פרץ לא מוותר לכ"ץ: "חרג מסמכותו בנושא ייבוא המלט"

הקרב על עלויות יבוא המלט נמשך. לטענת משרד הכלכלה, החלטתו של שר האוצר ישראל כ"ץ שלא להעלות את מחירי המלט המיובא (על ידי הטלת היטל היצף על היבואנים), נעשתה שלא בסמכות ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כך נודע ל"גלובס". זו, לטענתם, הגבילה את האפשרות שלו לסרב להיטל רק מנימוקים כבדי משקל, שנוגעים לשאלות מקרו כלכליות. כך כותבת היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה אילת זלדין במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שבו היא מבקשת מהיועץ להורות על ביטול החלטתו של כ"ץ.

המלחמה סביב היטל ההיצף על יבוא מלט לישראל מצויה כשנתיים וחצי באוויר. היא משלבת תחרות עסקית, חילוקי דעות של רגולטורים ושיקולים פוליטיים. לאחרונה נראה שהיא הוכרעה לכאורה כששר האוצר, ישראל כ"ץ, הודיע על סירובו לאפשר היטלי היצף על יבוא מלט לישראל מיוון ומטורקיה בשיעורים של עד 30%, כפי שביקש שר הכלכלה עמיר פרץ. להחלטה יש השפעה ישירה על התעשייה המקומית, ובראשה חברת נשר שבשליטת המיליארדר לן בלווטניק. זו מחזיקה כ-50% מתצרוכת המלט כיום בישראל. מנגד ישנם היבואנים, ששמחו מאוד על החלטת כ"ץ. בראשם נמצאת חברת היבואנית סימנט שמוחזקת על ידי חברת סימנט שבשליטת אנשי העסקים שלומי פוגל, סמי קצב ומשפחת שמלצר.

כ"ץ כתב בהחלטתו, כי הוא מאמץ את קביעת הוועדה המייעצת במשרד הכלכלה, לפיה קיים קושי לבסס את הקשר בין הנזק לייצור המלט המקומי לבין היבוא שבהיצף. עוד כתב כ"ץ במכתב לפרץ כי "סבורני כי הטלת היטל כמבוקש בהחלטתך צפויה להביא לפגיעה ברמת התחרות בענף המלט, לפגיעה בעסקים אשר נהנים מפירות התחרות הקיימת כיום, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים, וכן לייקור תשומות הבנייה אשר תביא להעלאת יוקר המחייה בישראל".

ולבסוף כתב כ"ץ כי למרות עמדתו של פרץ, לא ניתן לקבל את הטיעון כי הטלת ההיטל לא תביא להתייקרות במחיר המלט.

"שר האוצר החליט לסרב לאשר את ההיטל כחלק מתפיסת עולם וממשנה סדורה המתנגדת להיטלים באופן עקרוני. התנהלות זו, אינה מתקבלת על הדעת מקום בו המחוקק קבע כי ישנה אפשרות להטיל היטלי סחר על מנת להגן על התעשייה המקומית בשל פרקטיקה המקובלת על ידי כל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי כתחרות לא הוגנת", כתבה זלדין במכתבה.

בנוסף, היא מצטטת את היועץ המשפטי לממשלה שהתווה את עקרונות המעורבות של שרי האוצר בשאלת היטלי ההיצף. היה זה אליקים רובינשטיין שלפני 23 שנים קבע כי "סירובו של שר האוצר לאשר את הטלתו של ההיטל צריך שישען על נימוקי כבדי משקל, ואין גם די, ככלל, בנימוקים המצטמצמים למעגל הפנימי של ההחלטה, קרי - מוצר פלוני של יצרן אלמוני, אלא שיש לבסס נימוקיו במעגל החיצוני - נימוקים הנוגעים למדיניות בתחום המקרו כלכלי". ולאחר מכן סיכם בכותבו כי "בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל - סמכות זו מסויגת; הן מבחינת המקרים בהם יהיה ראוי להפעילה, והן מבחינת טיב השיקולים שעל שר האוצר לשקול, משמצא כי ראוי להפעיל את סמכותו זו".

על כך כותבת היועצת המשפטית של משרד הכלכלה כי "על אף העקרונות שהתווה היועץ המשפטי לממשלה דאז בעמדתו, במספר מקרים, כמו גם במקרה הנוכחי שרי האוצר אינם מפעילים את שיקוליהם בהתאם לעקרונות המפורטים בעמדת היועץ, וכפי שגם קרה בעבר, מחליפים את שיקול בעתו של שר הכלכלה בשיקול דעת שלהם... תוך היאחזות בנימוקים אשר חלקם חורגים מגדר השיקולים המסורים לשר האוצר לפי חוות הדעת האמורה".

כך, על קביעתו של שר האוצר כי אין קשר סיבתי בין הייבוא בהיצף לנזק ממשי ליצרני המלט המקומיים, כותבת היועצת המשפטית כי "שר האוצר אינו רשות המבקרת את החלטת שר הכלכלה והתעשייה ובוחנת אם צדק או טעה"; על הנימוק של כ"ץ, כי ההיטל יפגע בתחרות, כתבה היועצת כי הוא לא טרח לבסס את הטיעון; על טענתו של כ"ץ, כי הדבר עלול לפגוע בסחר החוץ וביחסי החוץ של ישראל היא כותבת, כי מעבר לכותרת אין שום פירוט בנוגע לזה.

לאור זאת היא מבקשת מהיועמ"ש לבטל את החלטת שר האוצר לבטל את ההיצף.

במשרד האוצר סירבו להתייחס.