קבינט הקורונה: האם שר המדע חשוב יותר משר הרווחה, ואיפה בעצם הנשים

בין הוויכוחים על התקציב, מינוי הפרויקטור רוני גמזו והתכתשויות הפומביות בין הליכוד לכחול לבן, הממשלה אישרה את הקמתו של קבינט הקורונה החדש. הוא אולי רזה יותר מקודמו, וכולל עשרה שרים בלבד, אבל הרכבו מעורר תמיהות ומחלוקות, גם בקרב שרי הממשלה. כך, למשל, שר החינוך יואב גלנט, מי שאחראי על פתיחת שנת הלימודים בעוד חודש בלבד, לא שם. גם לא אסף זמיר, שר התיירות שנפגעה אנושות מהמשבר. שר החוץ ושר המדע, לעומת זאת, כן.

תוך דקות מסיום ישיבת הממשלה שבה אושר ההרכב החדש - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר האוצר ישראל כ"ץ, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שר הפנים אריה דרעי, שר החוץ גבי אשכנזי, שר המדע יזהר שי, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר הכלכלה עמיר פרץ - התעוררה מחאה.

שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, מחה על כך שאינו חלק מהקבינט, אם כי היו דיווחים רבים על כך שבגל הראשון של הקורונה לא הייתה לו השפעה רבה על קבלת ההחלטות. ליצמן כעס על ההחלטה ויצא מישיבת הממשלה, אחרי שהצביע נגד ההרכב החדש. השרה מירב כהן, שהייתה חברה בקבינט הקודם, הצביעה נגד ההחלטה בטענה שלא ייתכן שבפורום קבלת החלטות כה חשוב אין אפילו אישה אחת.

על הטענה שלה השיב נתניהו: "גם כשאני נוסע בלילה ורואה רמזור אדום, אני לא תמיד חושב שזה הגיוני. אבל זה המצב". בהקשר הזה כדאי להזכיר שנתניהו אינו נוהג בעצמו זה 11 שנים וחצי, הוא נמצא ברכב משוריין עם חלונות אטומים, ושיירתו לא עוצרת ברמזורים אדומים ממילא אלא דוהרת ללא עצירות כלשהן, בין אם הוא בישראל ובין אם הוא בביקורים בחו"ל.

בין הנוספים שנעדרים מההרכב החדש (והיו בקבינט הקודם, שכלל 16 שרים) ניתן למצוא גם את שרת התחבורה מירי רגב ואת שר הרווחה איציק שמולי.

 מי הזיז את הכיסא שלי: קבינט הקורונה החדש

סרבול וחוסר רלוונטיות

מעבר לבעיה המגדרית, ההחלטות המוזרות מכל הן שלא לכלול את שר החינוך ושר הרווחה בקבינט הקורונה. שנת הלימודים עומדת להיפתח בעוד חודש, ומשרד החינוך עובד באינטנסיביות על מתווה לימודים. המשרד זקוק לתקצוב נוסף על מנת לנהל כראוי את תהליך קבלת ההחלטות באשר לעבודת בתי הספר, ומספר ימי הלימודים בשבוע. גם משרד הרווחה הוא זרוע קריטית בתהליך קבלת החלטות הקורונה, וזאת לאור המצב הכלכלי הקשה. מנגד, מדוע שרי הפנים, חוץ ומדע רלוונטיים לפורום הזה?

הסיבה לכך נעוצה בעיקרון הפריטטיות שהוגדר בין הליכוד לכחול לבן בהסכם הקואליציוני. כל פורום ממשלתי חייב לכלול מספר שווה של שרים מכל צד, מה שמסנדל את תהליכי קבלת ההחלטות. היטיבה להגדיר זאת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שציינה בישיבת הממשלה כי עקרון הפריטטיות מסרבל את הממשלה הנוכחית, וכי כדי לגבות את כחול לבן נאלצת הממשלה להוסיף שרים לא רלוונטיים.

באשר לשר המדע, ייתכן שההחלטה לכלול אותו בהרכב נובעת מהקשר והגשר שהוא הצליח לייצר בשבועות האחרונים מול נתניהו. שי היה זה שהציע את סגר סופי השבוע כדי לקדם את ההפרדה החברתית, רעיון שבתחילה היה נשמע מופרך, אך עם חלוף הזמן והגידול בקצב הפצת המחלה הפך לרלוונטי.

שי הצליח גם לייצג את עמדות הממשלה בתקשורת במספר רב של ראיונות, ולכן ייתכן שלגנץ נוח מאוד לעבוד בסביבתו. כך הוא נבחר להיות חלק מהקבינט, בעוד שר הרווחה, שעבודתו מול אוכלוסיות נזקקות רלוונטית יותר להחלטות הקורונה - נשאר בחוץ.

הלקח משאשא-ביטון

אם נחזור לנושא המגדרי, זו הפעם השנייה תוך זמן קצר שהממשלה בוחרת להישען על פורום גברי בלבד כדי להתמודד עם הקורונה. בראשית המשבר, בחודש מרץ, הוקם צוות מומחים אד-הוק שנועד לייעץ לראש הממשלה נתניהו ולמל"ל ולהציע פתרונות למצב החדש. הצוות מנה 31 חברים, מתוכם 29 גברים ושתי נשים בתפקיד עוזרות מחקר, ואף לא מומחית אחת.

כאשר הגיע הגל השני הורכב צוות מומחים חדש בראשות ד"ר ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. בצוות, שאושר על ידי הממשלה, נכללים תשע נשים וארבעה גברים, והוא מגיש עמדות מדיניות לממשלה בהיבטים שונים של המחלה.

המציאות מראה שכאשר ניהול הקורונה מופקד בידי נשים, מגיעה לשולחן מקבלי ההחלטות רוח שונה. דוגמה טובה לכך היא יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שעמדה בפני מכבש לחצים גדול במיוחד של מפלגתה, הליכוד. שאשא ביטון התעלמה מההקשר הפוליטי, ודרשה תשובות וטיעונים מקצועיים. היא לא הייתה מוכנה לציות עיוור. המשמעת הקואליציונית והמפלגתית הייתה שיקול זוטר עבורה. 

כמה ימים אחרי שקבוצה של פוליטיקאים הפעילו עליה איומים, צעקות ומכתבי הדחה, נתניהו ביצע סיבוב פרשה מרשים. האיומים להדיחה פסקו, ומתוך משרד ראש הממשלה והמל"ל ביקשו להתייעץ איתה לגבי ההחלטות שקיבלה במסגרת הועדה. נראה כי הבינו שם שכדי לדייק את ההנחיות לציבור, כדאי להקשיב לדיונים בכנסת ולא לטרוק את הדלת לדעות אחרות.