אלפי קורסים מקוונים ושיתופי פעולה עם צה"ל: כך נכנסות ענקיות הטק לחלל שמשאירה המדינה בהכשרה תעסוקתית

רבות נכתב על התחזקותן של ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, פייסבוק, אמזון, גוגל, ואחרות ועל ההשפעות שיש להן על החברה, על הכלכלה ועל הפוליטיקה - השפעות שחורגות הרבה מעבר לתפקידן המקורי כחברות של מוצרים ושירותים. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', אמר זאת במפורש, כאשר דיבר על שוק העבודה העתידי בראיון וידיאו ל-BBC: "באופן בסיסי, האחריות של חברות ומדינות היא לוודא שלאנשים יהיו הכישורים שיבטיחו שהם מנצלים את היתרונות שלהם. כולנו מוכרחים להכיר בכך שהטכנולוגיה לא יכולה לפתור הכול, אבל כמעט שום דבר לא יכול להיפתר בלעדינו. אנחנו צריכים לשבת ליד השולחן".

באותו ראיון טען סמית' כי "בכל העולם טבע העבודה משתנה, ולא את כל העבודות ניתן להעביר תהליך דיגיטציה, בעיקר במדינות מתפתחות".

מיקרוסופט הפכה בשנים האחרונות לחברה המתמחה באופן מובהק בפיתוח כלי עבודה ופלטפורמות לייעול ולניהול סביבת העבודה. במקביל היא פועלת גם לחולל שינויים בשוק העבודה עצמו ובאופן שבו אנחנו תופסים את עולם העבודה. בסוף 2017, כאשר מלינדה גייטס, אשתו של מייסד מיקרוסופט ביל גייטס (המנהלת עמו קרן פילנתרופית רבת השפעה), הצטרפה ללינקדאין, היא פרסמה פוסט המשרטט את חזון סוף השבוע הארוך שלה, שמשמעותו חתירה לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים.

כעת, מגפת הקורונה היא הזדמנות עבור מיקרוסופט, לא רק לדבר על השינויים הצפויים אלא לקפוץ עמוק יותר למים ול התחיל להניע את השינויים הללו, עם תוכנית שאפתנית לסייע ל-25 מיליון איש ברחבי העולם לרכוש מיומנויות דיגיטליות, ובמיוחד לאוכלוסיות שנפגעו באופן משמעותי מאובדן עבודה. להערכת החברה, קרוב ל-74 מיליון בני אדם יצאו אל מחוץ לשוק העבודה בעקבות הנגיף.

במסגרת התוכנית, תציע 500 קורסי מבואות מקוונים בחינם על גבי הפלטפורמה של לינקדאין, רשת חברתית עסקית שרכשה ב-2016. הקורסים הם לתפקידים ולמקצועות כמו ניהול מוצר, עיצוב גרפי, דאטה אנליסט, שירות לקוחות ועוד. הקורסים חולקו לאשכולות על פי נושא ומטרתם לתת למשתתפים בהם לקבל מושגים ראשוניים על מהות ההכשרה או התפקיד.

אלא שמיקרוסופט היא בהחלט לא היחידה. בחודשים האחרונים נדמה שענקיות הטכנולוגיה נכנסות לחלל שהותירו ממשלות בעולם ומציעות למאות אלפי מובטלים הכשרה מקצועית פורמלית ולא פורמלית שתאפשר להם לשדרג את האוריינות הדיגיטלית שלהם, לרכוש מיומנויות ומקצועות טכנולוגיים, עסקיים ואישיים, שמתאימים לעידן הדיגיטל - גם באומת ההייטק.

"המשקל עבר לחברות הטכנולוגיה"

בישראל, פרסמו בשבועות האחרונים בזו אחר זו כמה מענקיות הטכנולוגיה בישראל תוכניות שחורגות הרבה מעבר למה שלעתים נראה כמו יחסי ציבור, או "מעורבות בקהילה" - הודעות על שיתופי פעולה עם עמותות, עם האקדמיה ואפילו עם צה"ל כדי להציע אלפי קורסים, בעולם הפיזי או המקוון, חלקם חינמיים או בתשלום מופחת, וליווי של מדריכים מנטורים.

