושים שוק של "גלובס". 

אנחנו בתקופה כלכלית קשה, משבר כלכלי מאוד קשה מתרגש עלינו, ואת בתפקידך צריכה להתמודד עם התוצאות של המשבר, איך ההרגשה להיות בתוך סערה כזו? איך אתם נערכים?

"כשנכנסתי לתפקיד, היה ברור לי שאני נכנסת לסערה כי היה צריך ליישם את חוק חדלות הפירעון. כשאנחנו עדיין בשלבי ההתנעה של החוק, הגיע משבר הקורונה, ואיתו ההבנה הברורה, החדה והמיידית שאנחנו עומדים לקראת צונאמי של הליכי חדלות פירעון. ההיקף של התיקים לא ידוע לנו, אנחנו יכולים לשער וזה די ברור לנו שמדובר במכפלות ולא בגידול של אחוזים בודדים. ובכל זאת קשה לדעת אם מדובר בזינוק של 100 אחוז או 200 ו-300 אחוז. קשה בשלב הזה לדעת, כי זה קשור גם בתכניות הסיוע למשק של הממשלה שימנעו בכלל מהחברות להגיע למקום של בקשות חדלות פירעון וזה גם תלוי בשאלה כמה זמן המשבר ילווה אותנו על ציר הזמן".

קראתי הערכה בחודש מאי ש-65 אלף חברות ויחידים שיגיעו לפשיטות רגל, חדלות פירעון ופירוק. היום יש לך הערכה שונה? כמה עסקים יתפרקו?

"אני מעריכה שהטווח הוא בין 20 אלף ל-60 אלף. בשביל לשבר את האוזן, אני אומר שממוצע הבקשות עומד בשנה על 20 אלף, מתוכם 1,000 בקשות בנוגע לתאגידים. אם 60 אלף עסקים יגיעו להליכי חדלות פירעון, מדובר בגידול של 6,000 אחוז".

האם ממשלת ישראל פעלה עד כה נכון כדי להימנע מהפירוקים וחדלות פירעון?

"מטבע הדברים בהיותי חלק מהממשלה, היכולת שלי להעביר ביקורת על הממשלה היא מוגבלת. אני חושבת שהממשלה כן יזמה תוכניות סיוע אלא שהמימוש שלהן די איטי. ממה שקראתי, רק 50% מתוכניות הסיוע מומשו. לא צריך להיות מומחה, מספיק להסתובב בשווקים, בקניונים ובמרכזים המסחריים ולראות חנות אחר חנות סוגרת את שעריה, כדי להבין שהמשבר הזה עמוק מאוד. זה לא מכה קלה בכנף. אם עסק גדול קורס, הוא לא קורס לבד. יש אחריו שרשרת של ספקים, עובדים, הרבה מאוד גורמים שנפגעים במעגל שני ושלישי. קראתי שיש כוונה להרחיב את תוכניות הסיוע, ואני מקווה שזה יקרה, ויקרה מהר. אם זה לא יקרה, הניתוח שאחרי המוות אצלנו יהיה גדול מאוד, הן של תאגידים והן של יחידים".

התחושה היא שאנחנו מפגרים אחרי העולם, גם בקצב וגם ביעילות. האם אתם מוכנים לכך שיהיו 65 אלף עסקים קורסים, האם בתי המשפט יכולים להכיל זאת בבת אחת?

"עוד בתחילת המשבר, כשעוד לא הבנו מה הולך פה, כשהתחיל היום הראשון של הסגר, כבר הבנו שאנחנו לקראת אירוע אחר. התחלנו להיערך תפיסתית למה שהולך לקרות בו ושאי אפשר לטפל בו בכלים הרגילים. וזה קצת אבסורד, שאמרנו לעצמנו יש לנו את "חוק חדלות פירעון" עם הכלים הכי מודרניים, הכי מתקדמים והכי חדשניים, אז למה אנחנו צריכים משהו אחר? אלא שחוק חדלות פירעון נועד לטפל בתיק אחר תיק ובחברה אחר חברה. אין לו תפיסה רחבה, שיש פה מאקרו משבר, הוא לא מתעסק במגה משבר שמביא בבת אחת מבול של חברות. היא מותאמת לטפל, וגם זה בדוחק ב-20 אלף יחידים וב-1,000 תאגידים. כל סטייה משמעותית מעבר לזה מחייבת או סדרי גודל של משאבים או שינוי תפיסה. ואנחנו חשבנו שנכון ללכת פה לשינוי תפיסה".

למה שינוי תפיסה?

