חייבים לשכה מקצועית מרצון במקום פוליטית בכפייה

באחרונה הסתיימה מערכת בחירות רוויית יצרים ב"מועצה הארצית של לשכת עורכי דין" בסיומה, נבחר אחד מחבריה לקדנציה נוספת בת שלוש שנים בתפקיד כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. הציבור הכללי אינו אמור להתעניין, לכאורה, בנעשה באיגוד המקצועי הזה. אך בחירת ידידי עו"ד מוחמד נעאמנה לנציג לשכת עורכי דין ב"ועדה לבחירת שופטים", בדומה למסע הבחירות שקדם לה, עלה לכותרות בתקשורת.

הסיבה לכך נעוצה בהשפעת הוועדה לבחירת שופטים על כל אזרחי מדינת ישראל ועל אופייה של המדינה. החלטות השופטים במדינה משפיעות על ביטחונה המדינה ועל כלכלתה, מעצבות את גבולותיה, את מדיניות ההגירה שלה ועל שורת נושאים ארוכה המשפיעים עמוקות על חיי תשעה מיליון אזרחי ישראל.

ל-20,000 עורכי דין שהצביעו לאיגוד המקצועי שלהם יש שני נציגים בוועדה למינוי שופטים. יחס של 1:10,000. אזרחי ישראל שכ-4 מיליון מהם בחרו את נציגיהם לכנסת ולממשלה, זוכים לייצוג של 4 חברים בוועדה. יחס של 1:1,000,000. משקל עורך דין שווה-ערך למשקל 100 אזרחים בוועדה החשובה ביותר במשטר החוקתי בישראל.

מאחר שמערכת המשפט מצויה במוקד השיח הציבורי, גורם הכוח העודף שניתן ללשכת עורכי דין במינוי שופטים, לזליגה של מערכי הכוחות בכנסת לאיגוד המקצועי של עורכי דין, ויוצר שורת עיוותים ארוכה. עורכי דין בוחרים נציגים לאיגוד המקצועי שלהם לפי פרמטרים, כמו הכיפה שעל ראשם, מוצאם והשקפותיהם הפוליטיות, והתוצאות בהתאם. הפוליטיקה הסקטוריאלית והקיטוב המדיני, שביניהם למטרות האיגוד מקצועי אין קשר, מעצבים את פעולת האיגוד.

מאפיין חריג נוסף של לשכת עורכי דין הוא שהחברות בה, ותשלום דמי החבר, הם תנאי לעיסוק במקצוע. מחקר חדש של חברי המלומד עו"ד ג'וני גרין ו"פורום קהלת" שפורסם באחרונה, סוקר את הסדרת מקצוע עריכת-הדין בהרבה מדינות מפותחות. מהמחקר עולה שהמצב בישראל הוא חריג לעומת העולם. במערב החברות באיגוד מקצועי של עורכי דין היא רשות, ורק בישראל היא חובה. עוד נמצא במחקר, שבעולם עורכי דין אינם ממנים שופטים.

כפועל יוצא מכך, לשכת עורכי דין הישראלית נהנית ממונופול על העוסקים במקצוע. וכמו בכל מונופול, התמריץ להשיא תועלת לצרכנים במצב זה, אינו גבוה. שיעור השתתפות עורכי דין - שמממנים בעל כורחם את פעילות האיגוד - בבחירות למוסדות הלשכה, רק כ-30%. נתון, שמעיד היטב על חוסר התוחלת שרואים הרבה עורכי דין בלשכה, כגוף שיקדם את עניינם המקצועי. הפיכת לשכת עורכי דין לגוף שהחברות בו היא רשות ולא חובה, תגרום לכך שהאיגוד המקצועי יהיה חייב לייצר ערך אמיתי לחבריו, אחרת הוא יחדל מלהתקיים, ותחתיו יקום גוף יעיל יותר. אלו חוקי השוק החופשי.

לטענת עורכי דין המצדדים במצב הקיים, בזכות הכוח העודף במינוי שופטים מצליחים עסקני הלשכה לשפר את מעמד המקצוע מול משרד המשפטים והכנסת. אך האמת רחוקה מכך. בפועל, לאחרונה נכשלה הלשכה במאבק, שהגדירה כ"חשוב ביותר" שלה, כששר המשפטים אבי ניסנקורן חתם על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בניגוד לעמדת ראשי הלשכה.

הפיכת הלשכה לגוף שהחברות בו היא רשות, תיאלץ אותה לשרת את חבריה במקצועיות; ביטול מעמדה המכריע בוועדה למינוי שופטים יוציא ממנה את הפוליטיקה, הסקטוריות והמחלוקות הזהותיות. זהו מהלך חיוני ונחוץ שישרת את הציבור הרחב, יקדם את מקצועיות עורכי דין וישפר את מערכת המשפט.

על רקע הפגמים המבניים האמורים והתנהלות הלשכה בשנים האחרונות, הצעת החוק של ח"כ אסנת מארק היא צעד מחויב המציאות, שיש לברך עליו. 

הכותב הוא חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי דין ויו"ר סיעת "יוזמה ללשכה וולונטארית"