"אנו חיים בתקופה מורכבת בעולם. אם בעבר מי שקבע את הערכים ואת הכללים להתנהגות היו ממשלות, היום, בעיניי, המשקל עבר לחברות כמו מיקרוסופט", אומרת הילה היבש, היועצת המשפטית של מיקרוסופט, הממונה גם על קשרי ממשל מטעם החברה. "נפנה לכל משרד רלוונטי, אפילו בייעוץ, כדי לשבת ליד השולחן בישיבות, ולהביא את הידע והניסיון שלנו כדי לעזור. בהמשך הדרך יש למיקרוסופט תוכנית להכניס לתוך פלטפורמת ניהול העבודה Teams הכשרות לעובדים - לאו דווקא של מיקרוסופט".

עודד כהן, דירקטור של מעבדת המחקר של IBM בישראל, סגן נשיא ב-IBM ואחראי גלובלית על פיתוח הכישורים והמיומנויות, מוסיף: "בעולם אנחנו עושים הרבה יותר מאשר לשבת ליד שולחן. יש מודל שבנינו וטרם הבאנו לארץ, בשם 'נתיבים לטכנולוגיה' שבה פועלים ב-200 בתי ספר, עם אלפי סטודנטים ומול 500 גופים אחרים כדי שהתלמידים ייקלטו בשוק העבודה, מתוכם התחייבנו לקלוט 1,000. אלה נערים או נערות משכבות שבדרך כלל יותר קשה להן להגיע לחינוך טכנולוגי, ומלווים אותם במשך שנים עד שהם נקלטים בשוק העבודה או מתקבלים לתואר מתקדם".

שולחנות עגולים עם צה"ל

לאחרונה הודיעה IBM על שיתוף פעולה עם הטכניון, שהפך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ את פלטפורמת הלימוד הדיגיטלית של החברה - SkillsBuild - וכוללת יותר מ-6,000 קורסים ומסלולים ללמידה עצמאית בתחומים כמו תכנות, סייבר, בינה מלאכותית וניתוח נתונים, ומשלבת ליווי של מתנדבים מקרב עובדי חברות היי-טק המסייעים ללומדים לאורך תהליך ההכשרה וחיפוש העבודה בסיומו. הפלטפורמה כוללת גם הכשרות במה שמכונה "מיומנויות רכות" - Soft Skills - כמו תקשורת בינאישית ומיומנויות רגשיות וחברתיות, כישורי שפה ופרזנטציה, ניהול זמן, ניהול פרויקטים, עבודת צוות, מנהיגות ועוד.

הקורסים פותחו על ידי IBM יחד עם שותפי תוכן כמו קורסרה, Code Door, ו-Skillsoft. על פי החברה, מטרת התוכנית "להנגיש כלים להכשרה מקצועית ושיפור מיומנויות לאוכלוסיות מגוונות ככל הניתן, כדי לפתוח עבורן דלת לתעשיית ההייטק". בארה"ב, לדוגמה, המטרה הייתה לאפשר גם לבוגרי בתי ספר תיכון או קולג' מקומי לקבל כרטיס כניסה לתעשיית ההייטק - ולא רק לבוגרי האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות, משום שהתעשייה כיום צריכה עובדים רבים יותר.

IBM חברה לשני גורמים נוספים: ארגון Scale-Up Velocity - חברה לתועלת הציבור העוסקת בקידום תעשיית ההייטק, וצה"ל. אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של Scale-Up Velocity הוא פיתוח תוכניות סקלביליות ובנות קיימא הנותנות מענה למחסור בכוח אדם איכותי בהייטק. ארגון זה קשור לאחד הארגונים המרכזיים בסצנת הסטארט-אפים בישראל - סטארטאפ ניישן סנטרל (SNC) - ארגון ללא מטרות רווח בראשותו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' יוג'ין קנדל.

על שיתוף הפעולה והאופן שבו חוברים גופים שונים מהאקוסיסטם של ההייטק בישראל - צה"ל, המדינה, התעשייה, החברה האזרחית וענקיות האינטרנט - אומרת מנכ"לית Scale-Up Velocity מתי צווייג: "בצה"ל פועלת ‘מנהלת מקצוע לחיים' שמציעה הזדמנויות והכשרות לחיילים משוחררים, עד חמש שנים לאחר השחרור, עד עכשיו ההיצע היה בתחום התעשיות המסורתיות, אבל בצה"ל רצו ורצו לקחת את זה יותר להייטק. שיתוף הפעולה איתם החל באירוע של שולחנות עגולים שבו השתתפו גם חברות סייבר, וגם מערך הסייבר הלאומי, כדי להגדיר את המחסור".