"כי אתה רואה חברות ויחידים שמאפייני הקריסה שלהם שונים משל החייב הסטנדרטי. אתה רואה את ענף התיירות, את ענף המזון, שירותים פרונטאליים וכו', עוד לא רואים את זה מספרית, אבל יש עלייה של 300 אחוז בפתיחת תיקי חדלות פירעון בתחום המסעדנות ביוני 2020 לעומת יוני 2019. ואני מעריכה שבתוך 3 חודשים נתחיל לראות את זה גם בקצב הגידול. יש תאגידים שיש להם בעיה תזרימית זמנית, שהבעיה תיפתר כשהמשק יחזור לפעילות או כשהעננה תוסר ונדע מתי זה יקרה. מדובר פה באירוע פתאומי וחיצוני לחברה ולא בגלל בעיות ניהול. יש לזה משמעות גדולה בשני היבטים, אנחנו רוצים לתת להם זמן להשתקם ולהתארגן מחדש מבחינה כלכלית. אלמנט נוסף של שינוי בהליכי הקורונה מול חדלות פירעון במקרים רגילים הוא הפקעת יכולת השליטה בניהול עסקי התאגיד.

"בקריסה רגילה, אתה ממנה בהכרח גורם חיצוני בתמורה להגנה שאתה נותן לה. במקרה הזה, כדי לעודד חברות להקדים כניסה להליך וגם מתוך הבנה שאין פה הצדקה לכך, אנחנו מאפשרים לחברה להמשיך להתנהל בעצמה ולא למנות לה בעל תפקיד חיצוני שייקח את השליטה. אלא רק למנות מנהל לצורך ההסדר כדי לוודא שאין ניצול לרעה של ההליך".

ביומיים-שלושה האחרונים אנחנו בגל שני - האם זה שינה את ההיערכות שלכם?

"אני חייבת להגיד שבעומק המשבר הרפואי לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות חדשות, אך פה אתה רואה זהירות גדולה בהטלת המגבלות, עסקים ממשיכים להתנהל בצל הקורונה. אני לא רואה שאנחנו ממהרים להיכנס שוב לסגר שהיינו בו, אלא אם כן לא יהיה מנוס. ככל שהמשבר יימשך, כך יהיו יותר ויותר תאגידים ויחידים שייכנסו לתוך ההליך של חדלות פירעון.

האם את אופטימית? אני מרגיש שאנחנו לקראת משבר כלכלי שיימשך שנים

"אני מאוד לא אופטימית. ראיתי את נתוני תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הקרובה. אני לא חושבת שאי פעם ישראל הייתה בתחזית צמיחה שלילית, אפילו לא במלחמת ביום כיפור, לא בתקופת הצנע, וגם לא במשבר הכלכלי של שנות ה-80. כך שאין שום סיבה מיוחדת להיות אופטימיים. אנחנו כן חיים בתוך תפיסה שהמשק הישראלי ערב המשבר היה יחסית חזק, אבל אם זה מתקיים במציאות או לא נוכל לראות רק בעוד מספר חודשים. אני כן אופטימית מהבחינה שלי, שאנחנו עושים הכל כדי להיערך מבעוד מועד. זה באמת אתגר עצום. אתה לא יודע מה היקף כוח האדם שתצטרך ומה היקף התיקים, אנחנו פועלים בתוך מרחב של אי ודאות. אבל אתה רואה את המוטיביציה וההתגייסות של האנשים, אין מורך לב, אלא תכונה וציפייה לבאות".

לפני שבועיים התבשרנו על פרישתו המוקדמת של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין שניהל את כל מחלקת הפירוקים בתל אביב. האם ההליכים ייפגעו בגלל פרישתו?

"אין ספק שאורנשטיין הוא עמוד התווך של תחום חדלות פירעון, וזו אבידה גדולה מאוד לתחום. מצד שני, יש עוד הרבה שופטים מומחים ויעילים בתחום חדלות פירעון, הן בבית המשפט המחוזי בתל אביב והן בבתי משפט מחוזי נוספים ברחבי הארץ. אני מאמינה שבתחום הזה אין וואקום, וברגע שיש צורך - הוא מתמלא".

האם את מעוניינת להמשיך לנהל את שני התפקידים במקביל, גם מנכ"לית משרד המשפטים וגם כונסת הנכסים הרשמית?

"זו נראה משימה בלתי אפשרית, אבל יש הרבה מאוד אנשים במשרד המשפטים שמסייעים ופיתחו כתפיים רחבות. זה האתגר של חיי, אין ספק שזו אחת השנים הכי משמעותיות ומאתגרות. מבחינת העתיד, ההצעה הזו (לכהן כמנכ"לית משרד המשפטים, א"ג) עדיין לא עומדת על הפרק, והשאלה הזו קודם כל לא מופנית אליי. אם זה יהיה רלוונטי, זו תהיה התלבטות מאוד מאוד גדולה. אני מאוד אוהבת את הטיפול בחדלות פירעון והאפוטרופוס הכללי".