לידיעת נתניהו: גם ארה"ב, דרום קוריאה ויפן חילקו צ'קים לאזרחים. אלה היו ההשלכות על הכלכלה

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ הודיעו על כוונתם לחלק לאזרחי ישראל מענק כספי גורף ישירות לחשבון הבנק, כחלק מהנסיון להקל על הציבור לאור הפגיעה הכלכלית של הקורונה ולסייע בהתנעת הכלכלה.

הרעיון של נתניהו וכ"ץ לא הגיע משום מקום - חלוקת כסף גורפת לאזרחים כדי לעודד את הצריכה ולהחיות את הצמיחה במשק היא צעד שהתבצע עד כה במהלך משבר הקורונה על ידי ארה"ב, דרום-קוריאה ויפן. מדינות אחרות שקלו לחלק שוברים שתקפים רק לעסקים במצוקה, כדי לעודד את הצריכה במגזרים מסוימים, ובסין חולקו קופונים המקנים הנחות משמעותיות אבל מחייבים רכישה מכספו הפרטי של הלקוח.

בארה"ב נשלחו צ'קים בסך 1,200 דולר לכל תושב ועוד 500 דולר לכל ילד, שהיו אמורים להגיע לכל תושב שהכנסתו היתה פחותה מ-100 אלף דולר בשנת 2018. בדרום קוריאה קיבלו משקי הבית כ-830 דולר בלבד, והצעד בוצע רק לגבי שבעה העשירונים שהכנסתם היא הנמוכה ביותר. ביפן חולקו כ-920 דולר לכל משק בית, ללא תנאים.

הצעד האמריקאי, שהחל כבר במרץ האחרון, איפשר לחוקרים לבדוק כיצד מתקבלת חלוקת הכסף המזומן בזמן משבר הקורונה. מחקר אמריקאי עדכני שנערך בנושא מצא כי התמיכה הכלכלית הגורפת התבטאה בהגברה חלקית של הצריכה בשכבות מסוימות, אבל לא בכולן. בכל מקרה, המחקר מצא כי הכסף אינו שב מיידית לכלכלה בצורת צריכה מוגברת. החוקרים ציינו כי חלק ממנו "מוצא באופן מהיר" (תוך עשרה ימים), אך כי הדבר תלוי במצב המזומנים של מקבלים התמיכה.

החוקרים האמריקאים, מבית הספר לניהול של אוניברסיטת קלוג, מבית הספר לניהול של אוניברסיטת קולומביה ומאוניברסיטת שיקגו, בדקו את ההתנהגות הצרכנית המדויקת של מי שקיבלו את הצ'קים במרץ מהממשל האמריקאי. הממצא המעניין ביותר היה כי ההתנהגות הצרכנית תלויה בגובה היתרה בחשבון העובר של מי שקיבלו את התמיכה לפני קבלת הצ'ק. מי שהיה בעל יתרה גדולה לא הוציא כלום באופן מיידי, בעוד מי שהיה בעל יתרה נמוכה הוציא רק חלק מהכסף על צריכה מיידית.

לפי המחקר, שצוטט במגזין "פורבס", שליחת הצ'ק למי שהיו לו כ-3,000 דולר או יותר בעובר-ושב לא היתרגמה בעשרת הימים שאחרי קבלת הכסף לצריכה עודפת בהשוואה למצב הרגיל. כלומר, הכסף לא שימש באופן מיידי להגברת הצריכה ולעידוד הכלכלה. לעומת זאת, בקרב מי שהיתרה בחשבון הבנק שלו היתה 500 דולר או פחות, כ-44% מהמענק נוצל לקניות מיידיות, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת הצ'ק. השימושים היו שונים - שכר דירה, תשלום חשבונות, קניית מזון ופריטים לבית. בכל מקרה, הכסף לא הושקע במלואו בכלכלה.

"המחקר שלנו מראה כי אם הממשלה מעוניינת לגבש כלי פיסקלי משמעותי לצמיחה - כלומר שהממשלה שולחת כסף, אנשים מוציאים אותו והוא מניע את גלגלי הכלכלה במהירות - דבר הגיוני יותר הוא לפלח את קהל היעד לפי כמות המזומנים שלהם, או מדדים הקשורים לכך", אמר אחד ממובילי המחקר.

בימים אלה דנות הרשויות בארה"ב בתוכנית חילוץ נוספת לכלכלה האמריקאית, בשווי 3 טריליון דולר, והחוקרים ממליצים לקחת בחשבון את מצבם הכלכלי של הנתמכים אם הרשויות יציעו לשלוח צ'ק נוסף בדואר.