לדברי צווייג, המטרה היא שבעוד חצי שנה, כאשר הקורס ייגמר, כל גוף יידע לקחת את התוכנית, ועל בסיסה להוציא מכרז וקול קורא לחברות נוספות, כדי ליישם את התוכנית בהיקפים משמעותיים לא רק לחיילים, אלא גם לכלל אוכלוסייה אזרחית".

ל-Scale-Up Velocity יש תוכניות הכשרה גם עם מובילאיי, גוגל וג'יי פי מורגן, שבסופה הבוגרים יגיעו לתפקידים באותן חברות והיא מיועדת לערבים, לחרדים ולחיילים משוחררים.

לפי IBM, בימים אלה נבחנת הפלטפורמה של החברה על ידי שירות התעסוקה במטרה להפוך אותה לאפיק הכשרה טכנולוגית של עובדים המעוניינים לחפש את עתידם המקצועי בתעשיית ההייטק, גם אם אינם בוגרי לימודים אקדמיים טכנולוגיים.

להתחיל כבר בבית הספר

אם IBM ומיקרוסופט פונות לאוכלוסייה הבוגרת, ההכשרות של ענקית השבבים אינטל, המעסיק הגדול במשק הישראלי והאחראית על נתח משמעותי מהייצוא שלה, מתחילות כבר בבית הספר. תוכנית הדגל של החברה היא AI for Youth, שכבר הכשירה, לדבריה, כ-100 אלף תלמידי תיכון ותלמידי הכשרה מקצועית בעשר מדינות ועומדת לצאת בפיילוט בישראל בכמה חטיבות ביניים. על פי התוכנית של אינטל, עד 2030 היא "תשתף פעולה עם 30 ממשלות, 30 אלף מוסדות ברחבי העולם ומחויבת להכשיר כ-30 מיליון בני אדם עם הקניית כישורי בינה מלאכותית (AI). על פי החברה, התוכנית כבר פועלת באלפי בתי ספר במדינות כמו הודו, פולין, קוריאה, גרמניה וסינגפור, בשיתוף גורמים ממשלתיים.

זו לא התוכנית היחידה של אינטל. החברה משתפת פעולה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל ובאופן ספציפי עם חטיבת ה-Scale Up של הארגון. תוכנית הכשרה שנערכה לאחרונה במתחם של SNC בתל אביב כללה שבעה מפגשים שעסקו בנושאים כמו חשיבה יצירתית, מנהיגות אמפתית, התמודדות עם לחצים באמצעות אימון מודעות ובניית מותג אישי ברשתות החברתיות.

"בשלוש השנים האחרונות נפגשנו עם המון גופים וגורמים. למדנו את הנושא. הבנו אותו. ויש לנו את הידע והיכולת בתוך גוף גדול להשפיע על האקוסיסטם", אומרת בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי ממשל, תקשורת וחברה באינטל ישראל. "אנחנו עובדים גם עם האקדמיה הישראלית כדי שתבין שהיא צריכה להכניס יותר קורסים שמלמדים את הסטודנטים שלהם לפתח את ה-skills האלה".

בענקיות הטכנולוגיה לא מוטרדים מהנסיקה באבטלה ובחששות ממיתון. הן רואות הרבה שנים קדימה, והמשבר, כמאמר הקלישאה, הוא הזדמנות מבחינתן.

"לא ניתקע בבירוקרטיה"

אחרי שמיקרוסופט הודיעה על המהלך שלה, אמר שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי שהוא ישמח לראות עוד חברות שמסייעות בדרכן היצירתית ליציאת המשק מהמשבר. בתשובה לשאלה לאן הולכת המגמה הזאת ומה תפקיד המדינה, הוא אומר: "התפקיד של המדינה הוא קודם כול להיות מודעת ולעודד אנשים להיכנס להכשרות האלה, ולהנגיש אותן. לוודא שהמעסיקים והמובטלים יידעו שהכלים הללו עומדים לרשותם. אנו שוקלים לעודד אנשים באופן אקטיבי, למרות שיש לנו בעיות, כי אלו חברות מסחריות וכמדינה אתה לא יכול להעדיף חברה כזו או חברה אחרת. אבל יכול להיות אפילו פה שמדינות יקבלו החלטות ספציפיות. אם רואים חברה גדולה מסחרית שמאפשרת לאלפי אנשים לקבל הזדמנויות עבודה, אני מניח שננסה למצוא את הדרכים החוקיות לאפשר לאנשים גישה לקורסים האלה וגישה לידע, כדי לא להיתקע בבירוקרטיה".