ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד עושה ציון פרץ, מנכ"ל קבוצת "ידיעות אחרונות", צעדים ראשונים כדי לייצר את שיתוף הפעולה בין כל חברות הקבוצה באמצעות שורת מינויים להם אחריות רוחבית. ל"גלובס" נודע כי פרץ ממנה חמישה בעלי תפקידים כמשנה למנכ"ל, שכל אחד מהם בעל אחריות על הפעילות הקבוצתית שבתחום אחריותו.
איזט מולינה, ימונה למשנה למנכ"ל כספים ותחת אחריותו ינוהלו כל פעילויות הכספים של הקבוצה.
ורד סוטו-אורגד, שכיהנה עד עתה כסמנכ"לית משאבי אנוש, תמונה לתפקיד משנה למנכ"ל משאבי אנוש. סמכויותיה של סוטו-אורגד שהייתה אחראית עד עתה על סקטורים ספציפיים בניהול כוח האדם, יורחבו, והיא תרכז תחתיה כל רכש הקבוצה, גיוס כוח אדם, פיטורים וכדומה.
ברק קלמנוביץ, שכיהן מאז פרישתו של אבי בן טל בתפקיד מנכ"ל "ynet", ימשיך להחזיק בתפקיד, אך בנוסף יתווספו לו סמכויות רוחביות על נכסי הדיגיטל של כל הקבוצה, והוא יכהן גם בתפקיד משנה למנכ"ל דיגיטל. קלמנוביץ יקבל תחת אחריותו גם את האחריות לדיגיטל של המקומונים והמגזינים (להם אמורים להיפתח יחידות דיגיטל משלהם), וכן את שיתופי הפעולה עם חברות הבת בדיגיטליות כדוגמת אתר וואן ואול ג'ובס.
איל פאר, מנכ"ל "כלכליסט", יכהן בתפקיד משנה למנכ"ל מסחר ויאגד תחת אחריותו לא רק את המכירות של "כלכליסט" אלא גם של המקומונים, של "ידיעות אחרונות" ושל "ynet".
ענבל סימנטוב, שכיהנה כסמנכ"לית אסטרטגיה וראש מטה המו"ל, תכהן כמשנה כללי ותטפל בנושאים רוחביים כללים.
חמשת המשנים למנכ"ל אמורים להיות "הקבינט" שבאמצעותו תנוהל הקבוצה, כשההנהלה המורחבת אמורה לכלול גם את מנכ"ל ידיעות טכנולוגיות אבי שטרית, מנכ"לית ידיעות תקשורת ליאת שרון, מנכ"לית המגאזינים יוכי לזר חדד, וסמנכ"ל היצור אלון בוברמן.
המסר: אין טלטלות באופק
המבנה שבוחר פרץ להתוות מראה שהוא לא מתכוון לטלטל את הסירה של קבוצת "ידיעות אחרונות" באופן דרמטי, ולמשוך חזק מדי לכיוונים חדשניים באופן שהדמויות המרכזיות בקבוצה יתקשו להכיל. לכן הוא בונה את ההנהלה בפורמט החדש שלה רק מהדמויות המובילות הקיימות ולא מביא אנשים חדשים מבחוץ.
מצד שני, הוא מבין את הצורך להדק את שיתופי הפעולה באמצעות הזרועות השונות, ומנסה לייצר פורמט דמוי קבוצת תוכן במקום אסופת מותגי תוכן, ולגרום למנהלים הבכירים להיות מחויבים לה באופן שחורג מחלקת האלוהים הקטנה של כל אחד מהם בנפרד. שיתוף פעולה כזה מתבקש תמיד, אולם הצורך בא לידי ביטוי במיוחד בימים אלה, כשקבוצת "ידיעות אחרונות", כמו כל אמצעי המדיה, מתמודדת עם אובדן הכנסות משמעותי בעקבות הקורונה, גם בגלל התכווצות עוגת הפרסום וגם בגלל שמגבלות הקורונה כרתו עורק הכנסות ראשי של הקבוצה - ועידות וכנסים - שלא ניתן לקיים בשל המגבלה על התאספות.
האינטרס של נוני: שקט תעשייתי
כאמור, לכאורה מדובר במהלך מתבקש, אך ההיסטוריה של הקבוצה מלמדת שכאשר מדובר בניהול המנהלים, לא כל מה שמתבקש באמת קורה. למעשה, תחת שליטתו המוחלטת של המו"ל נוני מוזס שלטה בכיפה דווקא שיטת ההפרד ומשול, שהביאה להרבה מתח, יריבויות ומלחמות בדרגים הניהוליים של הקבוצה, מה שמנע בעבר את האפשרות לייצר סינרגיה אמתית בין המותגים השונים.
הדוגמה המוכרת ביותר לכך היא הקרב הסמוי-גלוי שהתנהל בעבר על תפקיד מנכ"ל הקבוצה בין אבי בן טל, אז מנכ"ל "ynet", לפרץ עצמו, קרב שבסופו פרץ החליט לפרוש מהקבוצה. אבל התקופה שבה בן טל אמור היה להיות מנהל לימדה שבקבוצת "ידיעות אחרונות" אין אפשרות להוביל תוכניות מרחיקות לכת, ושינויים במידה שרוצים לעשות, יש לבצע בביסים קטנים מבלי לטלטל את הספינה חזק מדי.
גם כדי שהמו"ל הדומיננטי לא יטרפדם, וגם כדי שאפשר יהיה לרתום את המנהלים. פרץ במהותו נחשב למנהל של אנשים, ונראה כי בחזרתו לקבוצת "ידיעות אחרונות" הוא מנסה ליישם גם את התובנות שלמד בימים שהיה מחוץ לקבוצה, וגם ללמוד מהלקחים של מי שהיה בה ועזב.
בתקופה הזאת קיים שוני משמעותי אחד נוסף: מוזס עצמו מתמודד עם הליך משפטי וכתבי אישום חמורים במסגרת תיק 2000. אולי כעת, לשם שינוי, שקט ושיתוף פעולה הם גם אינטרס שלו, ולכן הסיכוי שהתוכנית שמוביל פרץ אכן תקרום עור וגידים. עד פרסום הידיעה לא התקבלה תגובה ממנכ"ל קבוצת ידיעות ציון פרץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.